כך כבשנו את קציר

בקשתם של בני הזוג עאדל ואימאן קעדאן להתקבל לישוב קציר נדחתה. מדובר בזוג ערבי ובישוב של הסוכנות היהודית. אם תרצו, כל המתח של מהות מדינת ישראל כדמוקרטית מצד אחד ויהודית מצד שני התנקז לפרשה הזו. האגודה לזכויות האזרח עתרה בשם בני הזוג לבג"ץ ולאחר למעלה מחמש שנים פסק בית המשפט כי "המדינה לא היתה רשאית על פי דין להקצות מקרקעי המדינה לסוכנות היהודית לצורך הקמת היישוב הקהילתי קציר על בסיס של הפליה בין יהודים לבין מי שאינם יהודים".

משמעות והשלכות פסק הדין נדונו בכנס שנערך ביום חמישי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, מטעם מרכז מינרבה לזכויות האדם. זהות המשתתפים לא הותירה ספק באשר לתמיכה הרחבה לה זכה. רק עו"ד ידידיה בארי הטיח ממקום מושבו בקהל ביקורת על העדר ייצוג לדיעות אחרות: מי ידבר על אדמת הלאום, על גאולת הקרקע, על המשמעות היהודית של המדינה?

עו"ד נטע זיו מהאגודה לזכויות האזרח תיארה את האסטרטגיה המשפטית מאחורי הקלעים בבחירת ה"קייס": "החלטנו להציג את העתירה כך שלא תתחשבן עם ההיסטוריה היהודית. בחרנו בעותר מתון שעניינו הפרטי ייתן לבית המשפט בסיס להתקדם לקראת השוויון מבלי שנטיל ספק בלגיטימיות המפעל הציוני. שיקול שהוכח דה-פקטו כמוצלח".

עו"ד תאופיק ג'בארין, תושב "הגבעה המעורבת" בקציר היה בוטה יותר: "לא רצינו עותר שיהיה כמוני, שיטען אידיאולוגית נגד ייהוד האזור. לקחנו אחד כמו קעדאן שמוכן להצדיע לדגל הציוני, עותר מתון ואפילו חיוור כדי שייתן לברק את קצה החבל. ואכן, עד עמוד 28 בפסק הדין קראתי ושמחתי. ואז הבנתי שאלה היו דקלרציות שנועדו להרווארד. כשהגעתי לעמוד 29, לסעד, התאכזבתי. מדוע בית המשפט לא חייב לקבל את קעדאן ליישוב למרות שקבע שהקצאת הקרקע לא היתה חוקית. אם אכן היתה הפלייה וגזענות מדוע לא ניתן להתעלים מהציפיות של המתיישבים היהודיים ומההקשרים המשפטיים שהגבילו את הסעד לעתיד?"

הדוברים בירכו על פסק הדין, בעיקר כצעד ראשון וחשוב בשינוי הדרגתי. ד"ר סנדי קדר הפגין התלהבות רבה יותר כשכינה אותו "מהפכני" וכ"אחד החשובים ביותר בתולדות בית המשפט העליון". קדר: "למרות שפסק הדין דן בשוויון אינדיבידואלי, קיימים בו גם סממנים לשוויון קבוצתי, מכיוון שבפסק הדין מסתמנת גישה ולפיה אדמות המדינה בארץ שייכות לכל אזרחיה במידה שווה. אי לכך, לא רק שלבית המשפט יהיה קשה לסגת, בעתיד, בעתירות דומות אם יוגשו, אלא, פסיקת בג"ץ אף תשמש כלי משפטי בידי ישראלים אשר בקשותיהם להתקבל לישובים קהילתיים מסוימים בארץ, נדחו".

עוד השתתפו והגיבו: פרופ' אורן יפתחאל, עו"ד חסן ג'בארין, עו"ד ראיף זרייק, אילן סבן.«« כך כבשנו את קציר « קצת על שיקולי האגודה לזכויות האזרח בבחירת העותר הערבי בבג"ץ קציר. "רצינו אחד שיצדיע לדגל הציוני, שלא יערער על לגיטימיות המפעל הציוני, שייתן לברק את קצה החבל"