הדבק על כיסאו של מי חזק יותר?

לחגיגת יום ההולדת ה-51 של הכנסת, השבוע, הוזמנו כרגיל גם הח"כים לשעבר. אחד מהם, אפי אושעיה, הבטיח לחברים שהוא חוזר "בעוד חודש" לסיעת ישראל אחת. זו הבטחתו השנייה בחודשיים האחרונים. גם הפעם הוא מאמין שלא יתאכזב. חבריו לא המליצו שיהמר על הסיכוי החדש.

גילגולו הראשון של התרחיש להחזרת אושעיה יחד עם מיכה גולדמן ואיתן כבל, חברי העבודה בכנסת הקודמת, נבע מתוכנית הפרישה המוקדמת של הנשיא ויצמן, לפני שהתפוצצה פרשת המתנות של סרוסי. שמעון פרס נועד להחליפו ולקדם את תהליך התפטרות שרי ישראל אחת, כדי להחזיר לכנסת את החברים שלא נבחרו.

התרחיש נרקח בלשכת אהוד ברק, כשאצה הדרך לראה"מ ליישם את החוק הנורבגי בלי כאב הראש של החקיקה. רק כך יוכל ברק ליהנות מכל העולמות. החוק מאפשר לשר שהתפטר לחזור לכנסת על חשבון הח"כ שנכנס אחרון. התפטרות השרים מהכנסת לטובת הח"כים החדשים-ישנים, ללא אפשרות חזרה, תחשק את הממשלה המתוסכלת ותרגיע את סיעת ישראל אחת התוססת. השרים שלא יהיו ח"כים לא ימהרו לאיים על קיום הממשלה ולהסתכן באבטלה ובאלמוניות. הח"כים שיחזרו בחסדי ראה"מ אל בור השומן, ישמשו גורם מייצב כדי לא להיזרק מחדש למדבר הפוליטי.

התהליך נתקע בגלל סירוב דוד לוי להתפטר בעקבות יוסי ביילין ומתן וילנאי. לוי היה צריך לפנות מקום למוטי משעני, איש גשר ויד ימינו מימי הליכוד - הבא בתור ברשימה אחרי כניסתם של קולט אביטל ואלי בן-מנחם. שרי העבודה, בייגה שוחט, פואד בן-אליעזר ודליה איציק, סירבו להתפטר לטובת משעני אם לוי לא נפרד מהכנסת. יציאת פרס היתה מחלצת את הפקק מצוואר הבקבוק.

פרשת המתנות וסירוב ויצמן להתפטר הרסה את התרחיש, אבל חלופה יצירתית כבר מתבשלת במטבחו של שר החוץ, דוד לוי. המתכון: מינוי שגריר בגרמניה לח"כ מישראל אחת. המועמד: יוסי כץ, המחפש נואשות תפקיד או תואר שיחזיק אותו בכותרות. מה לוי לא יעשה בשביל משעני.

כמה בעיות קטנות עלולות לקלקל את החגיגה. המינוי יבוא על חשבון המיכסה הפוליטית בשירות החוץ. הוא לא יתממש לפני שאורה נמיר נפרדת מלשכת השגריר בסין בסביבות מאי. עד אז הכל יכול לקרות. למשל: הכורח למצוא תפקיד לאריה שומר, מנכ"ל בית הנשיא, בעיסקת חבילה שתקדים את פרישת ויצמן. שומר כבר בדק אופציות לשגרירות. הוא חשב על סין, אבל התפקיד של נמיר מובטח לאיש המשרד. ברגע מסויים דובר איתו על טוקיו, אבל גם גרמניה היא מפלט לא רע.

פרישת ויצמן בנסיבות החדשות לא מבטיחה את החלפתו בשמעון פרס. אפילו אם תסתדר איכשהו כניסת מוטי משעני לכנסת, ספק אם שוחט, בן-אליעזר ואיציק ימהרו להתפטר מהכנסת למען אושעיה, גולדמן וכבל. חברים בעבודה מצטטים את שוחט, שהוא לא יתפטר לפני דוד לוי, בלי קשר למשעני. ברק יתקשה לאלץ את שוחט אחרי סטירת הלחי של דוד קליין, ושבעתיים יתקשה לאלץ פואד, נאמנו הכמעט יחיד, או איציק, האשה היחידה. הם גם לא הפראיירים שיתנדבו. בסיעה המצטמקת מחזקים אותם מחשש לכניסת מתחרים, שיכבידו על בחירתם מחדש לכנסת הבאה.

בש"ס מתגעגעים לאלוני

בסוף השבוע שעבר שוב איימה ש"ס לפוצץ את הקואליציה. ראה"מ מיהר לכבות את את הפתיל, אך לא שלף את הנפץ. ש"ס לא תנוח עד שיודח השר יוסי שריד ממשרד החינוך. הפיצוצים הבאים כבר בדרך. שריד משחק לידם. הגורם לפיצוץ האחרון היו הכספים שלא הגיעו לרשת מעיין החינוך התורני. 51 מיליון שקל אותם התחייבה הממשלה לשלם בהסכם ההבראה. הכסף היה צריך להיכנס לקופה לתשלום שכר המורים בראשית השבוע שעבר. סגן השר משולם נהרי חזר ובדק, נשלח מפקיד למנכ"לית ובחזרה, והכסף איננו. שלושה ימים סבל וברביעי נמאס לו.

נהרי הרגיש מושפל והסית את אלי ישי למרד. ח"כי ש"ס הצטוו להצביע נגד הממשלה. יו"ר הקואליציה, אופיר פינס, הזעיק את לשכת ברק. טלפון נוזף לשריד גרר טלפון בהול למשרד, שאילץ את המנכ"לית לפתוח את הברז. "טעות טכנית", התנצל שריד לפני נהרי. אבל הכסף לא זרם במכה אחת. נהרי היה צריך ללחוץ כדי לקבל את היתרה רק בראשית השבוע. הוא נלחם על יוקרתו בסיעת ש"ס כמי שהיה אחד מאדריכלי הסכם ההבראה. "למה לא דאגת להכניס בו סעיף של קנס פיגורים?" קינטר אותו סגן שר האוצר, נסים דהן.

בשיא המשבר, נהרי היה בטוח כי שריד נשאר שריד. הוא ממשיך להתעלל בש"ס, למרות הסכם ההבראה, שלא יצטייר כמי שמיטיב עם מורי ש"ס בשבוע שבו שבתו רוב מורי ישראל, או סתם מתוך זלזול שממעיט בכוחם. אפילו אם צדק שריד והעיכוב נבע מטעות, המחדל איננו מחמיא למנהיגותו במשרד. לו אני השר, אמר נהרי, הייתי הופך עולמות ובלבד שלא יתפשו אותי מפר הסכם שהממשלה חתומה עליו. זה גם מה שאמרו אחר כך לשריד בסיעת מרצ.

נהרי התוודה, שהוא מתגעגע לימי שולמית אלוני ואמנון רובינשטיין, בכל הנוגע למילוי התחייבויות. שריד הוא בעיה. איש נוח ומבין עניין בארבע עיניים, שהופך בחוץ את עורו מחשש לתדמיתו בתקשורת ולתגובת שינוי הנושפת בעורפו. גם אם הפגנת הזלזול שלו בש"ס נועדה לצרכים פנימיים במרצ, ש"ס לא תמחל על כבודה לאורך ימים ותדרוש את החלפתו. הפיצוצים שבדרך, בהם מתפאר שריד, הם אכיפת לימודי החול על החינוך החרדי והכרתו בזרמים של הקונסרבטיביים והרפורמיים.

השבוע נרגע נהרי מעט. אחרי הרעש מתחילים לדבר איתו גם על סמכויות ותוכן לתפקיד סגן השר.

שכר מינימום, לחץ מקסימום

ש"ס חותרת תחת הממשלה בערוצים מקבילים. בוועדת הכספים עיכבה השבוע צו לתוספת מכס על יבוא עגלים לבשר. בוועדת הכלכלה היא מאיימת על חוק הדיור הציבורי המתוקן, יוזמה של מרצ, בהצעת חוק משלימה שתחייב את הממשלה לבנות 12 אלף יחידות דיור חדשות כל שנה. בוועדת העבודה מוביל היו"ר, דוד טל, את הצעת החוק של עמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות, להגדיל ב-%50 את שכר המינימום.

טל, מנהיג עובדים בנשמה, מיליטנט עצמאי, עשה את הסטאז' שלו תחת חיים רמון בראש חטיבת ש"ס בהסתדרות החדשה. היום הוא מאיים על מנהיגות אלי ישי בש"ס. ישי רכרוכי מדי לטעמו וגורם לזלזול נוסח יוסי שריד. הוא חותר להפוך את החוק למבחן הכוח של ש"ס מול הממשלה. השבוע אילץ את ישי לעמוד לצידו כשנדרש בהנהלת הקואליציה להקפיא את החקיקה. ישי הודיע שם לשוחט, שהסמיך את טל להמשיך בחקיקה "בגלל פניות של ש"ס לאוצר שלא נענו". סגנון הקרב שניטש בחדרו של אופיר פינס צריך להדליק נורה אדומה בלשכת ראה"מ.

ישי וטל לא התרגשו משוחט, שחזר והזהיר מפני קריסת מערכת השכר. טל אמר שהוא מודע לקושי שבהגדלת שכר המינימום ל-1,000 דולר, אבל הוא לא יתן להמשיך עם השכר הקיים שגורם למקבליו לאבד צלם אנוש.

טל: "אנשי האוצר מהלכים עלינו אימים, לא מעבירים נתונים ומזלזלים בנו כאילו הם המחוקקים ואנחנו הפקידים. הממונה על התקציבים, דוד מילגרום, אפילו איים עלי, כי אם אאשר את החוק, הוא יביא בפני את ראש הממשלה. אולי זו הדרך לפגוש את ראש הממשלה אחרי שישה חודשים שאני מחכה לפגישה איתו".

אבשלום וילן, מרצ: "בגלל החשבונות של ישי עם האוצר יהיו יותר מובטלים".

ישי: "לפני שאתנגד להעלאת שכר המינימום, אני רוצה לראות את ראש הממשלה עומד בהבטחות לצמצום האבטלה".

שוחט: "כשחבר כנסת מדבר לפקידי מדינה כפי שדיבר טל, הייתי צריך לצאת מיד. יש גבול להפקרות הלשון". שוחט זכר לטל תקרית קודמת, בה זרק את פקידי אגף התקציבים מחדרו אחרי שסירבו להשיב על שאלותיו בעניין תקצוב חוק הבריאות.

טל: "אל תקבע לי נורמות התנהגות. אם הייתי רואה מדיניות של יצירת מקומות עבודה חדשים, הייתי אומר שיש צ'אנס". בינתיים הוא מגבש נוסחה רכה לחוק של פרץ, שתובא לקריאה ראשונה. האוצר חושש מכל נוסחה שתעבור את המחסום הזה. הנהלת הקואליציה ביקשה את טל לדחות לפחות את ההצבעה עד מושב הקיץ. ש"ס התנגדה. היא יודעת ומשדרת שבלעדיה אין קואליציה.

ענייני חזירים

ישראל כץ מייצג בכנסת את מיגזר המושבים בליכוד. יריבו הקבוע הוא שר החקלאות, חיים אורון, מרצ. באחרונה מכה כץ את אורון מתחת לחגורה. כץ זועם על אדישות אורון לקינטוריו שהוא מפר חוק. כץ מתכוון לקיבוץ של אורון, להב, אשר מגדל חזירים ומשווק את בשרם בניגוד לחוק. הוא מנסה לקומם עליו את שרי ש"ס ולגרום לקרע בקואליציה. בינתיים גם בש"ס אדישים.

כץ החליף הילוך וביקש בשבוע שעבר מהיועץ המשפטי לממשלה להביא לחיסול ענף החזירים של קיבוץ להב. החוק, מצטט כץ בפנייתו, מתיר לגדל ולשחוט חזירים למאכל רק בעיר נצרת וב-7 כפרים ערביים נוצריים בגליל. מלבדם מותר הגידול גם במוסדות מדע ומחקר. להב, טוען כץ, התחכם והקים את מכלאות החזירים תחת השלט של "מכון לחקר החי".

כץ לא בטוח אם רשיון המחקר ניתן כחוק ואומר שגם עניין זה טעון בדיקה, אם אין כאן מעשה רמייה. אבל נראה שלא היה מטריד את היועץ המשפטי אלמלא העלה בחקירתו כי הקיבוץ גם משווק את בשר החזיר תחת המותג "להב - מעדני בשר השוקת". הוא גם צילם את מכונית המפעל בפעולה באחת העיירות בדרום ושלח את התמונה לאליקים רובינשטיין.

"זה כבר לא מחקר מדעי", טוען כץ ומבקש להפעיל את החוק כלשונו: להורות למשטרה להחרים את החזירים ולהפסיק את גידולם. הוא עדיין מחכה לתשובה.

ענייני ביוב

הממשלה יזמה את חוק תאגידי המים והביוב כדי לעודד רשויות מקומיות להפריט שירותים אלה ולהוזיל את מחירם לצרכן. "רשות שירותים ציבוריים" אמורה לפקח על עלויות התאגידים ותעריפיהם בדומה לרשות הקיימת במשק החשמל. השבוע המליץ חיים אילתה, ראש רשות החשמל, לקלוט תחת הגג שלו גם את משק המים והביוב.

"רשות נפרדת היא ביזבוז", אמר אילתה לוועדת הכלכלה המטפלת בחוק. אבל את המניע להמלצה לחש רק לאוזן של היו"ר, אברהם פורז. אילתה גילה כי מקצועו האמיתי איננו החשמל. הוא בעצם מהנדס מים וביוב.

שמואל שם-טוב - העבר

שניים-שלושה דברים שלא ידעתם על המנכ"ל החדש של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שמואל שם-טוב, העורך הראשי של מקומוני ידיעות אחרונות עד למינוי החדש. סיפור מעולם שהיה ונעלם.

שמואל, ילד טוב ירושלים, הבן של שר הבריאות לשעבר, ויקטור שם-טוב ממפ"ם, היה הראש שמאחורי "מכתב השמיניות" לראה"מ גולדה מאיר, שהרעיש את הארץ אחרי מלחמת ששת הימים. במכתב פיקפקו תלמידי התיכון בצידקת שירותם הצבאי המתקרב, אם הממשלה לא עושה מאמצים בכיוון השלום.

כעבור שנה, בחופשת שישבת משירותו הצבאי, לקח שם-טוב הבן את רכב השרד של האבא השר וירד עם כמה חבר'ה מירושלים לדיסקוטקים של רמלה. אחרי הבילוי נכנס עם הרכב לתוך עמוד. הרכב נזקק לתיקון. השר לא קיבל רכב ממשלתי חלופי, בגלל נסיבות התאונה, ונאלץ לשכור מכונית על חשבון המשרד, 70 דולר ליום, המון כסף באותם ימים.

הסיפור דלף לעיתונים. השר לא סמך על דובר משרדו אלא כיתת רגליו וחיזר בעצמו על פתחי המערכות, כדי להסביר שהוא רשאי להשתמש ברכב לצרכים פרטיים. הוא אף הציג את לוחיות הרישוי הנפרדות לנסיעה בתפקיד ולנסיעה פרטית, וגם פירסם סקופ: את תלוש המשכורת שלו, להוכיח שהוא לא מרוויח מי יודע מה, והרכב איננו צ'ופר, אלא כמו השלמת הכנסה.« צבי לביא « הדבק על כיסאו של מי חזק יותר? « אהוד ברק רוצה את פיטורי שריו מהכנסת. דוד לוי לא רוצה להתפטר, גם לא למען נציג גשר. שוחט, בן-אליעזר ואיציק: אם לוי לא הולך, גם אנחנו נשארים. אז לוי רוצה למנות ח"כ של ישראל אחת לשגריר בגרמניה, כך יתפנה כיסא לאיש שלו בגשר. משרד החוץ בשירות המפלגה