סופו הגדול של העסק הקטן

לפני כשנתיים כינסה חברת הכבלים ערוצי זהב מסיבת עיתונאים בבית הירוק ברמת אביב. זה היה אקורד הסיום של המנכ"ל, משה רונן (היום מנכ"ל נייס מערכות) בחברה. כמה שבועות לאחר מכן הוא פינה את כסאו לטובת אליאב אשכנזי. אולם לא על עזיבתו בא רונן להכריז באותה מסיבת עיתונאים, אלא על שירות חדש אותו עומדת ערוצי זהב להציע ללקוחותיה כאשר תורשה לעבור לשידורים דיגיטליים - טלוויזיה אינטראקטיבית. החברה שתעשה את זה עבור ערוצי זהב, אמר רונן, תהיה מורקום. אף לא אחד מהעיתונאים הנוכחים בחדר לא שמע לפני כן על חברת מורקום.

במקום נכח יורם אורון, מנכ"ל קרן ורטקס שהשקיעה במורקום, ומייסד ומנכ"ל החברה, עמי מירון. שנתיים אינן זמן רב, אך היום זה נראה כאילו חלפו עידן ועידנים. אז, טלוויזיה אינטראקטיבית לא נשמעה כמו מדע בדיוני, אבל המצג הרגולטורי בו היתה שרויה ערוצי זהב, לצד שתי חברות הכבלים האחרות, היה כה מסובך, שהיתה תחושה כאילו העתיקו סיפור מאמריקה ורוצים ליישם אותו כאן, רק שאין מי שיספר אותו.

מאז לא שמעו בישראל על מורקום. לא כתבו עליה בעיתונים. החברה שתקה. לפתע, לפני חודש וחצי, הוטלה הפצצה. חברת ליברייט האמריקנית רכשה את מורקום בעסקת מניות בהיקף של 560 מיליון דולר. נכון שהיום, לאחר נפילות חברות ההיי-טק בבורסת נאסד"ק בניו יורק, כבר לא מדובר על 560 מיליון דולר, אבל העסקה עדיין מדהימה. מורקום הקטנה ממסיבת העיתונאים של משה רונן בכל כך הרבה כסף? אי אפשר שלא לתהות מדוע. האם זו החברה והטכנולוגיה הייחודית שלה, או אולי פשוט תוצאה של התחרות ההיסטרית המתפתחת בתחום הנמצא בתהליך של פריצת ענק.

מורקום היתה ההשקעה המשתלמת ביותר שביצעו אי פעם הקרנות ורטקס ומופת. ורטקס, בראשות יורם אורון, היתה המובילה. אורון בא מתחום הטלקומוניקציה וניהל את חברת ארית. במסגרת זו היה גם ביצע את ההשקעה הראשונה בחברת מודמי הטלפוניה בכבלים טלגייט, והביא אליה את ECI טלקום כמשקיע אסטרטגי. המכירה באוקטובר 99' לטריון תמורת 100 מיליון דולר בעסקת מניות, היוותה מימוש נאה מאוד לכל בעלי המניות, כולל אורון עצמו.

אחרי כן, לפני כשלוש שנים, פרש אורון מעסקי הטלקום והקים את ורטקס. מורקום היתה אחת ההשקעות הראשונות. הקרן רכשה %20 מהחברה לפי שווי של 2 מיליון דולר. מופת רכשה במקביל %12.3 מהחברה לפי אותו שווי. ורטקס, שגייסה ב35 -97' מיליון דולר, מימשה מאז גם מניות של טלגייט, מטאלינק, טרדיום ואקזקטיום - בסך הכל 150 מיליון דולר.

על פי ההסכם למכירת מורקום, מספר המניות שתקצה ליברייט לבעלי מניותיה של מורקום לא ישתנה בטווח של %10 מעל ומתחת לשוויין בעת ביצוע העסקה. כך שבמקרה הגרוע ביותר, יהיה שווי המניות בעת מימושן 504 מיליון דולר. גם זה לא רע.

מורקום אינה חברה ישראלית. החברה, שבסיסה בהורשם, פנסילבניה, מעסיקה 46 עובדים, והקשר היחיד שלה לישראל הוא מייסדה, עמיחי (עמי) מירון, ושתי הקרנות שמימנו אותה בשלב הסיד.

עמיחי מירון הוא בעל 26 שנות ניסיון בטלוויזיה בכבלים, מוצרי צריכה אלקטרוניים ותעשיית התקשורת. מירון עמד בראש צוות פיתוח של פיליפס והוא שפיתח את הפטנט של תמונה בתוך תמונה תחת שם המותג מגנטווקס. אחר כך עבר לג'נרל אינסטרומנטס שבה מילא תפקיד בפיתוח הממיר הדיגיטלי של החברה. על שמו של מירון רשומים ארבעה פטנטים אמריקניים, והוא זכה בשני פרסי אמי להנדסה מהאקדמיה למדע ואמנות הטלוויזיה.

חלוקת הבעלות במורקום לפני המכירה לליברייט נראתה כך: עמיחי ירון %20, עובדים %20, ורטקס %20, מופת %12.3, קבוצת קירש %11, אדגר %2.5, גיזה %2 %2.5, -C CUBE ו-NGI %‏2.5.

הטכנולוגיה של מורקום מאפשרת לחברות טלוויזיה בכבלים לספק שירותי אינטרנט מהיר על גבי תשתית דיגיטלית של טלוויזיה בכבלים, על בסיס תוכנה בלבד. מורקום מספקת את התשתית הטכנולוגית למיזוג בין שני סוגי המדיה, האינטרנט והטלוויזיה, כאשר הייחוד בטכנולוגיה שלה הוא האפשרות לגלוש תוך כדי צפייה בטלוויזיה, בעת ובעונה אחת, ללא צורך לבחור בין שתי המדיות.

הטכנולוגיה של מורקום מאפשרת לממיר הדיגיטלי שעל מכשיר הטלוויזיה להפוך, ללא תוספת של חומרה כלשהי, למסוף אינטרנט. בדרך זו ניתן לקבל ולשדר תכני אינטרנט ולצפות בתוכנית טלוויזיה בו זמנית. כך למשל, מי שצופה בווידאו קליפ ב-MTV, מסוגל, בלחיצת כפתור, לקבל מסך אינטרנט המאפשר לו לרכוש את התקליטור באמצעות קמעונים מקוונים, כמו אמזון או CDNOW. התוכנה נמצאת בחלקה בממיר של הלקוח ובחלקה במרכז השידור של ספק התקשורת.

הטכנולוגיה של מורקום תספק למשתמשי קצה בעלי טלוויזיה אנלוגית קישוריות לאינטרנט באמצעות ממיר דיגיטלי. היתרון של טכנולוגיה זו לעומת הפתרונות של המתחרים, הוא בכך שהיא מאפשרת לא רק גישה מהירה לאינטרנט וקבלה ושיגור של דואר אלקטרוני, אלא גם שירותי וידאו על פי דרישה, חיפוש ושילוב מגוון רחב של אפליקציות אינטרנט על בסיס הטלוויזיה הדיגיטלית, כמו מסחר אלקטרוני, צ'ט באמצעות תוכנות מסרים מיידיים תוך כדי צפיה בטלוויזיה, קבלת מבזקי חדשות, דיווחי מניות ותוצאות ספורט במהלך שידור תוכניות טלוויזיה.

אנשים מדברים על טלוויזיה אינטראקטיבית כבר מאמצע שנות ה-80. לניסיונות הראשונים היה ממד טכנולוגי, ללא תכנים. זה היה לפני פרוץ האינטרנט. הדחיפה הגדולה באה עם המעבר לשידור דיגיטלי, שלא היה קשור לטלוויזיה האינטראקטיבית. הצירוף של הממירים הדיגיטליים יחד עם תכני האינטרנט יצר את המומנטום לפריצה הגדולה. עמי מירון מונה שלוש סיבות לאותה פריצה עתידית:

ל-%99.5 מהאוכלוסיה בארה"ב יש טלוויזיה.

הזמן הרב שמקדישים לצפייה בטלוויזיה.

האינטרנט היא מדיה נוחה, ואין סיבה לא להביא אותה לטלוויזיה.

אין זה אומר שהטלוויזיה תחליף את ה-PC. להיפך, גם שוק ה-PC יגדל. אינטרנט בטלוויזיה היא השלמה של אינטרנט ב-PC. במחשב האישי גולשים באינטרנט. בטלוויזיה מציצים באינטרנט תוך כדי צפייה, ומקבלים מידע הרלוונטי לנושא הצפייה. זה יכול להיות צ'ט, זה יכול להיות רכישות של מוצרים שמוקרנים על המסך או רכישות הקשורות למה שקורה על המסך.

החברה הראשונה בשוק הטלוויזיה האינטראקטיבית היתה ווב טי.וי, שהתחילה לספק שירות בתחילת 97'. אז היה מדובר בקופסא נפרדת, לא קשורה לממיר הדיגיטלי וקשורה בקו טלפוני לאינטרנט. באפריל 97' רכשה מיקרוסופט את ווב טי.וי תמורת 425 מיליון דולר, מאחר שראתה בשוק הטלוויזיה האינטראקטיבית יעד אסטרטגי.

מאז עברה מיקרוסופט פוקוסים שונים ואיבדה זמן. היתה לה בעיה עם הפוקוס של ווב טי.וי, שהכתיב פיתוח מוצר לשיווק צרכני. לא היה לה עניין בתוכנית עסקית כזו. לאחרונה רכשה מיקרוסופט את פיץ' נטוורק הישראלית ב-70 מיליון דולר, כדי לתת פתרון לממירים פרימיטיביים יותר (יש היום שלושה סוגי ממירים: פרימיטיביים, בינוניים ומתקדמים. הממירים הפרימיטיביים לא מאפשרים צפייה בו זמנית בטלוויזיה ובאינטרנט. כאלה יש לפיץ', לוורלדגייט, ל-ICTV ול-ACTV).

למיקרוסופט היה פתרון לממירים המתקדמים, הקשור לתוכנת ההפעלה CE ובראוזר ממשפחת האקספלורר, אך לא לממירים פרימיטיביים. כמו מיקרוסופט, גם ליברייט רכשה בינואר השנה חברה בשם אינטראקטיב צ'אנל, כדי לספק פתרון לממירים פרימיטיביים.

במקביל נסתה ליברייט לפתח ממיר מתקדם, כמו גם וורלדגייט ומורקום. לליבריט יש היום את השרת הדיגיטלי היחיד המשרת כמה אלפי לקוחות של כייבל אנד וויירלס בבריטניה. וורלדגייט עשתה ניסוי עם כמה אלפי לקוחות עם ממירים אנלוגיים בכבלים.

שחקן נוסף בשוק היא חברת אופן טי.וי, המפעילה את השירות האינטראקטיבי של BSB באנגליה ובצרפת. גם לקאנאל פלוס יש שירות אינטראקטיבי, אבל אלה לא קשורים לאינטרנט, והם בעצם טלטקס משופר. רכישת ספייגלאס על ידי אופן טי.וי מהווה שינוי לכיוון האינטרנט. היום, שלושת השחקנים העיקריים בשטח הם מיקרוסופט, ליברייט ואופן טי.וי.

שוק שידורי הווידאו ושילוב אינטרנט מהיר ברשתות טלוויזיה התחמם בשנה האחרונה לאחר שחברת טיים וורנר נרכשה על ידי AOL, ספקית שירותי הגישה לאינטרנט הגדולה בעולם. העסקה בוצעה על רקע הערכה, לפיה תשתית הכבלים תהיה הפלטפורמה המובילה לשירותי פס רחב כמו אינטרנט מהיר, וידאו לפי הזמנה. הנחה נוספת היתה, שמדיות כמו טלוויזיה בכבלים ואינטרנט יתמזגו.

אותה הערכה הביאה את ניוז קורפ, קבוצת התקשורת שבשליטת רופרט מורדוק, לשיחות עם יאהו על שיתוף פעולה, ואת מיקרוסופט לשיתוף פעולה עם גילת במיזם gilat2home, שנועד לספק שירותי גישה רחבי פס לשוקי הביתי בארה"ב.

מירון אומר, שהסביבה התחרותית של מורקום כוללת 8-7 חברות, אולם המתחרה העיקרית היתה ליברייט. רכישת מורקום סיפקה לליברייט לא רק יתרון בטכנולוגיות הטלוויזיה הדיגיטלית, אלא גם שני חוזים חשובים. מוצריה של מורקום נמצאים בבטא סייט בקבוצת קירש, מפעיל הטלוויזיה בכבלים השני בגודלו בגרמניה. הבטא סייט השני של מורקום הוא בחברת ערוצי זהב בישראל, שלה כ-600 אלף מנויים.

ליברייט פוצלה מאורקל והונפקה ביולי 99'. היא סיימה את 99 בהפסד של 38 מיליון דולר ומחזור של 17.3 מיליון דולר. החברה מספקת תוכנות שמשמשות כפלטפורמה להעברת תכנים מועשרי אינטרנט ואפליקציות אינטרנט ליצרנים של מכשירים כמו ממירים דיגיטליים, טלפונים סלולריים חכמים וערכות משחקים כמו פלייסטיישן או נינטדו. ליברייט מספקת את התוכנות ללקוחות כמו פיליפס, AOL, סוני, IBM, נק, מדיה 1, קומקסט ויוז, ויצרנים של ממירים דיגיטליים כמו GI וסיינטיפיק אטלנטה.

חודש לאחר רכישת מורקום, בסוף מארס, הודיעה חברת אופן טי.וי. על רכישת חברת ספייגלאס, מפתחת תוכנות גלישה באינטרנט, ב-2.53 מיליארד דולר. אופן טי.וי היא מפתחת התוכנה הגדולה בארה"ב לממירים דיגיטליים, ורכישת ספייגלאס הופכת אותה לשחקן עיקרי בשוק הטלוויזיה האינטראקטיבית, לצד ליברייט ומיקרוסופט. הטכנולוגיות של ספייגלאס יאפשרו לאופן טי.וי. לקבל תכני אינטרנט בממירים שלה. הוא תוכל להציע ללקוחות לשלוח דואר ולהתחבר לאינטרנט דרך מקלט הטלוויזיה. בשלב מאוחר יותר היא תוכל להציע גם אפליקציות בתחום האינטרנט הסלולרי.

ספייגלאס החלה דרכה כמפתחת תוכנות דפדוף לפי.סי, אך לאחר שהובסה בזירת המחשבים האישיים על ידי מיקרוסופט ונטסקייפ, החלה להתמקד בפלטפורמות חלופיות, בהן טלפונים סלולריים ומכשירים אלחוטיים אחרים.« אפי לנדאו « סופו הגדול של העסק הקטן « מה קרה בתוך שנתיים, שהפך את מורקום הזעירה והמאוד לא ידועה, למשהו שמוכנים לשלם עבורו יותר מחצי מיליארד דולר?