מחריף המשבר הכלכלי בעיראק

בגלל הקיץ החם והיבש מהרגיל, %75 מהיבולים ירדו לטמיון, וגובה המים של החידקל בבגדד ירד לשליש מהגובה הרגיל

המשבר בקוסובו דחק, אמנם, את הנושא העיראקי מהכותרות, אבל לגבי פוליטיקאים מערביים וטייסים שמפקחים על המרחב האווירי מעל אזור הביטחון, בין הפרת והחידקל, נשאר מצב המלחמה כפי שהיה. מאז ההפצצות בחודש דצמבר טסים אמריקנים ובריטים כל שלושה ימים בממוצע מעל השטחים הסגורים לחיל האוויר העיראקי.

וושינגטון מקווה גם שהתקפות האוויר הבלתי פוסקות יעמידו את נאמנות הצבא העיראקי במבחן ועשויות להוביל למרד נגד סדאם חוסיין. כבר בשנה שעברה אישר הקונגרס האמריקני 97 מיליון דולר לתמיכה באופוזיציה העיקרית בגולה והסמיך את ממשל קלינטון לפעול למען הפלת הדיקטטור. אך נראה שהתוכניות האלה מתממשות רק בחצי. למשל, בחודש מאי העמידו לרשות הברית האופוזיציונית, הקונגרס הלאומי העיראקי, ציוד משרדי, אך לא נשק.

בינתיים מחמירה מצוקת האוכלוסייה העיראקית מיום ליום. מועצת הביטחון של האו"ם האריכה אמנם ב-25 במאי את התכנית "נפט תמורת מזון", שעליה הוחלט בשנת 1995, עד 20 בנובמבר. לפי התכנית מותר לבגדד לייצא נפט בשווי של עד 5.256 מיליארד דולר בכל אחד מששת החודשים כדי לקנות בתמורה מזון, תרופות ומצרכים הומניטריים אחרים. מזה מנכים מראש %30 כפיצויים על נזקי מלחמה. 300 מיליון דולר מהתמורה מוקדשים לשיקום תעשיית הנפט.

אבל, בששת החודשים האחרונים הסתכמו ההכנסות של עיראק ב-3.9 מיליארד דולר בלבד. מצד אחד, מחירי הנפט היו נמוכים מאוד, ומצד שני, המצב הגרוע של מיתקני הייצור לא איפשר תפוקה יותר גבוהה. ממשלת בגדד ביקשה, אפוא, להכפיל את ההקצבה לשיקום המיתקנים ל-600 מיליון דולר כדי לנצל את כל מכסת הייצוא. אם התחזוקה תוסיף להיות לקויה ואם הכרסום יתקדם, יגיע הנטל הפיננסי למיליארדים, מזהיר מיניסטריון הנפט. חוגי נפט בינלאומיים מתייחסים בספקנות להודעה של שר הנפט רשיד, שרוצה להעלות את התפוקה עד סוף 1999 ל-3 מיליון חביות ליום ואת הייצוא ל-2.2 מיליון חביות.

העיראקים דורשים מזמן את ביטול הסנקציות בטענה שאין להם עוד נשק להשמדה המונית. אבל בין חברי מועצת הביטחון של האו"ם יש מחלוקות. בעוד שארה"ב מתנגדת בתוקף להקלה כלשהי בסנקציות, הציעו רוסיה, צרפת וסין להקים, קודם כול, מערכת פיקוח על החימוש העיראקי ולהפסיק את הסנקציות ל-100 ימים. בריטניה והולנד מציעות פשרה שלא מספקת איש: החלשת הסנקציות אם יוכח שעיראק משתפת פעולה במשך ארבעה חודשים עם מוסד לפיקוח על הנשק שיש להקים מטעם האו"ם.

נוכח החזיתות הקפואות אין סיכוי שמצב האוכלוסייה העיראקית ישתפר בעתיד הקרוב. ומה עוד שסבלותיה מנוצלים על ידי המשטר בבגדד כנשק נגד המערב. חוגים באו"ם מאשימים אפילו את משטרו של חוסיין שהוא מכביד בכוונה על תנאי החיים של האוכלוסייה ושלמרות המחסור החריף בתרופות הוא מחזיק במחסנים יותר מחצי מהתרופות שנקנו במסגרת התכנית "נפט תמורת מזון".

בגלל הקיץ החם והיבש באופן בלתי רגיל הורע המצב עוד יותר. שלושה רבעים מהיבולים ירדו לטמיון בגלל הבצורת והבהמות גוועות ברעב ובצמא. גובה המים של החידקל בבגדד ירד לשליש מהגובה הרגיל. קשה להניח שהתושבים יתנחמו בתמונות הענקיות של העריץ שמשקיף בנדיבות על נתיניו בכל מקום. לפני כמה שנים הטיל סדאם על הפסל העיראקי הידוע ג'אני את המשימה ליצור שורה של פסלים של השליטים הגדולים ביותר של ארם--נהריים, מחמורבי עד הוא עצמו. מלחמת המפרץ והמחסור בכסף אילצו אותו לוותר על התכנית