משלום עכשיו למועדון המיליארד

דוידי גילה, לשעבר דוד פיגנבלט, נולד וגדל בשכונת צהלה בתל-אביב. את לימודי התיכון שלו, שאותם לא סיים מעולם, עשה גילה בתיכון חדש ובעירוני ה', שניהם בתל אביב. חבריו לכתה, שנזכרו בגילה לפני מספר שנים על רקע נסיון השתלטותו על סאיטקס, מתארים אותו כ"נער נמוך קומה, לבוש בגדים גלותיים ובעל פגם קל בדיבור, שהתהלך כל העת כשצרור מפתחות ענק בידו והעביר את זמנו בעסקנות בלתי נלאית". ואכן, יותר מהתענין בלימודיו בילה גילה את עיקר זמנו בעסקנות מזמנים שונים ומשונים - בבית הספר, בתנועת הצופים ובמועדון השכונתי. במסגרת זו כיהן גילה גם כיו"ר מועצת התלמידים הארצית ומאוחר יותר גם כראש עיר הנוער בגני התערוכה בתל-אביב.

עם תום שירותו הצבאי העתיק גילה את זירת התעניינותו מהעסקנות לפוליטיקה, כשהוא ממקד את פעילותו בתנועת "שלום עכשיו". גילה, שהצטרף לתנועה בתחילת שנות שנות ה-80, לאחר מלחמת לבנון, נחשב לאחד הפעילים המיליטנטים והקיצוניים ביותר ב"שלום עכשיו" באותה עת.

גילה, שהיה מודאג מקצב התרבות ההתנחלויות בגדה המערבית, לחץ לבצע נגדן פעולות ראווה גם מחוץ למסגרת החוק - "לשכב מתחת לדחפורים בגדה, להתעמת עם הצבא ואפילו להיאסר".

צלי רשף בספרו "שלום עכשיו", שיצא לאור לפני כשלוש שנים, מקדיש מספר לא מבוטל של עמודים בספרו לתיאור תוכניותיו מרקיעות השחקים של גילה, שהיו ככל הנראה נועזות והרפתקניות יותר מדי עבור התנועה הסולידית. גילה נאלץ איפה למצוא את עצמו לאחר זמן קצר מחוץ לשורות שלום עכשיו, ובזאת גם תמה פעילותו הפוליטית.

לאחר שפרש מ"שלום עכשיו", בסוף שנת 83', עזב גילה את ישראל לאחר שלא עלה בידו למצוא עבודה ובעת שחובותיו הלכו ותפחו. למצבו הכלכלי הרעוע של גילה תרמה גם העובדה שאת כל חסכונותיו הוציא על פעילותו הפוליטית במדי שלום עכשיו. את החסכונות, אגב, צבר גילה בעבודה באלסקה, שם קיים את הטיול הארוך שלאחר הצבא.

בעקבות טיול זה גם כתב גילה מאוחר יותר יחד עם שרה אשתו מדריך בשם "אמנות הטיול החסכוני", בו הסבירו השניים כיצד אפשר להסתדר בחו"ל עם 7.5 דולר ליום. כיום נראה שגילה יוכל להרשות לעצמו להוציא מעט יותר.

לאחר שעזב את הארץ עבר גילה לארה"ב, והפעיל מחדש את חברת הצבע שהקים באלסקה בעת שטייל שם קודם לכן. העסקים הצליחו מעל המשוער, ולאחר זמן קצר החל גילה להרחיב את פעילותו גם לתחום הבנייה, כשהוא זוכה במכרזים מטעם ממשלת קנדה.

ב-87', כשחזר מאלסקה ובכיסו הון קטן שעשה שם, רכש גילה מחברת קומברס תמורת כמה עשרות אלפי דולרים חברה קטנה בשם "קולטוק" ששכנה אז ברחוב המסגר בתל-אביב. החברה, שעסקה בדחיסת דיבור, הקטנת רעשים וזיהוי דיבור, היוותה את הבסיס עליו הקים גילה את חברת די.אס.פי גרופ, החברה הראשונה שהנפיק בבורסה האמריקנית, ואשר ממנה פוצלה מאוחר יותר חברת די.אס.פי.סי.

גילה עצמו עבר להתגורר למשך מספר שנים ביפן, כשהוא מוביל את ניסיונות החדירה של החברה החדשה לשוק היפני. משם נדד כעבור מספר שנים לעמק הסיליקון שבקליפורניה, ושם הוא שוהה עד היום.

ההצלחה אליה הוביל גילה את די.אס.פי.סי בולטת במיוחד על רקע העובדה שהוא אינו מצויד ברוב הסממנים של מתעשרי ההי-טק החדשים. את די.אס.פי.סי הקים וניהל ללא רקע טכנולוגי כלשהו, הוא אינו מתהדר בהשכלה אקדמית, ואת עיקר הצלחתו ניתן לזקוף לזכות הסוד הגדול שלו: חושים חדים לעסקים ומיומנות פיננסית מרשימה. את המיומנות הזו הפגין גילה גם בעסקה הנוכחית.« עדי מנדלסון « משלום עכשיו למועדון המיליארד «