בקצה המעבר רואים את המטבע

היום, באיחור של ארבעה שבועות מהתאריך שנקבע בהסכם שארם א-שיח', ובאיחור של כחמש שנים מהתאריך שנקבע בהסכם אוסלו, נחנך המעבר הבטוח הדרומי בין רצועת עזה ותרקומיה בדרום הר חברון. הפלשתינים מייחסים חשיבות רבה לפתיחת המעבר הבטוח ורואים בו שלב בחיבור הכלכלי של רצועת עזה לגדה המערבית.

נתוני שוק העבודה שפורסמו אתמול על ידי הלמ"ס הפלשתיני ממחישים את היות הרצועה והגדה שני שווקים נפרדים. על פי נתונים אלו, שיעור האבטלה בגדה עומד על %9.5, מול שיעור האבטלה ברצועת עזה העומד על %17.4. גם בתחום השכר הפערים גדולים: בעוד שהשכר היומי הממוצע בגדה הוא 64.9 שקל, השכר היומי ברצועה עומד על 51.9 שקל, פער של יותר מ-%25.

עם זאת, בניגוד לציפיות הפלשתינים, רק בעלי כרטיסים מגנטיים המונפקים על ידי ישראל ובעלי אישורי כניסה לישראל, שממילא נעים בחופשיות בין הגדה לרצועה, רשאים לנוע במעברים הבטוחים. במערכת הביטחון צופים, כי בשלב הראשון יתאפשר מעבר של כ-100 כלי רכב בלבד מדי יום. ברור כי היקף תנועה זה לא יחבר כלכלית את הרצועה והגדה, ובעתיד יידרשו סידורי תנועה שיאפשרו מעבר של כלי רכב רבים יותר.

המעבר הבטוח שמחבר שני חלקים של הרשות הפלשתינית הינו הצד השני של ההפרדה הכלכלית בין ישראל והרשות. לשיטתו של אהוד ברק, יש לחזק את הכלכלה של הרשות הפלשתינית. איחוד כלכלי של שני השווקים - רצועת עזה והגדה המערבית - הוא תנאי הכרחי לפיתוחה של עצמאות כלכלית פלשתינית.

* * * ד"ר מחמד שתייה, ראש פקד"ר, המוסד הכלכלי המרכזי של אש"פ העוסק בתוכניות פיתוח ושיקום בתחומי הרשות הפלשתינית, צופה כי פתיחת המעבר תגדיל את הסחר הפנימי בתוך שטחי הרשות ותביא להוזלת מחירים. מבחינתו זהו צעד שיקל על הסחר הפנימי, ומהווה צעד בביסוס עצמאות הכלכלה הפלשתינית, כולל הנפקת מטבע.

- מה להערכתך יהיו ההשפעות הכלכליות של פתיחת המעבר הבטוח?

"אנו שמחים שחלק מההסכם מיושם עכשיו. עם זאת, למרות חשיבותו של המעבר הבטוח הדרומי, חשוב יותר שגם המעבר הצפוני - בין הרצועה לרמאללה - ייפתח. נסיעה של אנשי ג'נין, טול כרם ורמאללה במעבר הדרומי, תוך עקיפת ירושלים, אורכת כ-12 שעות. אני צופה כי בעקבות פתיחת המעבר יגדל הסחר הפנימי בתוך שטחי הרשות הפלשתינית, ויוזלו מחיריהם של מוצרים המיוצרים בצד השני של המעבר. לדוגמא, מחירי הדגים ברמאללה גבוהים מכיוון שאספקת דגים מעזה מגיעה רק בימי שלישי".

- אילו אוכלוסיות יעשו שימוש במעבר?

"אני צופה כי המעבר יגדיל את תנועת אנשי העסקים, ויפתור את בעיית הסטודנטים מהרצועה, שאינם מורשים ללמוד באוניברסיטאות בגדה המערבית. איני צופה שהמעבר ישמש לתנועה רבה של עובדים, לא לעבודה בגדה ולא לעבודה בישראל באופן לא חוקי. זאת עקב עלות המחייה הגבוהה יותר בגדה המערבית. הבירוקרטיה בקבלת אישורי המעבר תצמצם את התנועה במעברים הבטוחים".

- בימים אלו מקיים אהוד ברק דיונים בנושא ההפרדה הכלכלית בין ישראל והרשות הפלשתינית. מה עמדתך בנושא, ומהן המלצותיך לערפאת לגבי אופי הסדר הקבע?

"איני בטוח מה ברק מתכוון בהפרדה. אם הוא מתכוון להפרדה מלאה, כולל עבודה וסחר, אני חושב שאנשי העסקים הישראלים והפלשתינים רוצים קשרי סחר בין שתי הכלכלות. במחקר שפרסם איגוד לשכות המסחר הישראלי הומלץ על מתכונת זו.

"בהסדר הקבע אנו רוצים שתי ישויות מדיניות עם קשרים כלכליים רחבים. אנו מקווים שיהיה סחר חופשי בין הרשות וישראל, ושאת היחסים בין ישראל והרשות הפלשתינית יקבעו חוקי השוק ולא הגבלות פוליטיות. היום, בגלל ההגבלות הביטחוניות, הסחר הוא חד צדדי, מישראל לרשות הפלשתינית. עם זאת, הניסיון של איחוד המכסים הקיים בחמש השנים האחרונות מורה, כי יש להפריד בין שני המשקים ולקיים הסכמי סחר חופשי. מצב זה יאפשר לנו ליצור קשרים עם מדינות אחרות ללא תלות בישראל".

- מהדיונים בישראל עולה, כי אין התנגדות ישראלית להנפקת מטבע. מהם השיקולים הכלכליים בהנפקת מטבע פלשתיני?

"קודם כל, מטבע הוא סמל פוליטי לריבונות, ומאספקט זה הוא חשוב לנו מאוד. במישור הכלכלי, חשוב לרכוש את אמון הציבור במטבע, ולשמר את ערכו. יש לבחון את המטבע לאור היחסים הכלכליים עם ישראל, שכן תשלום משכורות לעובדי הרשות הפלשתינית במטבע פלשתיני, כאשר מחירי סחורות נקובים בשקלים כמו במצב הנוכחי, אינו הגיוני.

"תנאי מקדים להנפקת המטבע הוא שינוי משטר הסחר הפלשתיני בכלל ועם ישראל בפרט. יש להסיר את המכשולים על הסחר הפלשתיני. במסגרת זו, פתיחת המעבר הבטוח, אשר תקל על הסחר הפנימי, מהווה צעד בביסוס עצמאות הכלכלה הפלשתינית, כולל הנפקת מטבע".« חגי אטקס « בקצה המעבר רואים את המטבע « פתיחת המעבר הבטוח הדרומי מאפשרת חיבור כלכלי בין הרצועה לגדה המערבית, ומקדמת את ההפרדה הכלכלית בין ישראל לרשות הפלשתינית * ד"ר מחמד שתייה, ראש פקד"ר: "המעבר הבטוח, מהווה צעד בביסוס עצמאות הכלכלה הפלשתינית, כולל הנפקת מטבע"