דיור: המימוש הריאלי הרווחי ביותר של בנק הפועלים

טיוטת התשקיף של בנק הפועלים כוללת התייחסות רחבה לכמה מהחברות הבנות של הבנק, ובהן גם ב"תאגידים ריאליים". במאי 93' התקבלו החלטות ממשלה המתייחסות למבנה מערכת הבנקאות, ובהן גם החלטה לצמצם את ההחזקות הריאליות של הבנקים. החלטה זו באה לידי ביטוי ביתר תוקף בתיקונים לחוק הבנקאות מהשנים 94' ו-96'.

התיקונים בחוק הבנקאות קבעו, כי על בנק הפועלים להקטין את החזקותיו העודפות בתאגידים ריאליים לשיעור החזקה של %25 לכל היותר עד דצמבר 96', ול%20 עד דצמבר 99'. בנוסף יצטרך הבנק להיפרד מהחזקתו באחד משני הקונצרנים, כור או כלל, עד מאי 99', מאחר שהוא מנוע מלהחזיק אמצעי שליטה ביותר מ"תאגיד החזקה ריאלי" אחד.

בשנים 95'-96' נפרד בנק הפועלים מהחזקותיו העודפות ב-4 מתוך 6 ההחזקות הריאליות העיקריות שלו (ראה טבלה). בשנת 96' מכר הבנק את מניות השליטה באמפ"ל, למשפחת היהלומנים שטיינמץ, וזמן קצר לאחר מכן נפרד ממניות השליטה בפועלים השקעות לטובת קבוצת דוברת-שרם. עוד קודם לכן מכר הבנק את אחזקותיו בכלל ובדלק.

בשתי החזקות ריאליות לא מכר הבנק מניות: בקונצרן כור מחזיק בנק הפועלים %22.7, והוא איננו מחויב בינתיים למכור מניות אלו. ההחזקה השנייה היא בחברת ההשקעות דיור. בנק הפועלים בחר למכור את עיקר החזקותיה הריאליות של דיור, באופן שבו חדלה החברה לשמש "תאגיד ריאלי", והפכה ל"תאגיד עזר" שההחזקה במלוא הבעלות על מניותיו מותרת לבנק.

ככל הנראה, העדיף בנק הפועלים לממש את נכסיה של דיור, רובם נכסי נדל"ן, מאחר שבדרך זו, העריך, יוכל למקסם את הרווח מהמכירה. יתר ההחזקות הריאליות של הבנק הן חברות ציבוריות, שבהן לא ניתן היה לבצע "ספין אוף" של הנכסים ללא הסכמת הציבור, כפי שבוצע בדיור.

התוצאות, על כל פנים, מרשימות: בשנים 93'-96' צברה דיור רווחי הון נטו של כ-200 מיליון שקל ממכירת שלושה נכסים עיקריים: קרקע בגבעת עמל בתל אביב שנמכרה ב-93' תמורת 75 מיליון שקל, קרקע באשקלון שנמכרה ב-94' תמורת 121 מיליון שקל, וקרקע נוספת באותה עיר, שנמכרה ב-96' תמורת 163 מיליון שקל.

בנוסף, מכרה דיור מגרשים קטנים יותר באשדוד, נתניה, ירושלים, חולון, חיפה ובאר-שבע. החזקתה הנוכחית של החברה כוללת ארבע פעילויות: חברת מבנת החזקות (%24.99), שהוקמה במארס 93' כדי לרכוש מהמדינה את גרעין השליטה במבני תעשיה. מבני תעשיה היא החברה הגדולה בישראל לייזום והקמת מבני תעשייה, מסחר ושירותים בכל רחבי הארץ. שותפיה של דיור בחברה זו הם החברה הכלכלית שבשליטת אליעזר פישמן, השקעות מרכזים ואופיר החזקות.

חברת שמי-בר (%16.7), עוסקת בפיתוח נכסים ובהשכרתם. גם כאן שותפה דיור עם פישמן (באמצעות דרבן השקעות) ואופיר החזקות (מקבוצת פועלים השקעות). שותפה רביעית בשמי-בר היא חברת המשביר השקעות.

חברת המרינה הכחולה (%25) היא יזמית הפרויקט היומרני של המרינה באשדוד. בפרויקט ייבנו על פי התכנון 250 אלף מ"ר למגורים, מלונאות, מסחר ומשרדים. שותפותיה של דיור בפרויקט הם אשטרום נכסים, מ.ל.ט ומגור החזקות.

בתחום התיירות משמשת דיור ככונס מפעיל של קבוצת תעוש, שאותה רכשה מידי חברת העובדים תמורת 1 שקל בלבד באפריל 95'. תעוש מרכזת החזקה בשלוש חברות תיירות (הסתור-אלטיב, ישראם ולרון טורס). בדצמבר 96' מכרה דיור את מניות השליטה בישראם לכור מפעלות תיירות.

עלות ההשקעה של בנק הפועלים בדיור עומדת על כ-241 מיליון שקל. דיור נרכשה על ידי הבנק מסולל בונה מדצמבר 96', תמורת ויתור על חוב בסכום של 90 מיליון דולר כחלק מהסדר החובות של סולל בונה למערכת הבנקאות.

כיום ניתן כבר לקבוע כי היתה זו השקעה מצוינת לאור הרווחים הגבוהים שהציגה דיור מאז נרכשה, בעיקר תודות לרזרבות הקרקע הגדולות שהיו בבעלותה. היתה גם התחלקות אחת. ביוני 92' רכשה דיור בהנפקה פרטית %32 ממניות חברת הביטוח הסנה בהשקעה של 32 מיליון שקל, השקעה אותה נאלצה למחוק במלואה פחות מחצי שנה מאוחר יותר עם התמוטטות חברת הביטוח. «שי שלו «דיור: המימוש הריאלי הרווחי ביותר של בנק הפועלים «