עכשיו קשה יותר לתפוס את הפיראטים

בתחילת ינואר נערכו שתי פשיטות על מחסנים, נקודות מכירה ונקודות ייצור של קלטות ודיסקים מזוייפים. במחסן של מפיץ גדול באיזור המרכז, נמצאו 20 אלף קלטות ו-7000 דיסקים.

במקום נתפסו גם מאות אלפי עטיפות דיסקים של אמנים ישראלים בולטים, בהם יהודה פוליקר, שלמה ארצי, ריטה, רמי קליינשטיין, להקת טיפקס ואחרים. קלטות ודיסקים אלו מוצעים למכירה בשווקים במחירים נמוכים בהרבה ממחיריהם בחנויות הלגיטימיות, והם נמכרים במחיר של החל מ-15 שקל ליחידה.

היקף תעשיית הקלטות והדיסקים בישראל הוא 400 מיליון שקל בשנה. רבע מהיקף זה, מאה מיליון שקל, מקורו בתעשיית זיופים פיראטית.

בפשיטות על מוקדי הפעילות הפיראטית במהלך 96', נתפסו מאות אלפי קלטות ודיסקים בהיקף מיליוני שקלים. את פעולות התפיסה יוזם הסניף הישראלי של הפדרציה הבינלאומית של מפיקי התקליטים, בה חברות 14 חברות התקליטים המובילות בארץ, בהן הליקון, הד ארצי, אן אם סי, המון הפקות, פונוקול, ישראפון ועוד.

הפדרציה פועלת לאכיפת החוקים הקיימים בתחום הפרת זכויות יוצרים, באמצעות צווי בתי משפט בשיתוף עם המשטרה, וכוללת איתור הזייפנים, פשיטות, והחרמות ההעתקים המזוייפים של דיסקים וקלטות, שזכויות היוצרים שלהם שייכות לחברות הפדרציה.

עו"ד יעקב מנור, הנציג המשפטי של פדרציית יצרני התקליטים: "הכמות שנמכרת היא גדולה בהרבה מזו שנתפסת. מדובר במאות חנויות, והכסף הקל שניתן לעשות ממכירת סחורה מזוייפת, מפתה. לכן, גם חנויות לגיטימיות חוטאות בזה מדי פעם.

עיקר הבעיה היא בשווקים, כמו שוק רמלה, לוד, באר שבע, קרית שמונה, שוק הכרמל, ושוק מחנה יהודה, וכן חנויות בתחנה המרכזית הישנה והחדשה בת"א, שם עיקר הבעיה".

עו"ד יצחק שפר, מנכ"ל הפדרציה, אמר לגלובס כי הוא מעריך שאחד מכל חמישה מוצרים הנמכרים בשוק הישראלי, הוא עותק מזוייף. שפר מציין כי התופעה מחריפה נוכח התיחכום הטכנולוגי והמעבר לשיכפולים דיגיטליים, המאפשר ייצור זיופים באיכות גבוהה מאוד. האיכות הגבוהה מקשה על איתורם ותפיסתם של העותקים המזוייפים, וזו אחת הסיבות להגדלת כמותם מדי שנה.

בנוסף, למעלה מחמישים אחוזים מהתעשייה הפיראטית לייצור עותקים מזוייפים, ממוקמת בשטחי הרשות הפלסטינית, בערים מרכזיות כחברון ורמאללה. יישום הסכמי אוסלו אינו מאפשר כבעבר את פעילותה של הפדרציה בתחומי הרשות, מאחר ובשטחי האוטונומיה לא נחתמו האמנות הבינלאומיות העוסקות בזכויות יוצרים, כגון אמנת ברן וז'נבה.

בעיה נוספת בה נתקלות חברות התקליטים, היא היקף היבוא המקביל מחו"ל. בארץ פועלות חברות התקליטים כסוכנים מורשים של חברות תקליטים בינלאומיות כמו סוני, E.M.I, פוליגרם, W.F.A ועוד. נוצר מצב המוכר גם בענפי מסחר אחרים, לפיו חנות מייבאת סטוק של מוצרים מסיטונאי בחו"ל, ומפיצה אותם בארץ, על אף שמדובר בסחורה מקורית של חברות האם הבינלאומיות.

שמואל סחר, מנכ"ל הד ארצי ויו"ר הפדרציה: "היבואנים המקבילים אינם חייבים בדיווח לבעלי זכויות היוצרים, הם מציפים את השוק בסחורה זולה ופוגעים בהכנסות שלנו.

"היקף הרווחים הוא עצום. קונים בבולגריה קלטת בדולר, מוסיפים עלויות שינוע שמגיעות לעשרים סנט, ובמחיר ארבעה שקלים, נוחתת בארץ קלטת שאיכותה טובה והיא מופצת בכל דוכן אפשרי. לצרכן, כמובן, קל יותר להוציא 20-30 שקל עבור מוצר שהמחיר הריאלי שלו בחנות לגיטימית גבוה פי שניים ויותר".

סחר מציין, שהנזקים הישירים לתעשיה מוערכים בארה"ב ב-20 מיליון דולר בשנה, בגלל הפרת זכויות יוצרים בתחום המוסיקה. "הבעיה היא כלל עולמית. ישראל סובלת ממזרח אירופה, וארה"ב סובלת מסין", אומר סחר.

עמירם הר-אבן, מנהל העסקים בחברת אנ.אם.סי, מוסיף כי פעמים רבות מיטשטשים הגבולות בין סחורה פיראטית לייבוא מקביל. "נוצר מצב שבעל חנות מייבא סטוק שבתוכו יש סחורה מזוייפת באיכויות כל כך גבוהות, שקשה אפילו לזהותה. חשוב לציין שחנויות תקליטים לגיטימיות, המשווקות את הסחורה שלנו, פועלות על מתח רווחים המגיע ל-40 אחוז. עבורם, הפיתוי למכור סחורה דומה מאוד, שהמחיר הסיטונאי שלה עומד על חמישה או עשרה שקלים ליחידה, גבוה מאוד".

מכת התעשייה הפיראטית אינה נחלתן של חברות התקליטים בישראל בלבד. על פי סקרים שנערכו על ידי הפדרציה העולמית, נמצא כי היקף התעשייה הפיראטית בעולם מגיע ל-2.25 מיליארד דולר. «מיכל גרשון «עכשיו קשה יותר לתפוס את הפיראטים «היקף תעשיית קלטות המוסיקה והדיסקים בישראל מגיע ל-400 מיליון שקל בשנה, מתוכם, 100 מיליון שקל מקורם בתעשיית זיופים פיראטית * לפני שבועיים פשטה המשטרה על מחסנים, נקודות ייצור ודוכני מכירה, בהם נתפסו עשרות אלפי קלטות ודיסקים * כשהרווחים מגיעים ל-%100 ליחידה, והתחכום הטכנולוגי מאפשר זיופים באיכות גבוהה, קשה יותר ליצרנים ולמשווקים להילחם בתופעה