אביבה קרול
במוצאי-שבת הקרובה מחכה ערוץ 1 לצפייה של 100 מיליון איש ב-30 מדינות, רייטינג שמיימי, שלצידו יחווירו חגיגות הנצחון על ערוץ 2 בליל הבחירות. האירוויזיון האחרון במילניום זה יתחיל במוצ"ש בשעה 22:00 מבנייני האומה בירושלים, בהשתתפות 23 מדינות.
זה המבצע הגדול והמורכב ביותר שביצעה רשות השידור, ואת אנחת הרווחה שנשמעה מרוממה לאחר ביטולו של הסיבוב השני בבחירות, שהיה מתוכנן ל-1 ביוני, אפשר היה לשמוע עד תל-אביב.
כצפוי, את ההכנות לאירוויזיון ליוו מספר שערוריות-זוטא בלתי נמנעות, ביניהן: התפטרות וחזרה-בו של המפיק הראשי, אמנון ברקאי, בטענה שהתקציב לא יספיק; איומי השבתה של ועד הטכנאים, המפיקים והעיתונאים בערוץ 1, שישיבתו את השידור, בגלל שהפקתו מבוצעת, בחלקה, על-ידי חברות חיצוניות. לא נעדרו גם האיומים המסורתיים של פוליטיקאים חרדים (חיים מילר מעיריית ירושלים, וגבי בוטבול, ממליאת רשות השידור) לפגוע בשידור בשל חילול שבת בעריכת חזרות אחרונות לפני האירוע, ועוד קודם, בגלל הופעתה של דנה אינטרנשיונל בירושלים.
גם בעיות משפטיות וחוזיות לא חסרו: הצעת התפאורה של האמן יעקב אגם נדחתה - אגם דורש את עלותה; חברת הפוסט-פרודקשן ברודקסאט, שזכתה במכרז להפקת קטעי המעבר, סירבה לקחת על עצמה את הפרוייקט, והוא הועבר ל-JCS; חברת ההגברה בטי-בם פנתה לבית המשפט נגד התקשרות של רשות השידור עם חברת קילים.
עם זאת, נראה שהעיסוק התקשורתי המוגבר במערכת הבחירות הוריד את הלחץ מעל האירוויזיון, וחלק גדול מהאירועים הנ"ל לא הגיעו ל'פיצוץ'. האירוע, כך נדמה, מתקדם בשקט-יחסי אל שיאו.
"מבצע האירוויזיון" של רשות השידור אינו מתייחס רק לערב השידור, והוא כולל גם אירוח של 2,000 משתתפים, מלווים, עיתונאים ואנשי תקשורת, שכבר הגיעו; היערכות טכנית ושידורית לעיתונאים ולרשתות אירופיות, שמכסות את האירוע; הפקה של ערב השידור, על הבמה ומאחורי הקלעים; הפקת השידור כפי שייראה על המסך - מקליפ הפתיחה, המעברונים בין שיר לשיר, מופע-אמצע, ועד ניהול השיפוט, ולוח התוצאות הממוחשב; הקמת אולפן שידור מלא מחוץ למתקני ערוץ 1, והעברת השידור לחברות איגוד השידור האירופי (EBU).
תחרות האירוויזיון תתקיים באולם אוסישקין בבנייני האומה, הכולל כ-3,000 מקומות ישיבה. במקום יוקצו גם אולם המתנה מיוחד, "החדר הירוק", למבצעי השירים ולמשלחות בזמן קריאת התוצאות מכל מדינה משתתפת, וכן 25 חדרי הלבשה. אולם נפרד יוקצה לתקשורת, והוא יכלול מאות קווי טלפון, פקס ומחשבים. ערוץ 1 מספק שירותי עריכה ושידור לעיתונות האלקטרונית.
ההיערכות הטכנית של ערוץ 1 כוללת יבוא של כ-60 טון ציוד תאורה, שהגיעו ברובם בדרך האוויר, וחלקם בהובלה ימית. את התאורה עושה חברת דנאור, ששכרה את חברת פרוקון הגרמנית.
התרגשות גדולה במיוחד עוררו בטלוויזיה הישראלית 2 ניידות השידור שיובאו מבלגיה. הניידות, שכינויין המקצועי OB7, הן ניידות דיגיטליות, שכוללות 22 מצלמות ומערכות סאונד מורכבות. עלות כל ניידת כ-6 מיליון דולר. ניידות השידור בנויות על מרכב של אוטובוס דו-קומתי, שמאפשר שטח נרחב לצוות הפקה וצוות טכני. הן נבנו על-ידי חברת אלאקאם הבלגית, המשמשת כספקית של שירותי טלוויזיה, והתמחתה בהקלטה ושידור של אופרות וקונצרטי רוק.
גם התפאורה ריכזה סביבה התרגשות, לאחר שהצעתו של האמן יעקב אגם, כאמור, נדחתה, וביצוע התפאורה הועבר לצוות בראשות מיה רווה, יחד עם מאיה חנוך, רונן לוין, ואבי יונה בואנו, מחברת במבי. התפאורה כוללת מבנה מכני דמוי שמש, אותו מקיפות מערכות כוכבים וקרני שמש נעות.
גם הפקת קטעי המעבר ההכרחיים, שבין שירי האירוויזיון, לוותה ברעש מסויים. קטעי המעבר נעשים בהפקה מקומית בכל מדינה מארחת. במשך השנים נוצרה תחרות בלתי סמויה בין המארחות על איכות ההפקה ואופן הצגת המדינה.
במכרז של רשות השידור להפקת הסרטונים, בהיקף של 2 מיליון שקל, זכתה חברת ברודקאסט, (שעשתה את תשדירי הבחירות של ישראל אחת). אולם לאחר הזכייה במכרז, דחתה החברה את ביצוע העבודה, בטענה שהוא נעשה בצורה חובבנית ("חלטורה", כדברי החברה) על ידי רשות השידור. הפרוייקט הועבר ל-JCS.
23 קטעי המעבר, בני 60 שניות כל אחד, מבוססים על אירועים תנכ"יים כפי שהם מופיעים בעבודות אמנות קלאסיות, ביניהן תחריטים של דורה, ציורים של רמברנדט, מיכלאנג'לו, ברויגל ואחרים. כל מעברון נפתח בציור המקורי, בסגנון אנימציה שונה שהותאם למקור, ועובר לקטעי צילום חיים, של נופים ואירועים בארץ מלווים בפס קול מקורי.
הנושאים ועבודות האמנות נבחרו על-ידי יוסי אבלועפיה. ההתאמה של כל קטע למדינה שלשירה הוא צמוד היא שרירותית. ישראל, למשל, מלווה בקטע שעוסק בסיפור המרגלים. במאי הקטעים: לוי זיני, אמנון וינר, אילן בוני ואיתן בן-נון. במאי אנימציה: נועם משולם מחברת פיצ'י פוי. העבודה על הפרוייקט ארכה כ-4 חודשים, על כל אחד מהקטעים עבד צוות של 4 אנשים במשך 3 שבועות.
השידור יחל בשעה 22:00 בפתיח מיוחד בן 4-3 דקות, שנקרא "מעל פסגת הר הצופים - יר הלל לירושלים", קליפ מוסיקלי בבימוי צדי צרפתי, שיסתיים עם כניסת המנחים: סיגל שחמון, דפנה דקל ויגאל רביד. אלה יציגו את השירים לפי סדר שנקבע בהגרלה - מליטא, הראשונה, ועד אסטוניה, האחרונה. אורך כל שיר כ-3 דקות. השיר הישראלי, אגב, מתוזמן לשעה 23:24.
לאחר הצגת השירים, בחצות, יוקרן "מופע האמצע" של דנה אינטרנשיונל, שאורכו 7.5 דקות. המופע צולם במתחם ממילא, והוא כולל ריקוד של טקס חינה בהשתתפות כ-100 רקדנים, ואחריו דנה בשיר FREE של סטיבי וונדר, משולב בפסוקים נבחרים (באנגלית) מתוך השיר התימני "דרור יקרא".
השיפוט בתחרות נעשה, כידוע בכל מדינה, ומועבר לאולם התחרות בהליך שכבר הפך לקאלט. בשנה שעברה נערכה בפעם הראשונה ההצבעה בכל מדינה בטלוויזיה, ולא על-ידי צוות שופטים. נקודת השיפוט הישראלית ממוקמת באחד האולמות בבנייני האומה. הצופים יכולים לבחור ולהשפיע באמצעות קו טלמסר מיוחד, שיופעל על-ידי בזק. במקביל, יהיו 8 שופטים כרזרבה, כפי שדורש התקנון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
