כבלים מול לוויינים

ב-1993 התערבה ה-FCC במחירי המנוי לכבלים, ותעשיית הכבלים כולה נעצרה ונסוגה. עם שינוי המדיניות התאוששה התעשייה, אבל לפני כשנה קיבלה מכה נוספת, כאשר AT&T רכשה %5 ממניות חברת השידורים הישירים מלוויינים DIRECT. הרכישה הזו עוררה דאגה רבה בחוגי תעשיית הכבלים, מאחר והיה בה איתות לתחרות אגרסיבית הן בתחום הטלפוניה, והן בתחום השידורים מצד חברות ה-DBS. ערך המניות של חברות הכבלים נפל בלמעלה מ-%30. אבל, החל מיוני 1997 עד סוף פברואר 1998 ערכן כמעט הוכפל, בשל החלטתו של ביל גייטס ממיקרוסופט להשקיע מיליארד דולר בחברת הכבלים COMCAST. הצעד הזה של גייטס החזיר את הביטחון לתעשייה, ואת האמונה במהפכה הדיגיטלית, שתאפשר שימוש באינטרנט במהירויות גבוהות ובשידורים אינטראקטיביים אחרים. מחירי חברות הכבלים בימים אלה הם מכפיל של 11-10 של תזרים המזומנים, ומחירי המניות בעלייה מטאורית.

החשש העיקרי של המשקיעים הוא שחברות הכבלים לא תממשנה את הציפיות לרווחים נוספים שהם מבטיחים מהיצע של שירותים חדשים. באין ברירה מתקדמת TCI, חברת הכבלים הגדולה ביותר בארצות הברית, בקישור המינויים שלה לכבלים דיגיטליים. כבר היום יש לה 10.2 מיליון מינויים, שיש להם אפשרות להיות מחוברים לשירות החדש. TCI מקווה להגיע ל-1.5 מיליון מנויים דיגיטליים עד לסוף השנה. החדירה איננה מהירה, ורבים עדיין אינם מוכנים לשלם יותר. עם הטכנולוגיה הדיגיטלית יוכלו הכבלים להציע כמאה ערוצים, דבר המשפיע על המתכננים והיזמים בתחום התכנים. ואמנם, כמאה ערוצים חדשים יצאו לעולם מתחילת 1996 ועד לסוף 1998.

חשש נוסף של המשקיעים הוא שהקונגרס יתערב שוב בתעריפי המנוי לאור העלאת המחירים של השנים האחרונות. זה כנראה לא יקרה עם הרוב הרפובליקאי בקונגרס, ולעומת זאת יש יזמות חקיקה בכיוונים שיקלו על הכבלים את התחרות עם חברות ה-DBS. אחת ההצעות היא לקבוע עבורם תשלומי זכויות גבוהים יותר, וכן להגביל אותם בהעברת שידורים מקומיים.

אחד השירותים הנוספים שמציעים השידורים הישירים מלוויינים הם ערוצי שידורים של צפייה בתשלום, PPV. השירות מציע 80 עד 100 סרטים בשבוע ממיטב הלהיטים ובשל ריבוי הערוצים יש לצרכן אפשרות להתחיל מדי 30 דקות בצפייה בסרט חדש. שירות ה-PPV מספק גם אירועי ספורט מיוחדים וקונצרטים חיים. הצפייה בסרט עולה כ-3 דולר, באירועים אחרים תלוי בטיב האירוע. מחיר החבילות הרגילות נע בין 30 ל-45 דולר לחודש.

מעניין בהקשר זה סיפור מעורבותו של רופרט מרדוק בנושא ה-DBS. לפני כשנה זעזע מרדוק את תעשיית הכבלים בהודעתו שהוא מתחבר לחברת אקוסטאר. הוא גם הודיע בוושינגטון כי בדעתו לפתח מערכת אלטרנטיבית לשידורי הכבלים. מרדוק הבטיח לפתח לווין מיוחד, שיוכל לפצל את שידוריו בעת הצורך לכל שוק מקומי בנפרד, דבר שהיום יש בו עדיין קשיים טכניים ומשפטיים. בחודשים האחרונים אין שומעים יותר על היוזמה הזאת, והיא כנראה אינה עומדת יותר בעדיפות גבוהה במערכת פיתוח העסקים של מרדוק בארצות הברית. הוא ממשיך לפתח את עסקי השידורים הישירים מלוויינים באנגליה, הונג קונג ויפאן. מרדוק כנראה חשש מהשקעה גדולה של 2 עד 3 מיליארד דולר בעסק שככל הנראה ייקח זמן רב עד שיתחיל להיות רווחי, והחליט לפנות למחוזות אחרים. הוא השקיע 2 מיליארד דולר ברכישת "ערוץ המשפחה" בכבלים בכוונה להפוך אותו יחד עם חיים סבן לערוץ הילדים של פוקס, וכמו כן חידש את רכישת הזכויות לשידור הליגה של הפוטבול האמריקאי בסכום של 4.4 מיליארד דולר.«ארנון צוקרמן«כבלים מול לוויינים««ארנון צוקרמן«כבלים מול לוויינים