המחסן יהפוך ל"בית הלורדים"

כשבמושבה מזכרת בתיה היו יותר משקים חקלאיים מווילות צמודות קרקע, היו התושבים זקוקים ל"חניון" עבור הכלים החקלאיים ובהמות העבודה. לשם כך בנתה הנהלת פקידות הברון בשנת 1892 את "בית משק הברון". שנים רבות עמד המבנה שומם, עד שלאחרונה הוחל בשיקומו והוא עתיד להיפתח מחדש בקיץ.

מזכרת בתיה, או בשמה המקורי עקרון, נוסדה בשנת 1883. סיפור הקמתה היה בלתי שגרתי משום שלהבדיל מהמושבות האחרות, במקרה זה "גויסו" 11 איכרים יהודים מהכפר פבלובקה בפולין שהסכימו לעלות לארץ על חשבונם, בתנאי שיעברו הכשרה בביה"ס החקלאי מקווה ישראל ואם יעמדו במבחן יקים עבורם הברון רוטשילד מושבה אליה יוכלו להעלות את משפחותיהם.

קדמה לכך פגישה בין יוזם הרעיון, הרב שמואל מהוליבר, איש תנועת "חובבי ציון" לברון רוטשילד בפריס, באוקטובר 1882. בפגישה הסכים הברון לתמוך במתיישבים אם יעמדו בתנאים. יצויין, כי ב-94' הועלו עצמותיו של מהוליבר ונטמנו בבית העלמין של מזכרת בתיה במבנה מיוחד.

11 האיכרים אכן עמדו בתנאים וכשנה אחרי עלייתם לארץ נרכשו בידי הברון כ-2,600 דונם מהכפר הערבי עקיר והאיכרים מפבלוקה התיישבו עליהן והביאו בהמשך את משפחותיהם.

בתחילה קראו לה המתיישבים עקרון, אך כמה שנים אח"כ שינו למזכרת בתיה, על שם אמו של הברון.

מנהלת מוזיאון המושבה, שלומית לוין, מספרת כי איזור המגורים המקורי היה בשטח של כ-2 דונם בלבד, עקב ההגבלות של השלטון התורכי, ובו 4 בתי מגורים טוריים בעלי שתי קומות וביניהם בית הפקידות ובית הכנסת (נהרס ונבנה מחדש בשנת 1927 במקום אחר). כל בית מגורים נועד למספר משפחות וכונה "קזרמה" (קסרקטין צבא ברוסית) בגלל אורכו. הקומה הראשונה היתה מיועדת לבהמות והשנייה לתושבים.

באמצע שנות ה-80 היתה מזכרת בתיה ליישוב הראשון בארץ שבו התקבלה תב"ע לשימור. התוכנית כוללת את מרכזה של המושבה בין הרחובות רוטשילד, המייסדים, מהוליבר ותרמ"ג.

עד כה שוקמו במסגרתה כמה מבנים, ביניהם בית הפקידות (כיום המוזיאון לתולדות המושבה), בית הכנסת (שצורתו מצודה אירופית), הבאר האנטילית ועוד.

כיום משקמים כאמור את בית משק הברון ברחוב המייסדים. מדובר בבית בשטח של כ-300 מ"ר על מגרש של 1.3 דונם. חלק ממנו היה במקור בן שתי קומות. רק בקצה אחד של המבנה נותרה קומה השנייה. כשאר בתי הסביבה נבנה אף הוא מאבני כורכר, אולם העץ הובא מדרום צרפת. כמו כן הובאו לארץ אביזרי הפרזול. פריטים אלו נותרו ברובם. למבנה גג רעפים "מרסליים".

לבניין חלונות מקושתים, חיזוקי ברזל המחברים את קורות העץ הגדולות לקירות וגלגלת עץ גדולה בתוך הגג, ששימשה להעלאת חבילות החציר. החצר מוקפת חומה. בית משק הפקידות נכלל בין 12 האתרים שהוכרזו כאתרים לאומיים לשימור ב-83'. אולם רק ב-98' רתמה המועצה לשימור אתרים את המועצה המקומית יחד עם מפעל הפיס לביצוע השיקום.

בשנת 1920 הועבר כל רכושו של הברון בארץ לידי חברת פיק"א. מדיניות החברה היתה למכור את הרכוש לתושבים. בית משק הברון נמכר לשלוש משפחות מהמושבה. לשם ביצוע פרוייקט השיקום נאלצה המועצה המקומית לפצות את הבעלים. מזכיר המועצה המקומית, מולי פרס מסר, כי אחת המשפחות קיבלה ב-86' מגרש חלופי ו-10 אלף דולר, פוצתה גם משפחה שבבעלותה היה חדר אחד במבנה, ולפני שנתיים הופקע החלק הנותר מהמשפחה השלישית תמורת 300 אלף דולר.

בשלב הראשון של השיקום הפיסי ישקיע מפעל הפיס כ-1.3 מיליון שקל, 2 מיליון שקל תשקיע המועצה המקומית.

בתוכנית לייעד את המבנה הן כמוזיאון שיתעד את המלאכות השונות שהיו בראשיתה של המושבה ובחצר יוצגו פסלי הברזל של נפח המושבה המנוח לוי יצחק אשבל (כיום מוצגים בגן ביתו). כמו כן ישמש המבנה לפעילות קהילתית, או כפי שמגדיר זאת מולי פרס "בית הלורדים" של מזכרת בתיה.

אדריכל פרוייקט השיקום הוא אנטולי ברגמן, הקבלן ירון ישעיהו ומנהל הפרוייקט - ש.מ.מ מהנדסים יועצים.« דוד הכהן « המחסן יהפוך ל"בית הלורדים" « בבית משק הברון, שהוקם במזכרת בתיה ב-1892, נשתמרו באופן מפתיע פריטי עץ וברזל שהביאו מצרפת פקידי הברון רוטשילד, אניני הטעם. בתום שיקומו בקיץ ישמש המקום לפעילות קהילתית, ובחצר בה חנו פעם העגלות יוצגו פסלי המתכת של נפח המושבה