חוקרי פרשת בר-און בוחנים אפשרות לגבות מארבל עדות על הכנת תצהירו של הנגבי

בחקירתו טען הנגבי, כי ארבל היתה מעורבת בהכנת תצהירו לבג"ץ בעניין מינוי בר-און, החשוד ככוזב

חוקרי המשטרה בפרשת בר-און יכריעו בימים הקרובים בשאלה, האם יש לגבות עדות מפרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ומעורכי דין נוספים בפרקליטות המדינה. העדות האפשרית היא בנוגע לדיונים שהתקיימו במשרד המשפטים לגיבוש התצהיר, עליו חתם שר המשפטים, צחי הנגבי, כתשובה לעתירה שהגיש ח"כ אופיר פינס נגד מינוי רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה.

אם תתבקש ארבל למסור עדות, ספק האם תוכל לקבל החלטות סופיות בנוגע לחקירה זו בכלל, ובנוגע להנגבי בפרט.

ל"גלובס" נודע, כי בחקירתו הממושכת השבוע, העלה הנגבי את מעורבותה של ארבל בהליכים שקדמו להגשת התצהיר, החשוד ככוזב לכאורה. לדברי הנגבי, התצהיר נוסח לאחר התייעצויות עם בכירי פרקליטות המדינה, ובהם ארבל ועו"ד אסנת מנדל, שייצגה את ראש הממשלה, ממשלת ישראל ובר-און בדיון בבג"ץ.

הנגבי טען, שלא יעלה על הדעת, שהוא ואנשי הפרקליטות גיבשו ביודעין תצהיר שקרי. הוא ציין, כי מלכתחילה לא היה חייב להשיב לעתירה, שכן העתירה לא כוונה כנגדו. לכן, טען בחקירתו, ראה בהגשת התצהיר הליך פרוצדורלי בלבד, ומכל מקום - אין לייחס לו כוונה פלילית.

בחקירתו של הנגבי, העלו חוקרי המשטרה את החשדות הבאים כנגדו: אי מסירת כל האמת - על פי החשד, הוא לא גילה את כל האמת בתצהיר לבג"ץ ונמנע מגילוי האירועים שקדמו למינוי בר-און; מסירת דבר שקר - על פי החשד, הנגבי הציג את בראון כמועמדו, מבלי שגילה שמדובר למעשה במועמד שהוכתב לו, על פי החשד, מצד לשכת ראש הממשלה.

בחקירתו דחה הנגבי בתוקף טענות אלו. באשר לחשד שלא מסר את כל האמת בתצהיר, טען, כי מסר את כל המידע הרלוונטי לעתירה. הוא ציין, כי כך גם כתוב מפורשות בתצהיר: "נוכח הזמן הקצר שחלף מאז הגשת העתירה, מתייחס תצהירי זה אך ורק לעיקרי הדברים הנוגעים להליכי מינויו של עו"ד בר-און".

באשר לחשד שמסר דבר שקר, טען הנגבי, כי לשכת ראש הממשלה אכן העלתה רשימה של מועמדים ובה שמו של בר-און, מתוכה בחר את בר-און. לכן, אמר, יש לראות בו מועמד שלו, בתוקף תפקידו וסמכותו, גם אם הועלה שמו על ידי לשכת ראש הממשלה וגורמים אחרים.

לדברי הנגבי, הוא מסר לארבל וליתר הפרקליטים שעסקו בכך, את כל הפרטים הרלוונטיים הנוגעים למינוי בר-און, וכך גם כתוב מפורשות בתצהיר. לדבריו, התצהיר נכתב בתנאי לחץ - במוצאי שבת, ומבלי שהיה בפני מנסחיו פרוטוקול ישיבת הממשלה. ארבל עצמה, טען הנגבי, השתתפה אישית ובאורח פעיל בגיבוש התצהיר ובעריכתו, והתעניינה בפרטים הרלוונטיים לשם הגשתם לבית המשפט.

עוד נודע, כי ארבל ומנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד נילי ארד (שקודם לכן היתה מנהלת מחלקת הבג"צים), אף דנו במשך כשעתיים בחדרה של ארבל בגיבושו הסופי של התצהיר.

בחקירתו טען עוד הנגבי, כי ארבל וארד לא שמעו את קלטת ישיבת הממשלה, קודם שניסחו את תצהיר התשובה. לכן, טען הנגבי, אין זה סביר לייחס לו מסירת תצהיר כוזב. אם כן - טען - הרי שארבל, מנדל וארד אחראיות לכאורה גם הן לכך, לפחות ברשלנות: הן גיבשו את פרטי התצהיר; הן טיכסו עצה באילו נימוקים יש להדוף את הטיעונים שהועלו בעתירה כנגד המינוי; ומנדל היא שהחתימה את הנגבי על התצהיר.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "איננו מוסרים מי מוסר עדות ומי לא, כפי שהקפדנו עד עכשיו שלא למסור פרטים מהחקירה". «מאת יואב יצחק «חוקרי פרשת בר-און בוחנים אפשרות לגבות מארבל עדות על הכנת תצהירו של הנגבי «בחקירתו טען הנגבי, כי ארבל היתה מעורבת בהכנת תצהירו לבג"ץ בעניין מינוי בר-און, החשוד ככוזב