מה כבר יש לה להפסיד

הנערה על הגשר (צרפת, 1999) . הסרט זכה בפרס הסזאר הצרפתי לשחקן הטוב ביותר. זהו דניאל אוטיי ("ז'אן דה פלוריט", "מאנון"), המגלם את גאבור, להטוטן סכינים, שמציל ברגע האחרון את אדל, בגילומה של ונסה פאראדי, מלהתאבד מעל אחד מגשרי פריס.

"את נראית כמו נערה שעומדת לעשות טעות גדולה", הוא אומר לה, ומציע להצטרף אליו למסעותיו בקרקס, אם היא בין כה וכה קרובה למוות, מה כבר יש לה להפסיד? מה היא כבר מסכנת? העניין שהוא מגלה בה תורם להחלטתה, והיא מצטרפת אליו.

אדל, הנערה האבודה, 'נצלבת' על מתקן מסתובב, והוא, במיומנות מושלמת, מטיל את סכיניו וכמעט תמיד למקום הנכון. פה ושם מסתיים האירוע בשריטה קלה.

הבעיה של פאראדי, שהיא אוהבת גירויים, או נכון יותר מתה על מין מזדמן עם אלמונים. זה כמו סם אצלה. אוטיי מחליט לגמול אותה מן ההתמכרות הזאת, והשניים יוצאים למסע באגן הים התיכון - באיטליה, ביוון ואף בתורכיה, עד שהם שבים לפריס, וכמובן, מתאהבים, כיאה למסורת של הקולנוע הצרפתי.

במקום הפטליזם, האופייני למלודרמות, נכנסת האהבה החושנית, והיא סיום נאות לפנטזיות רומנטיות מן הסוג הזה.

התסריט הוא של סרז' פרידמן והבמאי הוא פטריס לקונט, שזכור לטוב מ"סודו של מר היר". ז'אן מארק דרז'ו צילם בשחור לבן. 90 דקות.

« נסים דיין « מה כבר יש לה להפסיד «