ב-1981, כאשר ייסד מסאיושי סאן את סופטבנק, הוא עלה על שני ארגזי תפוחים והחל להרצות לצוות עובדיו, שמנה אז שני עובדים במשרה חלקית. הוא הכריז בפניהם, שבתוך חמש שנים תהפוך החברה למפיצת התוכנה המובילה ביפאן, שתספק ל-1,000 חנויות ותזרים הכנסות שנתיות של 75 מיליון דולר. שני העובדים עמדו מולו בפיות פעורים, ומיהרו להתפטר כבר למחרת היום.
סאן טעה. הוא המעיט בתיאור הצלחת חברתו. בתוך 18 שנה, הפכה החברה הפועלת מטוקיו, מספקית תוכנה למו"לית מגזינים בנושאי מחשבים, ואז מיצבה את עצמה כאחת מחברות האינטרנט המובילות בעולם.
השקעותיה הזהירות והחכמות של סופטבנק, משני צידי האוקיינוס השקט, ביניהן נתח של %32 ביאהו האמריקנית, ונתח של %8.4 באי-טרייד, הפכו אותה לאחת מהחברות הגדולות ביפאן, עם שווי שוק של 46 מיליארד דולר.
במשך רגע קצר אחד, בשבוע שעבר, יכול היה סאן לנפנף בפני חברו, נובויוקי אידאי, נשיא סוני, בעובדה שסופטבנק גדולה אף מענקית האלקטרוניקה. באותה ההזדמנות, היה שווי השוק שלה גדול גם מזה של יצרנית הרכב הונדה, וקבוצת האלקטרוניקה מטסושיטה. השווי האישי של סאן בסופטבנק, מסתכם היום ב-18.5 מיליארד דולר.
עלייתו של סאן, והפיכתו לאחד האנשים המפורסמים ביותר ביפאן, ואחד מהמנהלים העשירים במדינה, היתה יותר ממדהימה. מהתחלה הוא נלחם כנגד כל הסיכויים. שלא כמו אקיו מורטיה, מייסדה המשותף של סוני, שנולד למשפחה עשירה שהונה הגיע מעסקים, מוצאו של סאן ממשפחה מעוטת יכולת.
אביו גידל חזירים ועופות, וייצר יין סאקה בייצור בלתי חוקי, בבית המשפחה בקיושו, שגם הוא נבנה באופן בלתי חוקי, על אדמות השייכות לחברת הרכבות היפאנית. גם מוצאו הקוריאני לא ממש עזר לו.
בגיל 16 נשלח סאן ללימודים בארה"ב, שם נשאר שש וחצי שנים, והשלים לימודי כלכלה בברקלי. בהיותו סטודנט המציא סאן מתרגם רב לשוני זעיר, אותו מכר לשארפ תמורת מיליון דולר, כך לפחות מספרות השמועות.
כאשר חזר ליפאן, נדרשו לו 18 חודשים כדי להחליט מה יעשה כשיהיה גדול. הוא בחן 40 רעיונות שונים ומשונים, ביניהם כתיבת תוכנות והקמת רשת של בתי חולים, ובסופו של דבר החליט על קמעונאות תוכנה. בתוך עשור הפך סאן למפיץ של מייקרוסופט, נובל, סאן מיקרוסיסטמס ואורקל.
מהקמתה ועד היום, הקבוצה ממציאה מחדש את עצמה, ואת האסטרטגיה שלה, בכל הזדמנות. באמצע שנות ה-90 ניצל סאן את חוזקו של היאן, וביצע שורה של רכישות בשווי 4.5 מיליארד דולר, בשוק האמריקני, והפך את החברה לקבוצת מו"לות בינלאומית.
במהלך אותו סבב רכישות, רכשה סופטבנק את זיף-דיוויס, קבוצת המגזינים למחשבים, את מארגנת תערוכות המחשבים קומדקס, ואת קינגסטון טכנולוג'י, יצרנית כרטיסי מחשב.
אלא שלקראת 1997, החלו לצוץ בעיות באסטרטגיה של סופטבנק. החברה הגדילה את חובותיה, סבלה מתזרים מזומנים מוגבל, וסיכוייה נראו עגומים למדי. בניסיון לשפר את הביצועים הפיננסיים הגרועים, ולספוג את הפסדיה, נרכשה סופטבנק על ידי MAC, חברת השקעות פרטית בבעלותו של סאן.
אולם, הבעיות הללו הן היום בגדר זיכרונות מרים בלבד. שומר המסך במחשב הגייטוויי של סאן, מציג את שערי מנייתה של סופטבנק, הנעים היום בסביבות ה-45,800 יאן, לא הרבה מתחת לשיא ההיסטורי של 46,100, אבל בהחלט גבוה בהרבה מהשפל אליו הגיעה בנובמבר 97' אחרי צלילה של %75, 2,930 יאן.
אחת הסיבות העיקריות להתאוששות המדהימה בשערי המניה, היא תגובתם המהירה של סאן ומנהל הכספים שלו, יושיטאקה קיאטו, איש נומורה סקיוריטיס לשעבר, לביקורת שהושמעה כנגד המבנה הארגוני של החברה.
סופטבנק היא אחת מחברות האחזקה הראשונות ביפאן, והתחזקות שוויה נובעת גם מעליית הערך של נכסי האינטרנט שלה, בשוק האמריקני והיפאני.
אולם סופטבק נסחרת גם בשער הגבוה יחסית מההשקעות הנסחרות שלה, מצב הנובע מפוטנציאל השווי הגלום בהשקעותיה האדירות בחברות אינטרנט שאינן נסחרות. "אנחנו נחשבים למיזם הון הסיכון הגדול והריווחי ביותר הפועל בשוק האמריקני", טוען סאן.
אחד מיתרונות הקפיצה בשערי מנייתה של סופטבנק, הוא העובדה שהחברה מסוגלת לבצע טעויות אסטרטגיות, ועדיין להישאר בחיים, כמו במקרה של קינגסטון טכנולוג'י, שמכירתה בהפסד לא הסבה נזק כבד לסופטבנק.
ואם מישהו חשב שסופטבנק סגרה את פרק השינויים בחייה, הרי הודעה חדשה: סאן, שלא נח לרגע, עסוק בימים אלה בהפיכת סופטבנק לחברת אינטרנט טהורה. לצורך כך הוא מחפש היום פיתרון לעיסקי המו"לות שלו בשוק האמריקני. גם לגבי עיסקי המו"לות היפאניים, אין לסאן סנטימנטים גדולים, וזאת למרות שהם נחשבים לריווחיים.
"ב-10 השנים הקרובות, העניין היחידי שיעסיק אותי יהיה האינטרנט", הוא אומר. בהקשר זה הוא מגנה את ניסיונן של חברות החומר והלבנים המסורתיות, להתחרות בחברות האינטרנט הטהורות.
"מהירות היא הגורם החשוב ביותר כאן, והעסקים המסורתיים מודאגים תמיד מהעובדה שבתהליך זה הם יפגעו בעסקים הקיימים שלהם. מה שאומר, ששחקן שמשחק רק בזירת האינטרנט, יכול להיות הרבה יותר אגרסיבי", הוא מסביר.
אומר, ועושה. סאן משקיע ברצינות כמעט בכל אספקט בשוק האינטרנט היפאני, בין אם מדובר בפיתוחי תשתית עם מיקרוסופט, בפיתוח תכנים עם יאהו, או בהקמת סופטבנק פייננס, חברת הון סיכון לצרכי מימון חברות סטארט-אפ יפאניות.
תוכנית העשור של סאן, כוללת השקעה בכ-800 מיזמי אינטרנט גלובליים, וכינון ברית עם נסדא"ק, לצרכי הקמתה של נסדא"ק יפאן. זו תהיה בורסה אינטרנטית, שתשרת חברות הון סיכון כמו סופטבנק. "אנחנו לא זייבטסו (הקבוצות העסקים המסורתיות הפועלות ביפאן). אנחנו נטבטסו!", הוא מצחקק.
ברבות השנים, ועל רקע העיסוק האינטנסיבי שלו באינטרנט, הפך סאן ל"חלילן מהמלין" של עידן האינטרנט. מי שנחשב לצעיר מבין חברי קבוצה מיוחדת, המייעצת לראש ממשלת יפאן, קייזו אובוצ'י, מלמד לבדו את המימשל היפאני כולו, על השלכות מהפכת האינטרנט על הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.
לא בכדי הפך סאן לאייקון של דור שלם. כל יזם אינטרנט יפאני שתשאלו, יספר לכם שהוא יהיה סאן הבא, ושחברתו תהיה סופטבנק הבאה. ולמה לא? מי לא היה רוצה להיות שווה במעמדו לחברי קבוצת יזמים אקסלוסיבית, כמו לארי אליסון, רופרט מרדוק או ביל גייטס, שאיתו הוא משחק גולף.« פייננשל טיימס « הנטבטסו החדש של יפאן « עם עלייתה המטאורית של סופטבנק, הפך מסאיושי סאן, החלילן מהמלין של דור האינטרנט, לאחד המנהלים המפורסמים והעשירים ביפאן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.