כסף מצוייר

הרנסאנס שפוקד את תעשיית סרטי האנימציה מאז שלהי שנות ה-80, הזרים מיליארדי דולרים לקופת אולפני וולט דיסני ממכירת כרטיסים, קלטות, וידיאו ומרצ'נדייזינג ללהיטים כמו מלך האריות, אלאדין, צעצוע של סיפור ואחרים. האולפנים המתחרים ראו כי טוב, והזדרזו להקים (או להרחיב) את חטיבות האנימציה שלהם, אם כי לא הצליחו לשחזר את ההצלחה הכבירה של דיסני.

המרוויחים מכל השגשוג הזה היו מן הסתם החיילים של הענף - האנימטורים - שהביקוש לשירותיהם, כמו גם שכרם, הרקיע שחקים. השכר הממוצע של חברי איגוד האנימטורים, שעמד על כ-1,500 דולר לשבוע, האמיר ל-2,500 דולר לשבוע (או 80 אלף לשנה). אנימטורים בכירים משתכרים גם 200 אלף דולר לשנה, וגורפים מענקי חתימה בשווי של 150 אלף דולר ויותר.

כשג'פרי קצנברג, לשעבר מנהל אולפני דיסני, פרש והקים את אולפני דרים וורקס יחד עם שותפיו, ספילברג וגפן, הוא לא היסס לפתות סטארים בענף גם במיליון דולר לשנה. דיסני מצידה ניסתה לבלום את העריקות, והגיבה בתנאי שכר דומים.

בעלי העניין בזירת האנימציה גילו במהרה, כי לתנאי השכר האלה, להעסקת גדודי אנימטורים ובניית אולפני אנימציה חדשים, יש מחיר, המתבטא בתקציבים מנופחים. תקציבי סרטי אנימציה נסקו מ-20 מיליון דולר, בשנות ה-80, ל-100 מיליון דולר לסרטי הראווה של דיסני.

כיום סרטי דיסני עדיין מניבים רווחים נאים אך לא מן הקליבר של "מלך האריות", שהותיר רווח הנאמד במיליארד דולר. הכוכב החדש, טרזן, למשל, חצה ללא בעיות את קו 100 מיליון דולר הכנסות בארה"ב, אולם קודמיו, הרקולס והגיבן מנוטרדאם התקשו במשימה.

אצל המתחרים בינתיים, נרשמו יותר כשלונות מהצלחות. דווקא אולפני דרים וורקס מצליחים לשמור על רקורד טוב. קצנברג ושות' הביאו לעולם שוברי קופות מצויירים כמו "נמלים", ו"נסיך מצרים", אך לא מיצו את פוטנציאל המרצ'נדייזינג שלהם. פרשנים סבורים, שהמשגה הגדול ביותר של הענף - כולל דיסני - הוא בשכירת אנימטורים על בסיס שנתי ולא פר-פרוייקט. אולפן ממוצע מעסיק כיום כ-300 אנימטורים במשרה מלאה. דיסני מפרנסת 2,000 אנימטורים בכל העולם. נכון לעכשיו, נמצא הענף בעיצומו של רה-אירגון, הניכר בפיטורים ובקיצוץ בשכר ובתקציבי הסרטים.

סוגיית העלות, מסתבר, מטרידה את האולפנים עלות הפקת פרק בסדרה איכותית כמו הסימפסונים מגיעה למיליון דולר, אך סדרות ילדים טיפוסיות (מבית היוצר של חיים סבן, למשל) מופקות ב-300 אלף דולר לפרק.

סבן מעסיק אנימטורים שאינם חברי האיגוד, וכמו רבים מעמיתיו, מפקיד חלק מהביצוע בידי קבלני משנה במזרח הרחוק. אלה מוזילים את העלות ומותירים בידיו די רווח, גם כשהרשתות מקמצות בתשלום למפיקי הסדרות.

תאגיד הבידור ויאקום גרף שבחים ומזומנים מחידוש טרנד מוכר: עיבוד סדרות מצויירות פופולריות מערוצי MTV וניקולדיאון. להיטים כמו RUGRATS, שמוקרן כעת בארץ, ביווס ובאטהד וסאות' פארק, חשפו גם נוסחה מוכרת נוספת: עלות הפקה נמוכה מבטיחה רווחים גבוהים יותר.