מפעל חלוצי ופמיניסטי בסכנת הריסה

לפני יותר מ-70 שנה, ליתר דיוק בשנת 1928, עשתה רחל ינאית-בן צבי עוד אחד ממעשי החזון שלה - היא הקימה בירושלים את החווה להכשרה חקלאית, בסמוך לארמון הנציב, בשטח שידוע עתה כ"מיתחם הרכס". היום מתייצבים אירגוני הירוקים בחזית אחת, שמטרתה להגן על הבניין המרכזי של החווה וסביבתו מהרס, בעקבות תוכנית מיתחם הרכס. לפני כשבוע הופיעו הנציגים בפני הוועדה המחוזית שדנה בנושא והעלו את טיעוניהם, וצפויה ישיבה נוספת בנושא.

על פי התוכנית הנוכחית, ייבנו במיתחם, ששטחו 70 דונם, 4 בתי מלון עם 1,350 חדרים. בתחום המיתחם נכללת כאמור החווה החקלאית. היזמים הם מינהל מקרקעי ישראל והרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י).

כמה פרטים היסטוריים. בשנת 1925 יזמה רחל ינאית בן-צבי, מאנשי העלייה השנייה ורעייתו של הנשיא השני, יצחק בן צבי, את הקמתו בארה"ב של ארגון PIONEER WOMEN, אירגון אחות עם מועצת הפועלות בא"י. האירגון האמריקני הצליח לגייס את סכום הכסף לבניית החווה החקלאית, שמטרתה היתה לקלוט עולות חדשות ולהכשירן לחקלאות. עקב פרוץ מלחמת השחרור נאלצה ההנהלה לפנות את התלמידות, משום שהחווה היתה בקו החזית הראשון. הן הועברו לחווה החדשה שנבנתה בעין כרם. במקום נשארו כמה מגינים, מעובדי החווה, ובזכותם לא נכבש המקום. אחרי המלחמה הוכרז המקום כשטח הפקר.

עוד קודם לכן, במקביל לחווה היהודית, יזמו הבריטים הקמת קולג' לחקלאות לתלמידות ערביות. כיום שוכנת בו שלוחה של מכון וולקני. מבין 2 המבנים, רק מבנה הקולג' הוכרז מבנה לשימור. אחרי מלחמת השחרור עבר הגבול בין שתי החוות, כשביניהן מפרידה חורשת אקליפטוסים.

בשלב מסוים בראשית שנות ה-50 העבירה רחל ינאית בן-צבי את השטח לרשות הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. במקום שיכנו סטודנטים חסרי דיור בלבוש משטרתי, שהתגוררו במקום עד מלחמת ששת הימים.

בד בבד הקימה האוניברסיטה העברית במקום תחנת נסיונות חקלאיים שקיימת במקום עד היום, ובבניין המרכזי, בן 2 קומות ו-2 אגפים, נמצאים משרדים של האוניברסיטה. הבניין במצב פיסי טוב, ורק קירותיו החיצוניים מנוקבי כדורי הליגיון הירדני. ההשקעה בשימורו היא מינימלית, לדברי המועצה לשימור אתרים.

החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרים הגישו לוועדה המחוזית התנגדות לתוכנית המיתחם. בין שאר נימוקיהם - הדרישה לשמר את מבנה החווה החקלאית וסביבתו.

מנהלת סניף המועצה לשימור אתרים בירושלים, ענת קגנובסקי, אומרת בשיחה עם "גלובס", כי התנגדות אירגוני הירוקים לתוכנית המיתחם מורכבת מכמה מרכיבים: התנגדות לבנייה לגובה (אחד המלונות מתוכנן להיות בן 24 קומות), פגיעה באתר היסטורי ובעיות תחבורה.

"מדובר באתר היסטורי מיוחד במינו, המשלב מעשה חלוצי ציוני, פרק בתולדות פיתוח החקלאות בארץ ואפילו מרכיב פמניסטי. גם אין בארץ שום מקום שניתן להנציח בו כל כך טוב את דמותה של רחל ינאית-בן צבי, שתרמה כה רבות לבניית הארץ, לרבות כוח המגן", אומרת קגנובסקי. לדבריה, אירגוני הירוקים לא ירימו ידיים וימשיכו להתנגד לתוכנית בכל דרך שהיא.

מנהלת סניף החברה להגנת הטבע בירושלים, נעמי צור, אומרת: "תוכנית מיתחם הרכס היא פשע סביבתי". לדבריה, אם מבקשים למשוך אוכלוסייה צעירה לבירה, אסור להשתמש בקרקע יקרה, כדוגמת מיתחם הרכס, לבנייה לתיירות, בפרט שלדבריה אין צורך בחדרי מלון נוספים בעיר, עקב התחזיות, כי בשנת 2000 תגיע התפוסה בבתי המלון בעיר ל-%60 בלבד. הדרישה בתחום התחבורה היא בשיפור הנגישות לאתר בתחבורה "ידידותית".

"אנחנו נמשיך להילחם שהנוף שיראה התייר מתחומי העיר העתיקה החוצה לא יהיה של בניינים רבי-קומות, ולא נסתפק בכך שרק הנוף אל העיר העתיקה יישמר", אומרת צור.« דוד הכהן « מפעל חלוצי ופמיניסטי בסכנת הריסה « אירגוני הירוקים נאבקים לבטל את רוע הגזירה - הריסת החווה החקלאית של רחל ינאית בן-צבי במיתחם הרכס בירושלים