גם לין נגד בימ"ש לחוקה

שאלת הקמתו של בית משפט לחוקה, עלתה באחרונה שוב בהזדמנויות שונות. זה עלה, בין השאר, במהלך יום העיון בנושא הרפורמה בבתי המשפט, שהתקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה. באותו מעמד נטען על ידי אחדים מהדוברים, כאילו אחת ממטרות הרפורמה בבתי המשפט, היא הפיכתו של בית המשפט העליון לבית משפט לחוקה. נשיא בית השמפט העליון, אהרן ברק, הכחיש קיומה של כוונה כזו.

עו"ד אוריאל לין, כיהן כיו"ר ועדת חוקה, בעת שעברו חוקי היסוד בכנסת. לין אומר, כי סבר כבר אז, ודעתו מתחזקת כיום, כי אין מקום להקים בית משפט לחוקה.

לדבריו, כדי שבית משפט יהיה במעמד היכול לבטל חוקים של הכנסת, עליו להיות בעל משקל רב, ונהנה מאמון הציבור. "היה לי ברור", אומר לין, "שרק לבית המשפט העליון יש המעמד הזה, כך שניסיון ליצור גוף חדש שיש לו הכוח הזה, יכול להיכשל. בית משפט לחוקה, מכניס את הכנסת למצב שמחייב הגדרת הרכב אישי וסמכויות, ואין כל בטחון שגוף כזה יוכל לקבל את המעמד הציבורי ולזכות באמון הציבור, כפי שזוכה לו בית המשפט העליון".

לין אומר, כי סבר אז, כי רעיון הקמת בית משפט לחוקה, אינו צריך להיות כלול בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אלא בחוק יסוד: החקיקה.

נימוק נוסף שהביא את לין להתנגד להקמת בית משפט לחוקה היה פרקטי: בכנסת מתקיימים דיונים רבים שעוסקים בתקנות וצווים, ועולה שאלה באשר לתוקפם. אם בכל פעם היה צורך להפסיק דיון לצורך בירור התוקף, היה בכך כדי לסרבל את הדיונים ואת החקיקה.

לדעת לין, על אף שמושמעת ביקורת כלפי בית המשפט העליון, בסופו של דבר הוא זוכה להערכה מצד המערכת הפוליטית, והמצב הנוכחי, במסגרתו מתפתחת הביקורת החוקתית בהדרגה, על ידי בית המשפט העליון, הוא המצב הרצוי ביותר.« הדס מגן « גם לין נגד בימ"ש לחוקה «