דיפלומטיה של ספינות תותחים

בכל המהומה של המלחמה שלא היתה, היו קוראי מדור זה היחידים שקיבלו את המידע שאיפשר להם לא להתרגש במיוחד מעליית הברומטר המלחמתי. שבועיים לפני שקופי אנאן וסאדם חוסיין לחצו ידיים, ניתח "הכל מספרים" את המניעים הכלכליים שעומדים מאחורי העימות האמריקני-עיראקי מ-1990 ועד 1998. במאמר שפירסם ב"גלובס" קבע במפורש כי "המשבר הפעם הסתיים בלי עימות צבאי. ברגע האחרון, כאשר ארה"ב תהיה על סף הפעלת כוח, תימצא פשרה שתאפשר לשני הצדדים לשמור על האינטרסים שלהם. פקחי האו"ם יוכלו להמשיך בעבודתם, ועיראק תוכל לחרוג מהמגבלות שהוטלו עליה במכירת נפט".

10 ימים אחרי שנכתבו הדברים, אישרה מועצת הביטחון לעיראק להגדיל את מכירות הנפט שלה מ-4 מיליארד דולר לשנה ל-10.5 מיליארד דולר לשנה. ו-4 ימים אחר כך נחתם ההסכם שאיפשר את סיומו של המשבר הנוכחי.

כדי להזהיר את קוראיו מטעויות נוספות בניתוח האירועים, מבקש "הכל מספרים" להכריז כבר בפתח הדברים, כי המנצח בסיבוב הנוכחי, בדו-קרב הממושך בין ארה"ב ועיראק, הוא שוב הנשיא האמריקני (הפעם קלינטון), ולא סדאם חוסיין. שליט עיראק הצליח אמנם לתקן חלק מהנזק שגרם מפלישתו לכוויית, אבל ארה"ב מקבלת את הציון הגבוה ביותר בכל טיפולה בפרשה העיראקית, מהרגע שבו נתפסה עם המכנסיים למטה כאשר הצבא העיראקי פלש לכוויית ב-8 באוגוסט 1990, כשהוא משאיר את שירותי הביון האמריקניים פעורי פה.

הגדולה של האמריקנים היתה בנכונות ללמוד לקח מהטעות ביחסם לעיראק. מאז ועד היום, הוכיח הממשל האמריקני יכולת טיפול ברמה הגבוהה ביותר באיזור כל כך בעייתי. מי שחושב שהממשל נכשל בכך שלא פלש לעיראק ב-1991 ולא ניסה לחסל את סדאם חוסיין, אינו מבין כי חלפו הימים שבהם ארה"ב קובעת מי ישלוט בכל מדינה שבה יש לה אינטרסים. מי שמחכה מהאמריקנים לפעול להפלתו של סדאם חוסיין, צריך להבין שבאותו היגיון יכול הממשל לפעול להפלתו של בנימין נתניהו, בגלל שאינו ממלא אחר ציפיותיה של המעצמה החזקה בתבל.

כאשר החליט סדאם חוסיין לפלוש לכוויית לפני 8 שנים, הוא ביקש במהלכו זה למנוע את ירידת מחירי הנפט מתחת ל-23 דולר לחבית, בגלל חריגות מהמכסה שנקבעו למדינות אופ"ק. התשובה האמריקנית המוחצת לפלישה העיראקית (תחת המטריה של מועצת הביטחון) והסנקציות שהוטלו על עיראק, דירדרו את מצבה הכלכלי לשפל מוחלט. וכאשר ניסה סדאם חוסיין במשבר הנוכחי לתקן במשהו את הטעות שעשה בפלישה לכוויית, כבר נפל מחירה של חבית נפט ל-14 דולר. הנהנית העיקרית מהמחיר הזה היא ארה"ב! וכעת, כאשר עיראק קיבלה היתר להגדיל את מכירות הנפט, יש מומחים המעריכים כי המחיר עשוי לצנוח ל-10 דולרים לחבית. כל ירידה במחיר הנפט מבטיחה את המשך הפריחה של הכלכלה האמריקנית, ושל המדינות המתועשות שהן צרכניות הנפט הגדולות.

זהו הערך המוסף העיקרי שקיבל הממשל מן המשבר הנוכחי, שבו עבדה להפליא "הדיפלומטיה של ספינות התותחים". מבלי לירות אף כדור אחד, אותתה שוב וושינגטון על נחישותה בשמירת האינטרסים שלה במזה"ת. נכון שסדאם חוסיין שיפר גם הוא את מצבו, אבל אפילו בארה"ב מבינים שהגיע הזמן להקל על סבלו של העם העיראקי, המשלם את המחיר.

מי שעדיין חושב שחיילים אמריקנים היו צריכים לחסל את סדאם חוסיין, כדאי שיפרוש לפניו את מפת המזה"ת. מבלי להתייחס לאישיותו הדוחה, עיראק עצמה מהווה נידבך חשוב בשיווי המשקל העדין בין המדינות היושבות על מאגר האנרגיה הגדול ביותר בעולם. עיראק היא בלם של האיראנים, ושתיהן מחייבות את נסיכויות המפרץ ואת ערב הסעודית להישענות מוחלטת על מטריה אמריקנית. גם התורכים אינם סובלים מעיראק, המטפלת עבורם בבעיה הכורדית. הירדנים קוטפים את כל הקופה, בהיותם הגשר היחיד ליבוא ויצוא עיראקי. דמשק עשויה להישען על בגדד נגד הציר הנבנה בין ירושלים ואנקרה. ומי שקורא את כל המפה הזאת מבין מדוע התייצבו הרוסים לימין העיראקים (בתקווה לגבות חלק מהחובות האבודים שעדיין בגדד חייבת למוסקווה) ואיך בכל הקלחת הזאת מצליחה ארה"ב לשמור על שיווי משקל עדין ומאוזן, ועל מחירי נפט זולים!

מכיוון שהניתוח המעסיק אותנו הפעם הוא שקול והגיוני ומתבסס על מניעים כלכליים בלבד, לא כלולה בו ישראל. לרמת הטיפול של מנהיגיה במשבר הנוכחי אנו מעדיפים שלא להעניק ציונים. את ערכות המגן והאנטיביוטיקה כדאי לשמור למשבר אחר, ואת הניילונים אפשר לנסות למכור לפלשתינים, שעדיין מנסים ומצליחים להתפרנס מגידולים חקלאיים. «גדעון אבידן «דיפלומטיה של ספינות תותחים «ארה"ב הצליחה במשימותיה העיקריות במשבר הנוכחי בעיראק - שמירת האיזונים האיזוריים הפועלים לטובת השפעתה המדינית, וירידה נוספת במחיר הנפט הפועלת לטובת כלכלת המערב