נפילתם ועלייתם של האחים סאצ'י

דיוויד שורט, כתב היורופיאן נזכר איך בוקר אחד ב-1988 קיבל את הודעתה הקצרה של עורכת "קאמפיין", כתב העת הבריטי לענייני פירסום, שבאותה עת שורט כתב בו טור אישי. היא זימנה אותו לפגישה עימה, והבקשה הבהילה אותו לא מעט.

העורכת אז היתה כריסטין בארקר, ומעולם הוא לא פגש בה לפני כן. הטור שלו עסק בביקורת על נהירתן של חברות פרסום בריטיות באותה תקופה לבורסה, ותאוות הרכישות וההשתלטויות שלהן. החברה שבלטה בכל אלה היתה זו של האחים סאצ'י. התברר שבארקר קודמה להיות עורכת "קאמפיין" על ידי לינדסי מאסטרס, יו"ר קבוצת היימארקט פאבליקיישן, הבעלים של "קאמפיין" ושותפם הקרוב של האחים מוריס וצ'ארלס סאצ'י.

בארקר ביקשה לדעת מדוע שורט מפרסם בטור האישי שלו חומר ארסי על האחים סאצ'י. הוא התגונן ככל שיכול היה, והטור אכן הודפס ללא שינויים. אך אותה אפיזודה לימדה אותו היטב איך פועלים האחים סאצ'י.

עוד על ניצולה של העתונות כמוטיב חוזר בעסקיהם של האחים סאצ'י ניתן ללמוד מספרו של קווין גולדמן, "Accounts Conflicting" ("תקציבים בקונפליקט"), המגולל את עלילת עלייתם של מוריס וצ'ארלס סאצ'י אל פיסגת תהילת עולם פירסום, ואת היפרדותם מן האימפריה שהם עצמם הקימו.

הנה אפיזודה מדגימה מספרו של גולדמן: איש יחסי הציבור הידוע טים בל פרש מסאצ'י אנד סאצ'י לקבוצת Lowe, לאחר שצ'ארלס סאצ'י הבהיר לו, שלעולם לא יצורף לדירקטוריון החברה הציבורית (אחרי שסאצ'י נרשמה למסחר בבורסה, הודות למיזוגה עם קבוצת גארלנד-קומפטון שהיתה גדולה וותיקה ממנה, ב-1975). הידיעה על פרישתו של בל הוצנעה בעמוד 3 של "קאמפיין", לבקשתו המפורשת של צ'ארלס סאצ'י.

נפילתם של האחים סאצ'י, כלומר עזיבתם את חברת סאצ'י אנד סאצ'י, נגרמה על ידי מנהל קרנות צעיר משיקאגו, דיויד הרו (Herro), שניצל את היותו בעל מניות בחברה והעז ב-1994 לתהות מדוע ההטבה שמקבל מוריס סאצ'י גבוהה כל כך: מיליון דולר (625 אלף ליש"ט) בשנה. סופו של הבירור היה שמוריס הודח מתפקיד היו"ר, וצ'ארלס התפטר אחריו. ביחד עם מנהלים בכירים נוספים, הם פרשו והקימו את חברתם המתחרה, מוריס אנד צ'ארלס סאצ'י.

התוצאה היתה שחברת סאצ'י המקורית, ששמה הוסב ל"קורדיאנט", סבלה אותה שנה מירידה של %6 בהכנסותיה, ומאובדן לקוחות בשיעור קומתם של בריטיש איירווייז ויצרנית הממתקים מארס. מוריס אנד צ'ארלס סאצ'י (M*C Saatchi, חברתם החדשה של האחים, היא כיום חברת הפירסום השמינית בגודלה בבריטניה, עם הכנסה שנתית של 175 מיליון ליש"ט, קרוב מאד להכנסות קורדיאנט בבריטניה, 224 מיליון ליש"ט, הממקמות אותה במקום החמישי בבריטניה.

סיפורם של האחים סאצ'י הוא תיאור מפורט של מאבקי אגו וכוח נצחיים, ושל סכומי עתק ששולמו תמורת רכישות אסטרטגיות מפירסום עד תקשורת, שנועדו לקדם את חברתם אל היעד המוצהר שהושג זמנית: להפוך לסוכנות הפירסום הגדולה בעולם.

אך בן חסות לשעבר של האחים, מרטין סורל, איים בתוך זמן קצר על ההגמוניה של האחים סאצ'י. הוא השתלט על חברת-שלד בורסאית בדמותה של יצרנית עגלות מרכולים, WPP, ורכש באמצעותה את ענקית הפירסום האמריקנית ג'יי וולטר תומפסון. מוריס סאצ'י הזמין את סורל לכוס תה, הציע לו להשתלט על WPP, ונענה בשלילה.

במבט לאחור, העלילה כמעט בלתי-אפשרית, בייחוד לאור השקפתם של רבים, שלאחים סאצ'י אין כל כשרון ניהולי. אנתוני סימונדס-גודינג, לשעבר מנכ"ל חטיבת שירותי התקשורת של סאצ'י אנד סאצ'י, אומר עליהם: "תמיד חשבתי, שהם אינם יכולים לנהל אפילו אמבטיה". בוב ג'אקובי, לשעבר יו"ר חברת הפירסום טד בייטס, שהאחים סאצ'י רכשו, בין היתר, אומר: "הם לא היו אנשי עסקים טובים".

אך מוטיב העסקים של האחים סאצ'י היה, מאז מעולם: "שום דבר אינו בלתי אפשרי". האחים אף תיכננו להשתלט על אחד הבנקים הגדולים בבריטניה, מידלנד, ומוריס הבטיח לגייס מיליארד ליש"ט למימון ההשתלטות. כך החלה הנפילה: מניית סאצ'י אנד סאצ'י נפלה למישמע החדשות - המשקיעים חששו מההרפתקה הפיננסית - ולאחר מכן הבהיר הבנק אוף אינגלנד שהאחים סאצ'י אינם קונים אידאליים של בנק.

כל עוד מניית החברה נסחרה בפרמיות גבוהות לערכה האמיתי, יכלו האחים לבצע את השתלטויותיהם בעיסקאות מניות, ופעילי בורסת לונדון השתכנעו שלסאצ'י אנד סאצ'י מגע פיננסי של זהב.

כל בתי ההשקעות וחברות הני"ע שכרו אנליסטים לענף הפירסום, והם והמשקיעים שכחו שחברות פירסום נטולות נכסים אמיתיים, והן תלויות לחסד או לשבט בידי לקוחותיהן. « «נפילתם ועלייתם של האחים סאצ'י «ספר חדש מתאר איך נעזרו האחים צ'ארלס ומוריס בקשרי עתונות כדי לטפס לפיסגה, ואיך נפלו ממנה. כעת הם בדרכם חזרה