מנכ"ל תרימה: "חוק הפטנטים מותאם לטבע ואגיס, ופוגע בכל היצרנים האחרים בישראל"

חוק הפטנטים מותאם לשתי היצרניות הגדולות, טבע ואגיס, וליבואנים ופוגע בכל היצרנים האחרים בישראל. כך אמר היום (ד') מנכ"ל חברת התרופות תרימה, גיורא פורמן.

"מה שחששנו, קרה. החוק בריא וטוב כעיקרון, אולם בעקבות לחצים אמריקניים הוארכה תקופת ההשהיה בסופו משנתיים לחמש שנים", ציין פורמן. לדבריו, התאחדות התעשיינים לא מילאה את תפקידה והלכה שולל אחר היצרנים הגדולים. למעשה, שירתה ההתאחדות את טבע ואגיס ואת האינטרסים שלהם, ופגעה בשאר יצרניות התרופות הישראליות חברות ההתאחדות.

חוק הפטנטים, שאושר אמש בקריאה שנייה ושלישית, מאפשר לחברות לפתח תרופות גנריות במהלך 20 השנים של ההגנה על הפטנט, בניגוד למצב שהיה עד לאחרונה, כאשר במסגרת החוק הישן נאסר פיתוח זה עד לתפוגת הפטנט. במקביל נוספו בחוק החדש חמש שנים שבמסגרתן לא ניתן לשווק את הפטנט, בניגוד לחוק הישן בו הוגבל השיווק לשנתיים עד שלוש שנים לאחר פקיעת הפטנט שנדרשו לפיתוח ורישוי.

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, יורם בליזובסקי, אמר בתגובה, כי לא ניתן היה לקבל את אישור הממשלה לשינוי חוק הפטנטים ללא תוספת השנים האמורה, בגלל לחץ אמריקני. לדבריו, התאחדות התעשיינים מחפשת את המכנה המשותף המתאים לרוב היצרנים, ובמקרה של חוק הפטנטים נעשה המאמץ הגדול ביותר והכן ביותר למצוא נוסחה שתתאים למירב חברות התרופות שבהתאחדות.

"הופעל עלינו טרור מצד ממשלת ארה"ב באמצעות השגריר הקודם, מרטין אינדיק, שעשה דברים ששום שגריר אחר לא העז, ובראשן התערבות בתהליך קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל. כן פנה אינדיק ישירות למשרדים ממשלתיים ישראליים, כדי ללחוץ להתאים את החוק לאינטרס האמריקני, הנובע מלחצים של תעשיית התרופות בארה"ב", הוסיף בליזובסקי.

לדבריו, "בנסיבות שנוצרו היה ברור, שאם רוצים להעביר את החוק צריך להכניס בטיוטה הראשונה תיקונים מסויימים שיקטינו את הלחץ האמריקני. לכן התוצאה הסופית שונה מההצעה המקורית של ההתאחדות".

פורמן אישר, כי השינוים הוכנסו בלחץ אמריקני אולם הדגיש, כי לא היה צריך להיכנע כל כך מהר לתכתיב האמריקני. לדבריו, נבע התכתיב שפגע ביצרניות הקטנות מהגברת פעילותה של חברת טבע בארה"ב ומחשש היצרניות האמריקניות כי החוק הישראלי יעניק לטבע עדיפות על פניהן בשוק האמריקני.

פורמן הדגיש, כי בכוונת יצרניות התרופות להיאבק ללא פשרות גם בכוונת משרד הבריאות וקופות החולים בישראל, לקצר את רישום יבוא התרופה מ-9 ל-3 חודשים, זאת כאשר ליצרן מקומי דרושות שנתיים לרישום התרופה. לדבריו, נובעת מגמה זו של משרד הבריאות מגירעון הקופות ומתוך כוונה להפחית את עלויות התרופות המיובאות. עם זאת, יצרניות ישראליות לא זוכות להקלות מסוג זה בארצות הייצוא.

הכנסת קיבלה אמש בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק הפטנטים, המאפשר ייצור ניסיוני של תרופות גנריות בתקופת ההגנה על הפטנט המקורי. התיקון אושר בשעה מאוחרת פה אחד.

יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ שאול יהלום (מפד"ל), אמר כי התיקון ישווה את המצב בישראל למצב הקיים בארה"ב באופן עקרוני, בתוספת האפשרות שישראל תוכל לייצא את התרופות לארה"ב כאשר החוק האמריקני מגביל את הייצוא לתחומי ארה"ב.

לכנסת הגיע לפני ההצבעה מכתב משגרירות ארה"ב, שמציע לשקול דחייה עד שיסתיים הליך משפטי שמתנהל עכשיו נגד קנדה, שהרחיקה לכת בחקיקה דומה כדי לזכות ביתרונות מפליגים לעומת אלה שמקנה השוק האמריקני.

ח"כ דדי צוקר (מרצ) ציין בדיון, כי המכתב האמריקני אמנם מבטא הסתייגויות מהתיקון הישראלי, אך לא באותה עוצמה ועומק של ההתנגדות שבגללה התעכבה הצעת החוק במשך 3 שנים. הוא אמר, כי נגד קנדה מתנהל היום משפט, שבו היא מואשמת בהפרת הסכמים בינלאומיים שגם ישראל חתומה עליהם. «מאת אורה קורן וצבי לביא «מנכ"ל תרימה: "חוק הפטנטים מותאם לטבע ואגיס, ופוגע בכל היצרנים האחרים בישראל" «"התאחדות התעשיינים שירתה את היצרנים הגדולים" * בליזובסקי: "הופעל עלינו טרור מצד ארה"ב"