"מס רווחי הון - דמגוגיה"

מול הגל של הכלכלה החברתית התופס תאוצה עם נצחונו של אהוד ברק, מבקש פרופ' דוד לבהרי, מי שהיה בין יועציו של בנימין נתניהו, להזכיר לנו כמה מילים שכמעט נשכחו תוך שבוע אחד של אופוריה. תחרות, רווח, חופש. זוכרים?

כמה דקות אחרי האופוריה הגדולה ולפני השתלטות הכלכלה החברתית המיוצגת על ידי שלמה בן עמי, וגם בנייר ההמלצות של "המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל" העושה דרכו אל הנבחר אהוד ברק (עיקרי התכנית פורסמו ערב חג השבועות בידיעות אחרונות: "ועכשיו: מהפך כלכלי וחברתי. להרחיב את הגירעון התקציבי, לשמור על רמת האינפלציה הנוכחית, להטיל מס על הבורסה, להדגיש את מדיניות הרווחה.."), מבקש פרופ' דוד לבהרי מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, להזכיר כמה מילים שנשכחו: חופש כלכלי, תחרותיות, קשיי הבירוקרטיה, נטל המס.

לבהרי, גם דמ"צ בפ.י.א, היה בדיוק לפני שלוש שנים החבר הבכיר בקבוצת היועצים הכלכליים שאורגנה על ידי בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי, אז, משה ליאון. כמה חודשים אחר כך התפרקה החבילה, לבהרי היה הראשון שזז החוצה, "כי לא היתה עבודת מטה מסודרת" הוא אומר היום.

פרופ' לבהרי: "המדיניות החברתית כלכלית שמדברים עליה, מאוד לא ברורה וקיימת אי ודאות מרובה בשווקים לגבי הכוונות של אהוד ברק וממשלתו. אני מקווה שהוא לא ישמע להצעות של יועצים גרועים ופופוליסטים, שכבר תופסים כותרות. דוגמא בולטת: הדיבורים הרבים על הצורך במיסוי שוק ההון. בהצעות האלה, שלכאורה נראות אטרקטיביות ולטובת הציבור הרחב, יש הרבה דמגוגיה וחוסר הבנה: בישראל מוטל מס חברות של %36 על הרווח, ועוד %25 על דיווידנדים מחולקים. ביחד, אם נסכם, נקבל מס של %52 שמוטל על בעלי המניות בחברות - ואין צורך להעמיס עליהם יותר מיסים.

"אם נבדוק מה שקורה בארצות האירו נמצא, שאין מס רווחי הון אלא מס חברות של %50 על רווחי החברות. בעלי המניות המקבלים דיווידנדים מרווחי החברה - מקבלים זיכוי על המס ששולם על ידי החברה. כך אין מיסוי כפול.

"אם כבר לעשות את הטעות ולהטיל מס רווחי הון, צריך להטיל אותו עם "פול אופסט" כלומר, שמותר יהיה לנכות הפסדים כלפי כל ההכנסות האחרות.

"אני רוצה להזכיר, שמא מישהו שכח, כי מניע הרווח הוא המוביל העיקרי להתפתחות כלכלית. הרצון להרוויח הוא היוצר את "היד הנעלמה", שכל כך הרבה מדברים עליה, מביא ליזמות, להתפתחות לצמיחה. מדינות שכלכלתן ביקשה להתעלם ממניע זה, מניע "מכוער" ככל שיהיה, נפלו וקרסו. ודוגמאות היסטוריות לא חסרות".

- רווח מעל לכל?

- "לא ולא. מניע הרווח והתחרותיות חייבים להיות כפופים למניעת השפעות חיצוניות כדוגמת זיהום הסביבה, פגיעה בבריאותם של העובדים... יתר על כן, התחרות צריכה להיות הוגנת ומתפקידה של הממשלה לייצר מערכות פיקוח מתאימות, ולאמץ מדיניות של פיקוח על מונופולים והגבלים עיסקיים.

"כדאי שראש הממשלה הנבחר ילמד מטוני בלייר, ראש הממשלה הבריטית, כיצד מתנהלות, תוך כדי פיקוח ותחרותיות, חברות החשמל והמים באנגליה".

- תחרות מעל לכל?

- "בכל הנוגע לעולם התחרותי, שאני חסיד גדול שלו, כמובן שיש לקבוע רשת- ביטחון חברתית, אבל אסור לגרום פגיעה בתמריץ לתחרות ועבודה. כאלה שאין סיכוי שייכנסו למעגל העבודה, כמו זקנים ונכים חסרי יכולת השתכרות, צריכים לקבל תמיכה גדולה יותר ולא לחיות כפי שהם חיים היום. אבל כאלה שיכולים להיכנס למעגל יצרנות, עבודה ותחרותיות צריך להשאיר להם תמריצים לכניסה.

"למשל: שמענו מדברים היום נגד "הפרידמניזם", כלומר, נגד אסכולת מילטון פרידמן. אבל אולי שכחו, שאצל מילטון פרידמן קיים מס הכנסה שלילי. כלומר, אם ההכנסות שלך הן מתחת לרמת הכנסה מסויימת, אתה מקבל פיצוי. אבל הפיצוי איננו אחד לאחד, כך שתמיד יישאר תמריץ להיכנס למעגל העבודה ולהרוויח יותר".

- יש המלצה להסיר את התקרה מתשלומי הביטוח הלאומי.

- "ביטוח לאומי הרי כבר מזמן נהפך למס לכל דבר, וכנ"ל מס בריאות. המס שאנחנו משלמים כבר עובר את ה-%60 פלוס. ההמלצה הזו תטיל מיסים נוספים - ואנו נשוב לרמת המיסים של לפני עשרות שנים. כמה שזה יפה או לא יפה, כבר אמרנו, אנשים מובלים על ידי מניע הרווח. עם רמת מיסוי כזו - קודם כל יברחו מכאן כל עיסקי ההיי-טק".

- אנשי עסקים רבים מתראיינים ומביעים דעתם.

- "אין פסול בדעה, רק צריך לשים לב. אנשי העסקים שתמכו בברק מבקשים החזר מיידי על "השקעתם". מרבית עשירי ישראל, פרט לאנשי ההיי-טק, הם תוצרת הממשלה. הם קיבלו מהמדינה זכויות כאלה ואחרות. אני לא רוצה להתייחס לשמות, אפשר לפתוח עיתונים ולראות. אין ספק שחלוקת ההכנסה הנוכחית בישראל נובעת ממשטר כלכלי השורר בישראל מאז שנות ה-50.

"זה ההבדל בין ממשלות שמאל בישראל ובין הממשלות של טוני בלייר וביל קלינטון שנחשבים לשמאל כלכלי דמוקרטי. היועצים הכלכלים של קלינטון, שאם רוצים בהחלט אפשר לקרא לו שמאלני, הם אנשי שוק חופשי ותחרות. שותפיהם לניהול הכלכלה המצליחה בעולם הם אלן גרינספאן ורוברט רובין, שהתפטר לא מכבר (שבא במקור מגולדמן סאקס). כך שלמרות שהשלטון במדינות אלא הוא כביכול שמאלי, הרי הכלכלה מנוהלת בדרך היעילה היחידה שבה יכולה להתנהל כלכלה שפניה להצלחה: תחרותיות".

- מדברים על שר האוצר הבא: בייגה שוחט, שלמה בן עמי, חיים רמון, יוסי ביילין.

- "אני חושב שהגיע הזמן שימנו שר אוצר שאיננו מבין הפוליטיקאים אלא מבין אנשי האקדמיה והעסקים שהיו קשורים עם ברק".

- בני גאון, דב לאוטמן?

"לא. גם מפני שאני חושב, שאנשי עסקים מהסוג הזה לא מכירים את המקרו. אני גם לא רוצה להתייחס לשמות, כי יתכן וחלקם הם ממבקשי הדיוודנדים שדיברתי בהם קודם לכן".

- אז מי כן?

"פרופ חיים בן שחר, פרופ' יצחק סוארי, פרופ' אמיר ברנע, אסף רזין, איתן שישינסקי".

- אולי אתה?

"אני מאוד מאוד לא מתאים. אלה שהזכרתי הם לא רק אקדמיה, הם חיים בתוך העסקים. יש להם קונספציה של הדרך שבה כלכלה צריכה להתנהל".

- בנק ישראל?

"אני חושב שבנק ישראל נמצא כרגע בדילמה קשה. להוריד את הריבית ולעודד את הצמיחה במשק עשויים להוליך לפיחות מהיר ואז עלייה באינפלציה. אבל נדמה לי, שבמצב הנוכחי של המשק, עדיף צעד כזה לאור העובדה שחלק מגורמי הייצור המובטלים, עובדים וקווי ייצור, יגרמו לכך, שלא כל הפיחות ייהפך לעליית מחירים. שההתפתחויות יהיו איטיות יותר".

- הפרטה?

"השיטה שאני החסיד הגדול שלה, והייתי, אילו נשאלתי, ממליץ עליה לראש הממשלה הנבחר, היא להפיץ את המניות לכל עם ישראל ולא לחפש גבירים, מפה ומשם, שישתלטו על החברות. אם, אחרי החלוקה לכל העם, ירצו הגבירים להשתלט על מניות השליטה, אז שיעשו את זה דרך שוק המניות וגם מזה הציבור ירוויח".

- והדיבורים על העלאת מספר השרים ל-24?

"אין ספק שהורדת הבירוקרטיה הבלתי אפשרית הקיימת בישראל תעודד צמיחה. חצי מפעילות משרדי הממשלה מיותרת. אין צורך במשרד התיירות, שבעלי בתי המלון וענף התיירות יקיימו את הפעילות של עצמם. גם במשרד התמ"ס, פרט לפעילות המדען הראשי והממונה על ההגבלים - לא צריך משרד. גם את רשות ההשקעות הייתי מוריד לאט לאט - שמערכת הבנקאות תעשה את העבודה שלה".

- שוק ההון?

"בשוק ההון צריך כמובן להיכנס לתנופה של רפורמות מהסוג שטיפל בה דוד ברודט בוועדה לשוק ההון".

- עד כמה שזכור לי, הקבוצה שלכם ואתה בתוכה, התנגדתם להמלצות.

"אין בכך אמת. הרבה דברים מתוך דוח והמלצות ועדת ברודט לשוק ההון הם רצויים ונכונים, ותמכתי בהם. טענתי, שהוועדה לא טיפלה באלמנטים שונים נוספים, שחובה להתייחס אליהם. באופן כללי אני חסיד של מיסוי סימטרי, בלתי תלוי במקור ההכנסה. זה לא צריך לשנות אם זה חיסכון בבנקים או השקעות ישירות של פרטיים באיגרות חוב או צמודות או שיקליות. חייב להיות טיפול אחד שאינו מפלה, לא לכיוון זה ולא לכיוון אחר"