הזכויות השתנו, המשכון נשאר

מה דינו של משכון על זכויות אובליגטוריות במקרקעין, לאחר שזכויות הקניין של הממשכן במקרקעין נרשמו בלישכת רישום המקרקעין, אולם זכותו של בעל המשכון לא נרשמה, דהיינו לא נרשמה משכנתא לטובתו. בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי השופטת הניה שטיין מביהמ"ש המחוזי בת"א נקבע, כי רישום הנכס בלישכת רישום המקרקעין אינו גורם לפקיעת המשכון, ועל כן זכאי בעל המשכון לנקוט בהליכים למימושו, על פי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל").

שרה מילר (להלן: "מילר") נטלה אשראי מבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "הבנק"). כערובה להשבת האשראי שיעבדה לטובת הבנק את זכויותיה בבית מגוריה בנוף-ים (להלן: "הבית"). בעת שיעבוד הזכויות, טרם נרשמו זכויותיה של מילר בבית בלישכת רישום המקרקעין, ולכן לא ניתן היה לרשום משכנתא לטובת הבנק. תחת זאת נרשם השיעבוד, ביום 24.10.90, כמשכון על זכויותיה החוזיות של מילר אצל רשם המשכונות.

מילר התחייבה כלפי הבנק, כי עם רישום הזכויות בבית על שמה בלישכת רישום המקרקעין, היא תרשום, בד בבד, גם משכנתא לטובת הבנק על הבית. מילר לא מילאה התחייבותה זו, ובעת רישום הזכויות בבית על שמה בלישכת רישום המקרקעין, לא נרשמה גם משכנתא לטובת הבנק.

הבנק ביקש לממש את המשכון הרשום שניתן לטובתו, וזאת על דרך של בקשה למימוש משכון בהתאם לסעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל.

מילר הגישה בקשה על פי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, בטענה כי עם רישום זכויותיה בבית בלישכת רישום המקרקעין, פקעו זכויותיה החוזיות, אותם משכנה על פי המשכון, ועל כן אין לממש את המשכון. לטענת מילר, עם רישום הזכויות בלישכת רישום המקרקעין, פקעו זכויותיה החוזיות והפכו לקנייניות, ולכן נשוא המשכון כבר אינו קיים עוד, ואין, על כן, אפשרות לממשו.

ראש ההוצאה לפועל דחה את בקשתה של מילר, בקובעו כי משכון על זכויות במקרקעין אינו פוקע עם רישום המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין.

על החלטתו זו של ראש ההוצאה לפועל הוגש ערעור, שנדון בפני השופטת הניה שטיין מבית המשפט המחוזי.

בא כוח הבנק העלה שתי טענות: האחת - טענה דיונית - כי אין טענתה של מילר ראויה להישמע במסגרת טענת "פרעתי", על פי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל; השנייה - טענה מהותית - לפיה רישום הנכס בלישכת רישום המקרקעין אינו גורם לפקיעת המשכון.

השופטת הניה שטיין דוחה את הטענה הדיונית. ההלכה המשפטית קובעת, כי לראש ההוצאה לפועל סמכות - במסגרת סעיף 19 לחוק ההוצאה לפעול - לברר ולפסוק בכל טענה של החייב, לפיה הוא מופטר ממילוי פסק דין, שטר משכנתא ושטר משכון. על כן זכאית היתה מילר להעלות טענתה במסגרת סעיף 19 הנ"ל.

לעומת זאת מקבלת השופטת הניה שטיין את הטענה המהותית שהועלתה על ידי הבנק.

מילר טוענת, כי הדרך לשיעבוד זכויות קניין במקרקעין, היא באמצעות רישום משכנתא, כאמור בסעיף 4 לחוק המקרקעין. כל עוד לא נרשמו הזכויות הקנייניות על שמה, כל שהיה לה, על פי חוזה רכישת הבית, היו זכויות אובליגטורית, שהדרך לשעבדן היא כדרך שמשעבדים מטלטלין, דהיינו על דרך המשכון. אולם, משנרשמו זכויותיה הקנייניות בלישכת רישום המקרקעין, אין לה עוד זכויות אובליגטוריות, וממילא אין משכון שניתן לממשו.

השופטת הניה שטיין קובעת שהמדובר בטענה מפולפלת, שבעזרתה מנסה מילר להתחמק משיעבוד שנתנה לטובת הבנק. השופטת דוחה טענה זו משני נימוקים: ראשית - מבחינת מהות הסכם השיעבוד בין הצדדים, ושנית - משום הוראות החוק.

משמעות עיסקת המשכון, שקיבלה ביטוי בשטר המשכון, היתה שיעבוד זכויותיה בבית, כביטחון לפירעון אשראי שקיבלה. השיעבוד נרשם כמשכון ולא כמשכנתא, אך ורק בגלל המצב הרישומי של הנכס בלישכת רישום המקרקעין. לא היתה כל כוונה לצדדים, כי שיעבוד הזכויות בנכס על ידי רישום משכון ולא משכנתא ישפיע על מהות השיעבוד.

במיוחד כך הם פני הדברים, שעה שמילר התחייבה להמיר את רישום המשכון במשכנתא, עם רישום זכויותיה בלישכת רישום המקרקעין. לא יעלה על הדעת, כי מילר תשתחרר מחיובה על פי השיעבוד, אך ורק משום שלא עודכן רישום השיעבוד בעת רישום המקרקעין.

אף בחינת הוראות חוק המשכון תומכת במסקנה זו. בסעיף 9 (ב) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967, נתן המחוקק דעתו לגורל המשכון כאשר הזכות הממושכנת מומשה, בקובעו: "נתממשה זכות שמושכנה, כולל זכות כאמור בסעיף קטן (א), יחול המשכון על מה שניתן במימושה של הזכות...".

וביישום הוראת הסעיף הנ"ל לענייננו - משמומשה הזכות האובליגטורית שמושכנה במשכון, ובמימושה ניתנה זכות קניינית על ידי הרישום בלשכת רישום המקרקעין, יחול המשכון על הזכות הקניינית. בעניין זה, מסתמכת השופטת שטיין על פסק דינו של השופט גולדברג בע"א 196/87 שוויגר נ' רז לוי, פד"י מו(3)2.

לעניין הנימוק השני, לא מתמודדת השופטת שטיין עם הבעיה שנובעת מהשוני בין שיעבוד זכויות אובליגטוריות לשיעבוד זכויות קניין במקרקעין. שהרי שיעבוד זכויות קניין במקרקעין נעשה על ידי רישום משכנתא בלישכת רישום מקרקעין, ולכן הוראת סעיף 9 לחוק המשכון, הרואה את המשכון חל על הזכויות הממומשות, לא פוטרת את הצורך במשכנתא. שהרי לא ניתן ליצור משכון (באבחנה ממשכנתא) על זכויות קניין במקרקעין.

התוצאה הסופית: הערעור נדחה.

ביהמ"ש המחוזי בת"א.

השופטת הניה שטיין.

בשם המערערת: עו"ד ויצמן.

בשם הבנק: עוה"ד עופר פלס, יואב מו זר. « עו"ד רמי שר-ישראל «הזכויות השתנו, המשכון נשאר « משכון על זכויות במקרקעין אינו פוקע עם רישום המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין; בעל המשכון רשאי לנקוט בהלכים למימושו על פי חוק ההוצאה לפועל « עו"ד רמי שר-ישראל «הזכויות השתנו, המשכון נשאר « משכון על זכויות במקרקעין אינו פוקע עם רישום המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין; בעל המשכון רשאי לנקוט בהלכים למימושו על פי חוק ההוצאה לפועל