תעשיית הסרטים באירופה עדיין מקרטעת

בפסטיבל קאן שיערך במאי, כמחצית מהחברות שיעשו שם עסקים יהיו אמריקניות. לכולן יהיו סרטים למכירה. החברות האירופיות יציגו שם נוכחות דומה מבחינה מספרית, אלא שבסופו של דבר ירכשו רובן סרטים אמריקנים או שייאלצו להיות מעורבות במאבקים קשים למימון פעילותן.

באירופה נעשים מדי שנה כ-700 סרטים בסיוע סובסידיות של האיחוד האירופי וממשלות אירופיות, המסתכמות ביותר מ-850 מיליון דולר. כמחצית מהסרטים לא הגיעו ולא יגיעו לבתי הקולנוע. הם יהיו מונחים במשרדי חברות ההפקה השונות.

על פי נתוני מרטין דייל, יועץ בתחום המדיה ומי שחתום על דו"ח עדכני על תעשיית הסרטים האירופית, בשום מקום בעולם לא מופקים כל כך הרבה סרטים שנשכחים במהירות כזו. חטיבת המדיה של האיחוד האירופי גאה אומנם להציג את רשימת הסרטים שבהם תמכה בשלבי ההפקה הראשוניים שלהם, אולם מנגד לא טורח סגל החטיבה להתעדכן לגבי שלבי העשייה המאוחרים יותר של אותם סרטים. אחרי שהועברה התמיכה הכספית לחברת ההפקה, לא קיים בידי חטיבת המדיה כל מכניזם שיסייע בידה לעקוב אחרי ביצועי הסרט בקופות הכרטיסים, או כזה שיאפשר לה לברר אם בכלל יצא לאקרנים.

האיחוד האירופי רושם ביצועים גרועים גם בכל הנוגע לגביית חובות: %25 מהלוואות הפיתוח שהאיחוד מעניק ליוצרים ולמפיקים אמורות להיות מוחזרות לכיסי האיחוד, אם נכשל הפרוייקט באחד משלביו, אולם עד כה הצליח האיחוד האירופי לגבות רק %20 מהכספים האמורים לחזור לקופתו.

למרות שהסובסידיות האירופיות מכסות בדרך כלל %80 ויותר מעלויות ההפקה של סרטים אירופיים רבים, נכשלת התמיכה המסיבית הזו גם, ובעיקר, בניפוץ השליטה ההוליוודית הבלתי מעורערת של שוק הסרטים.

מאז 1987 עלה נתח הרווחים של האולפנים האמריקנים ממכירת כרטיסים באירופה מ-%56 ליותר מ-%80 וגירעון הסחר האירופי מול ארה"ב בכל הנוגע לעשיית הסרטים נותר ענק: נכון להיום הוא עומד על רמה של 2.5 מיליארד דולר בתחום סרטי הקולנוע בלבד, וברמה של 4 מיליארד דולר, אם לוקחים בחשבון גם את תעשיית סרטי הווידאו וסרטי הטלוויזיה. סרט הוליוודי אופייני נצפה על ידי כ-220 מיליון איש, בעוד שסרט אירופי ייחשב להצלחה כבירה, אם יצליח למשוך לבתי הקולנוע %1 מהנתונים האמריקנים.

צרכני הקולנוע האירופיים מעדיפים את הבידור שמציעים להם הסרטים האמריקנים על הגירוי האינטלקטואלי שמציעים הסרטים האירופיים. יוצא מן הכלל אירופי אחד הוא הסרט הבריטי "ללכת עד הסוף". הסובסידיה שמעניק האיחוד האירופי לסרטים אירופיים אינה מניבה תוצאות. בפסטיבל ברלין נבחר להקרנה רק סרט אחד במימון האיחוד האירופי.

קיים מן הסתם טיעון המצדיק סיבסוד אמנות, שרק מיעוט קטן מעוניין לצפות בה; סביר להניח כי קיים גם טיעון המצדיק מימון פרוייקטים קולנועיים שלעולם לא יגיעו לכלל סיום. אחרי הכל, גם בהוליווד רק %10 מהפרוייקטים הנמצאים בפיתוח מגיעים לשלבי הפקה. אולם קשה למצוא את ההצדקה למימון כה מסיבי של סרטים שאין להם כל שוק ואשר אף אחד לא יצפה בהם. « «תעשיית הסרטים באירופה עדיין מקרטעת «סובסידיות הענק המוענקות לתעשיית הסרטים האירופית לא מסייעות לה בהתמודדות עם האולפנים ההוליוודים « «תעשיית הסרטים באירופה עדיין מקרטעת «סובסידיות הענק המוענקות לתעשיית הסרטים האירופית לא מסייעות לה בהתמודדות עם האולפנים ההוליוודים