מורט זוקרמן על החלום האמריקני

איל הנדל"ן היהודי מניו-יורק, הבעלים של "דיילי ניוז" ו"יו.אס ניוז אנד וורלד ריפורט", מדבר על "הכלכלה החדשה", מטיף לשאיבת מוחות מן העולם לאמריקה, ומאמין שאהוד ברק יישב את "משבר האמון" בין ישראל לארה"ב. זוקרמן מגיע בשבת לארץ כדי לשאת אחד מנאומי הפתיחה בוועידת ישראל לעסקים

מורט זוקרמן הוא מסיפורי ההצלחה הגדולים של בני דורו בארה"ב:מהגר יהודי מקנדה שנעשה אחד מאילי הנדל"ן הבולטים באמריקה, והשתמש בחלק ניכר של הונו האישי כדי לממש חלום ילדות -לרכוש לעצמו עיתונים. בעלותו על היומון "דיילי ניוז" של ניויורק, ועל שבועון החדשות "יו.אס. ניוז אנד וורלד ריפורט" בוושינג-טון, מעניקה לו פרופיל ציבורי גבוה, ופותחת לפניו את דלתותיהם של מנהיגים פוליטיים, מן הנשיא ומטה.

מורט זוקרמן הוא איש בעל תחום כמעט בלתי מוגבל של התעניינו-יות, ורק לעיתים רחוקות הוא נמנע מלהביע את דעותיו הנחרצות בכל עניין ציבורי. שבועונו, השלישי בגודלו באמריקה (אחרי "טיים"ו"ניוזוויק"), הוא היחיד בקטיגוריה זו המפרסם מאמרי מערכת, כמעט כולם מאת זוקרמן ובחתימתו.

זוקרמן מגיע בשבת לארץ, כדי לנאום בערב הפתיחה של ועידת ישר-אל לעסקים. ערב בואוהוא מדבר בראיון ל"גלובס" על יחסי ישראלארה"ב, על "הכלכלה החדשה", ועל הצורך להגדיל במידה ניכרת את מספר אשרות ההגירה האמריקניות, הניתנות לזרים "בעלי כישורים גבוהים".

* * * זוקרמן עוקב אחרי ישראל במשך שנים רבות, והיא כנראה העניין הבינלאומי המוזכר ביותר במאמריו. לפני ארבע שנים היה אפילו מועמד ליו"ר ועידת הנשיאים (ארגון הגג של הארגונים היהודיים באמריקה). יש לו השקפה בטחונית-ניצית, והוא מבקר בעקביות את מה שהוא חושב לסלחנות אמריקנית כלפי יאסר ערפאת. אבל הוא גם הזהיר מפני "משבר אמון" בין ישראל לארה"ב בימי כהונתו של בנימין נתניהו. בעיניו, נתניהו סבל מ"כובד שמיעה" כלפי אמריקה.

"לישראל יש אינטרסים ולארה"ב יש אינטרסים, ולעתים קרובות יש חפיפה ביניהם, אבל אין הם זהים", אומר זוקרמן. "אחד האינטרסים של ישראל הוא להוסיף ולקיים יחסים הדוקים עם אמריקה. זה המתח הקיים במדיניות הישראלית. רבין המנוח הבין את חשיבות היחסים. בימי נתניהו היחסים היו ברמה אחרת. מאז עלה ברק, היחסים חוזרים למוטב".

הוא מהסס לחזות את מהלך היחסים אחרי חילופי השלטון בארה"ב, בעוד 13 חודש. אין הוא יודע מה חושב על ישראל המועמד המוביל בסקרים, ג'ורג' בוש, אם כי רוב יועצי מדיניות החוץ של בוש באים משורות ממשל רייגן, "שהיתה לו אמפתיה כלפי ישראל, בניגוד לממשל בוש האב, שלא היה בעל אותה אמפתיה".

זוקרמן אינו שותף לחששות מפני התגברות של בדלנות בארה"ב, בייחוד במפלגה הרפובליקנית. "זה רק סוג של לאומנות. אמריקה אינה יכולה לפנות עורף לעולם החיצון".

* * * זוקרמן אוהב להתערב בניהול היום-יומי של עיתוניו. מסופר עליו, כי לפני שנתיים נתקל בכותרת שהכריזה: "כלכלת הבועה של אמריקה". הוא מחק מיד את ה"בועה", והחליף אותה ב"שגשוג" (באנגלית, booming במקום bubble). העובדות מדברות בעד עצמן: הצדק היה איתו, ולא עם אוסף גדול של חוזי שחורות, שהמתינו בקוצר רוח להתפקעות "הבועה".

האמנם יש "דגם כלכלי חדש" (המלה המקובלת בארה"ב היא "פרדיגמה"), שמכוחו ארה"ב פורצת קדימה, ואינה עוצרת?

"אני מאמין שאומנם יש פרדיגמה כזאת", משיב זוקרמן. "התרבות האמריקנית, הואיל והיא בעיקרה תרבות עסקים, מצטיינת בתכונות המתאימות לכלכלת-מידע אפילו יותר מאשר לכלכלת-תעשייה, או לכלכלת-שירותים".

זוקרמן עוצר כדי למצוץ את הסיגר הענקי שהביאה לו מזכירתו, ומוסיף: "יש לנו מדיניות פיסקלית מחמירה, ומדיניות מוניטרית מקילה, וזה איפשר פרץ עצום של השקעות פרטיות. ההשקעות הפרטיות מהוות כעת %13 מן התמ"ג האמריקני, כמעט פי שניים משיעורן לפני שבע או שמונה שנים. זהו האחוז הגבוה ביותר מאז ומעולם. זה תמריץ עצום למשק האמריקני - לא רק לפריון, אלא גם לשם מניעת אינפלציה.

"זה קורה מפני שבין אמריקנים יש כיום הרבה יותר חרדה מפני אינפלציה. הדור של ה'בייבי בום' (ילידי 20 השנה הראשונות שלאחר מלחמת העולם השנייה) מתקרבים לגיל הפנסיה, ולפיכך יש יותר אנשים הרוצים להבטיח את נכסיהם הפיננסיים מפני שחיקה. 50 שנה עמדו שאלות תעסוקה במרכז המאקרו-כלכלה שלנו. עכשיו השאלה היא אינפלציה".

* * * זוקרמן מביע מפעם לפעם תמיכה בשינוי מדיניות ההגירה של ארה"ב. כיום מעניקה ארה"ב מדי שנה 500 אלף אשרות הגירה לשם איחוד משפחות, ורק 150 אלף אשרות לאנשי מקצוע מיומנים. זוקרמן אינו רוצה להגדיל את המספר הכולל - זה עניין רגיש באמריקה - אבל הוא רוצה לשנות את היחס הפנימי: להפחית את מספר האשרות המשפחתיות, ולהכפיל את מספר האשרות הניתנות לבעלי מקצוע, בייחוד בתחומי המדע והטכנולוגיה.

האין פירושה של הצעתו, שארה"ב תעודד בריחה מסיבית של מוחות מחלקים אחרים של העולם? "אין בזה שום ספק", משיב זוקרמן, "אבל אנחנו מחנכים הרבה מן האנשים האלה. מחצית הבוגרים במדעים באוניברסיטאות של ארה"ב הם זרים, מדוע שנעניק להם חינוך - ואחר כך הם ישובו לארצותיהם?"

* * * "יש בעולם מערכת פיננסית פתוחה מאוד", הוא מוסיף. "פירושה שהון פיננסי יכול לעבור בקלות. אותם כללים יצטרכו לחול גם על 'הון אנושי'. כל ארץ תצטרך ליצור תנאים, שיעודדו אנשים להישאר. אבל אי אפשר להטיל הגבלות על חופש תנועה.

"אינני מציע שנפתח לרווחה את השערים, אלא שנהיה מוכנים לאפשר לבעלי כישורים גבוהים לבוא לכאן, ולעבוד, וליצור חמישה מקומות עבודה על כל מקום שניתן להם". אחר כך הוא מוסיף, "אינני חושב שהודו תתרוקן, ואפילו לא ישראל".

זוקרמן הוא השותף הבכיר ב"בוסטון פרופרטיז", טראסט השקעות בנדל"ן, שבבעלותו כ-120 נכסים מסחריים בבוסטון, בוושינגטון ובמנהטן. שווי השוק של הטראסט הוא 2 מיליארד דולר (ורכושו הפרטי של זוקרמן נאמד ב-1.2 מיליארד דולר, מה שמקנה לו מקום ברשימת 400 עשירי אמריקה של "פורבס"). החברה רשמה בשנים האחרונות צמיחה פנומנלית, ומכירותיה עלו בשנה שעברה ביותר מ-%250.

"תקשורת ונדל"ן היו שני הדברים שבהם תמיד התעניינתי בלהט", אומר זוקרמן. "לא נדל"ן בתור שכזה - אלא בתור מייצג של חיים עירוניים, שתמיד הקסימו אותי. אשר לתקשורת, הייתי מכור לתקשורת מגיל 12".

את "דיילי ניוז" הניו-יורקי הוא רכש ב-1992, בשעה שהעיתון היה שקוע במשבר חמור. המשבר לא יושב, ורק בשבוע שעבר נודע, שזוקרמן הזרים 19 מיליון דולר מכספו לשם הצלת העיתון. על השאלה כמה זמן יוסיף להפסיד הון עתק על העיתון, זוקרמן משיב חד-משמעית: "כל כמה שיידרש".« מאת יואב קרני, ניו-יורק « מורט זוקרמן על החלום האמריקני « איל הנדל"ן היהודי מניו-יורק, הבעלים של "דיילי ניוז" ו"יו.אס ניוז אנד וורלד ריפורט", מדבר על "הכלכלה החדשה", מטיף לשאיבת מוחות מן העולם לאמריקה, ומאמין שאהוד ברק יישב את "משבר האמון" בין ישראל לארה"ב. זוקרמן מגיע בשבת לארץ כדי לשאת אחד מנאומי הפתיחה בוועידת ישראל לעסקים

צרו איתנו קשר *5988