מנחה לשופט יצחק שילה

ותיקי הפרקליטים אוהבים להיזכר בשופטים של פעם, בדרך שפיטתם, בטביעת העין שלהם, בבקיאותם, בפסקיהם הקצרים ובחותם האישי שכל אחד מהם הטביע על הנעשה באולם המשפטים שלו. רובם הלכו לעולמם, אך השופט יצחק שילה, יבדל"א, הוא עימנו והגיע לגבורות. הוא אחד משופטי "הגברדיה הישנה", הזכורה לטוב. הנשיא אהרן ברק ופרופ' מנשה שאוה ערכו לכבודו ספר "מנחה ליצחק". על חברי המערכת נמנית גם השופטת הניה שטיין וריכזה את המערכת עו"ד ליאת שכטר. ככל הזכור, הניה שטיין היתה מתמחה של יצחק שילה, והיא כיום שופטת מחוזית, כפי שמאמנה היה בשעתו.

הספר כולל מאמרים בתחום המשפט במדינת ישראל - אהרן ברק, על "מדינה יהודית ודמוקרטית", משה לנדוי על "חוקתיות החוקים" ועוד. מאמרים בתחום המשפט העברי - חיים כהן על "מסכת יינות", יעקב טירקל על "שרוי שלא היה ולא נברא" ועוד.

בספר מאמרים בתחומים שונים של המשפט וקצר המצע מלמנות את כולם. כך למשל ד"ר גבריאל קלינג, שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הגיש מאמר מעניין בעניין אמצעים לגביית שכר טירחה של עורכי דין, ועוד רבים.

פרופ' מנשה שאוה דן בשני מאמרים בעניינים הקשורים במעמד אישי ומבין אלה נתמקד באחד מהם, שהרי קצר המצע מלהתייחס - ואפילו להזכיר - את כל המאמרים שבקובץ. כולם מעמיקים וחלקם אף מאלפים.

במאמרו "משמעות "בן זוג" בחקיקה לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" מבקר פרופ' שאוה פסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (ע"א 264/96 לביא נ' חבשה - טרם פורסם) שקבע שבהשפעת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ניתן לסטות מהלכות פסוקות של בית המשפט העליון בנוגע לפירוש המונח "בן הזוג", ביחס לסעיף 78 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), המעניק פיצויים לבן-זוגו, הורו וילדו של מי שנהרג בתאונה; וכי יש לתת לו פירוש רחב הכולל גם את הידועה בציבור כאשתו.

דעתו של שאוה היא שכל אימת שהמחוקק משתמש בביטוי "בן-זוג", מבלי לומר מפורשות שביטוי זה כולל את הידועה בציבור כאשתו, הכוונה היא לבן-זוג מנישואין כדין - נתקבלה בפסיקה עניפה של בית המשפט העליון (למשל, בפסק-דין לוי נ' מנהל בתי המשפט, פ"ד לו (4) 123) ובית המשפט העליון פועל על פיה ואף יישם אותה לעניין פירוש הביטוי "בן-זוג" שבסעיף 78 לפקודת הנזיקין (למשל בע"א 155/87 אוחיון נ' "הסנה" - לא פורסם).

בא כעת פסק-הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב ופסק ברוב דעות, ביוני 1998, בניגוד לפסיקה של בית המשפט העליון, כי גם ידועה בציבור כאשתו תהא זכאית לפיצויים על פי סעיף 78 לפקודת הנזיקין וכי יש לכלול אותה במסגרת המונח "בן-זוג" תוך התבססות על "המהפכה החוקתית" שבאה לידי ביטוי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

פרופ' שאוה תוקף את פסק-הדין של שופטי המחוזי. הוא מתריע על השימוש הנרחב שעושים בתי המשפט בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כאשר בכ-%90 מן המקרים השימוש אינו רלוונטי לנושא הדיון. לדעתו, אין בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כדי להשפיע במאומה על קביעת מעמדו האישי של אדם ואין בכוחו לשנות דבר בעניינים שחל עליהם הדין האישי-הדתי.

המעמד האישי של אדם כ"נשוי", כ"גרוש" ימשיך להיקבע על פי דינו האישי-הדתי כפי שהיה לפני חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו גם אם הקביעה של הדין הדתי - כפי שמדגים זאת בדוגמאות שונות - מקוממת, מרגיזה, פוגעת פגיעה קשה בכבוד האדם ואינה יכולה בשום אופן לעמוד בעקרונות חוק יסוד זה.

שאוה סובר כי בית המשפט המחוזי בהכלילו את "הידועה בציבור כאשתו" למסגרת הביטוי "בן-זוג" שבסעיף 78 לפקודת הנזיקין עשה פעולת חקיקה מובהקת. לדידו חקיקה שיפוטית ביחס לקביעת "מעמד אישי" לא רק שאין לעשותה אלא גם לא רצוי לעשותה בשל ההשלכות העלולות לנבוע מכך ביחס לחוקים אחרים לרבות חוקי מעמד אישי מובהקים כמו חוק המזונות, חוק אימוץ ילדים וחוק יחסי ממון בין בני זוג. כמו כן חקיקה שיפוטית זו עלולה לגרום בהזדמנויות אחרות לעוול חמור הן לאישה הנשואה כדין והן לידועה בציבור עצמה, כפי שמדגים זאת בדוגמאות מעניינות.

פרופ' שאוה גם דן בשאלה: הניתן להגיע לתוצאה צודקת במסגרת הדין הקיים? על סמך אסמכתאות הלכתיות ואסמכתאות מן הפסיקה והספרות הוא מגיע למסקנה כי ניתן להעניק פיצויים על פי סעיף 78 לפקודת הנזיקין למי שנקראת "הידועה בציבור כאשתו" דווקא בהתבסס על פי הדין העברי.

ניתן לראות בחיי המשפחה המשותפים של הגבר והאישה משום הקניית מעמד של "ספק נישואים" על פי הדין העברי, שבעטיו היתה זקוקה האישה, לפני פטירתו של הגבר עמו היא חיה, לגט מן הספק או גט לחומרא. אמנם, על פי הדין העברי אין מעמד זה של "ספק נשואה" מקנה לה זכויות ממוניות, אך כאן עוסקים בזכויות שמקנה לה החוק החילוני - פקודת הנזיקין ולא בזכויות ממוניות שמקנה לה הדין העברי, כמו מזונות.

לפיכך, על פי המשפט האזרחי יש לראותה - בשל הצורך בקבלת גט לחומרא - כ"בת זוג", מעמד המאפשר להעניק לה כל הזכויות הכספיות שהחוקים החילוניים מעניקים ל"בן-זוג", כמו פיצויים לתלויים על פי סעיף 78 לפקודת הנזיקין. בכך ניתן לזכותה בכל הזכויות הכספיות, שהחוקים החילוניים מעניקים ל"בן-זוג" דווקא תוך התבססות על הדין העברי ומקורותיו. כך מגיע פרופ' שאוה לפתרון הרצוי על פי הדין הקיים וללא צורך בפעולת חקיקה.

הקובץ פותח ברשימת פרסומיו של יצחק שילה - כחמישים במספר, כולם בספרות האקדמית שבתחום המשפט ובהמשכו ראיון מעניין שערך עמו נכדו של יצחק שילה ובנו של השופט אילן שילה, הוא גיא, כיום מתמחה למשפטים.

הקובץ מסתיים במאמרו של יצחק שילה עצמו "על אמת ושלום במשפט". יצחק שילה מעיד על עצמו כי 38 שנים ישב על כס המשפט. הוא מודע היטב לכך כי שופט המחפש את האמת ופוסק על פיה לא תמיד עושה שלום בין בעלי הדין ושופט העושה שלום בין בעלי הדין מוצא עצמו חוטא לאמת.

יצחק שילה הוא בקיא מובהק בהלכה ובמקרא, מעטים השופטים כמותו שיש להם בקיאות כזו. מדבריו הקצרים במאמרו המסכם ניתן להבין כי אינטלקטואל יהודי בישראל - והרי לפחות כל שופט במדינה חזקה עליו שהוא כזה - מחוייב בהשכלה כללית בדיוק כמו שהוא מחוייב להשכלה יהודית-הלכתית.

בפועל אין המצב כך ובחטאינו הרבים נמצאנו משלימים עם שופטים, אמנם בעלי שיעור קומה, אך ככל שהעניין נוגע להשכלה ותרבות - אשר הציפיה היא כי תהא אוניברסלית לא פחות מיהודית ויהודית לא פחות מאוניברסלית - נמצאנו משלימים עם לא מעטים שבאחת הם בינוניים עד מאוד והאחרת הם חסרים.

אולי הגיעו הימים ששפיטה היא משלוח יד ככל משלוח יד זולתו, יש יותר טובים ויש פחות טובים, אך בעלי משלוח יד זה ודאי לא אמורים להחליט בשאלה אם מוטב להעדיף אמת על פני שלום או שלום על פני אמת. זו יכלה להיות שאלה מרתקת בימי השפיטה של יצחק שילה. טוב שנמצא מי שמזכיר לנו את זה.

הכרנו את יצחק שילה בראשית שנותיו על כס המשפט. מצאנו עצמנו מופיעים בפניו מאז ועד פרישתו, בנושאים מנושאים שונים עד שנת פרישתו. לא היה לנו שום קושי לראות ולהבחין כי סגנון השפיטה של האיש לא השתנה כהוא זה במשך השנים. מה שמוכיח בפעם המי יודע כמה כי מזג שיפוטי נחשף מהר מאוד. מזג שיפוטי אינו עניין של לימוד. ראשיתו מעיד על אחריתו.

בסך הכל קובץ מעניין, מרענן ומינחה ראויה לשופט שהטביע את חותמו על השפיטה בישראל. הספר יצא לאור על ידי ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין והיא הנושאת באחריות לעריכה הרהוטה ולהגשה המרשימה.

לא נותר לנו אלא לאחל אריכות ימים ליצחק שילה - שופט, אינטלקטואל וג'נטלמן.

"מנחה ליצחק שילה", קובץ מאמרים לכבודו של השופט יצחק שילה בגבורותיו, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תשנ"ט-1999