רומן בארבע לפנות בוקר

"רומן על אמת", ערוץ הסרטים, יום ד', 03:25.

נתחיל בדבר הרע היחיד בסרט הזה: ערוץ הסרטים בחר לשדר אותו משום מה בשעה הבלתי אפשרית אי-שם בין שלוש לארבע לפנות בוקר, ועל כך נשאל רק "למה?", למה אחד הסרטים החביבים ביותר של השנים האחרונות, ולבטח הטוב ביותר מאלה המשודרים השבוע בערוץ הסרטים, צריך להיות משובץ בשעה כה נידחת? אמנם לא מדובר בבכורה טלוויזיונית ובוודאי לא בסרט שיכול להיות משודר לפני עשר בערב, אבל גם כך לא חסרות שעות שידור הגיוניות יותר.

סרטו של טוני סקוט מ-1994 הוא סיפור אהבה אמריקני מודרני, כזה המתאר את נתיב הבריחה של זוג מאוהב כנגד כל העולם וכנגד כל הסיכויים, בדרך להגשמת חלומם. הקולנוע האמריקני עשיר בסיפורי בריחה עקובים מדם שכאלה, מ"בוני וקלייד" הוותיקים ועד ל "לב פראי" ו"רוצחים מלידה", החדשים יחסית.

אז מה מייחד את "רומן על אמת" מגיבוריהם של אוליבר סטון ודיויד לינץ'? קודם כל התסריט - שהוא אחד הראשונים מבית היוצר של קוונטין טרנטינו: מי שירצה יוכל למצוא כאן סימנים מוקדמים ל"כלבי אשמורת" (התסריט של "רומן על אמת" נכתב לפניו, על אף ש"כלבי אשמורת" הוקרן ראשון) ו"ספרות זולה", המאוחרים והמפורסמים הרבה יותר.

הבדל נוסף הוא צוות השחקנים, גארי אולדמן, פטרישייה ארקט (האחות הקטנה יותר והשווה הרבה יותר של רוזנה ארקט), בראד פיט בתפקיד המסטול האולטימטיבי, אד האריס, כריסטיאן סלייטר ועוד הפתעות רבות בתפקידי המשנה, הפתעות שהופכות את הסרט לכייפי עוד יותר.

סיפור העלילה מפגיש כלומניק ממוצע, עם אחת מחברותיו של מאפיונר מקומי. הזוג המוזר בורח כל הדרך אל האושר כשהוא נוטל עימו מטען חורג של סמים השייכים, כמובן, לאנשים מאוד רעים, כאלה שיעשו כל דבר כדי להניח ידיים על החומר הגנוב ועל הגנבים עצמם.

נתיב הבריחה, כרגיל אצל טרנטינו, מפוצץ בקוקאין ועקוב מדם. "רומן על אמת" זכה בארץ לעדנה בעיקר בספריות הווידיאו, עם פריצת הז'אנר לתודעת הצופים (ע"ע "כלבי אשמורת" ו"ספרות זולה"). סרט שנון, מענג ומתוקף הנסיבות - ראוי ביותר להקלטה.

« ניר קיפניס « רומן בארבע לפנות בוקר «