שווה להיות מפורסם?

השילוב של סטארט-אפ טרום פריצה וכסף מפורסם מוביל לכותרות בעיתונים - הן בזמן הגיוס והן בזמן ההתרסקות, כפי שהיה במקרה של הייפרניקס לפני כשבועיים. לכן, למרות ההזדמנות להשתחל בקלות לעמודי חדשות הכלכלה, ישנם יזמים שמעדיפים להימנע מחשיפת היתר

לפני שלושים שנה נכנסו חברי הגשש החיוור להשקעות בנדל"ן, אבל זה היה לפני שלושים שנה. היום מניחים הסלבריטאים את כספם באפיק האופנתי התורן: היי-טק. כוכבי ספורט וכוכבי טלוויזיה מעטרים את רשימות המשקיעים בחברות צעירות, בשילוב של טורי רכילות ודו"חות כספיים.

הצירוף של שמות מפורסמים ומיזמי היי-טק נראה כעיסקה שכל הצדדים מרוויחים ממנה - הסלבריטאים מוצאים אפיק ציוני להשקיע בו את כספם, ומקווים לרווח מהיר, ואילו היזמים מקבלים בנוסף לכסף גם יחסי ציבור נאים. בדרך כלל גם לא מדובר בהשקעה בחברות הרפתקניות או קיקיוניות, שכן רוב החברות שמתפארות בידוענים "שלהן" זכו גם לאמונן של קרנות גדולות.

אלא שלא תמיד ברור אם המשקיעים מודעים לרמת הסיכון הגבוהה. מה קורה לקשר יזם-סלבריטי כשהכסף הולך לאיבוד? איך זה משפיע על הקשרים האישיים שמלכתחילה הכניסו את המשקיע לעסק? והאם סלבריטאי שנכווה ברותחין בסטארט-אפ אחד, ייזהר בפושרים ויימנע מהשקעות נוספות בעתיד?

קשה להכליל ולומר שכל השקעה סלבריטאית היא "כסף טיפש". בסך הכל, המילכודים האורבים למשקיעים המפורסמים אינם שונים מאלה שעומד בפניהם כל משקיע פרטי (אנג'ל) מצוי - אלא שהם הרבה יותר חשופים לעין הציבורית, וכך גם שיקוליהם. ועם זאת, גם אם מתגנבים לליבם של הסלבריטאים הרהורי חרטה, לא נמצא אחד שיודה כי היה לו די בעולם התזזיתי של הון סיכון.

מאמן הכדורגל אברהם גרנט הוא ידוען שנכווה כבר פעם אחת. לבד מהשקעה שביצע בוויזקום, השקיע גרנט גם בשילוב טכנולוגיות רפואיות, חברה שפיתחה ערכה לגילוי מוקדם של נגיף האיידס. החברה עמדה בסכנת סגירה בסוף 98', והתמוססה סופית בשלהי 99'.

"לא כל דבר בחיים נגמר טוב", מסר גרנט ל"גלובס", "אבל כל עוד זה קשור לכסף, זה פחות מעניין אותי. שזה יישאר רק בכסף, ובמצבי הכספי היום. ההיי-טק מרתק אותי בלי שום קשר לכסף. אני עוקב אחרי התחום הטכנולוגי. בתחום הכספי אני לא מומחה מספיק כדי לדעת איפה להשקיע".

"גלובס": באלו סדרי גודל השקעת?

גרנט: "יחסית לאחרים, לא הרבה".

מגנט הידוענים שהביא את גרנט לשילוב היה חברו מאיר שמיר: מבטח שמיר החזקות, שבשליטת שמיר, מחזיקה %15.8 ממניות שילוב. "שמיר הוא חבר טוב מאוד שלי, והסביר לי כמה דברים", אומר גרנט. שילוב לא ממש השתלמה לגרנט, אבל בוויזקום, השקעה אחרת שלו, כבר נרשמו לזכותו החזרים. כשהונפקה החברה בבורסה החדשה של פרנקפורט, לפי שווי של 150 מיליון דולר אחרי הכסף, מכרו מחזיקי מניות המיעוט סחורה בשווי 16 מיליון דולר, ביניהם גרנט.

מאיר שמיר, מצידו, מקפיד להדגיש שלגביו גרנט אינו סלבריטאי, אלא מקורב. "מבחינתי, ערכתי גיוס פרטי בקרב המעגל הקרוב אלי", הוא מעיד, "אברהם גרנט חבר ילדות שלי, ואת דן שילון (שהשקיע בוויזקום - א.מ) אני מכיר שנים. לפעמים המשקיעים עצמם פונים אלי ומבקשים להיכנס בהשקעה".

מה קורה לקשרים האישיים בעקבות השקעה שנכשלה?

שמיר:"השקעה לא אומרת שנוצרים קשרים נוספים מעבר למה שהיה קיים קודם, ולא נוצר סביבה פולקלור ההשקעה. אם אדם נכנס בגלל שהיה חבר, אז הוא היה ונשאר חבר, וכנ"ל לגבי היכרות עסקית".

אלו תגובות קיבלת כשהשקעה הסתיימה שלא בטוב?

"עד היום, בהשקעות שעשיתי, רק אחת נראית בשלב זה לא מוצלחת".

שילוב.

"נכון. אבל כשוויזקום, למשל, הצליחה, אנשים התקשרו אלי לברך. במקרה של שילוב לא קיבלתי טלפון הפוך. הם גם לא היו צריכים לטלפן - הם קיבלו ממני מכתב שמסביר איפה העניין עומד ומה עלול לקרות. מעבר לזה, לפני כל השקעה אני מחתים אנשים על נייר, שאומר שהם יודעים שזו השקעה בסיכון ושהם עלולים להפסיד את כל כספם. אני לא מספר סיפורים. אברהם גרנט חתם על נייר כזה, בדיוק כמו כולם".

גרנט, מאיר שמיר הסביר לך גם על הסיכון שבהשקעה?

גרנט: "לא צריך להסביר לי. אני ילד גדול ויודע שיש סיכון".

תמשיך להשקיע גם אחרי ההפסדים שנרשמו?

"כן. כל פעם אני שומע על דבר חדש. אם זה מעניין, אני שוקל השקעה. אבל אני לא מתיימר וגם לא רוצה להיות איש עסקים. זה לא כל כך מעניין אותי. אני מסתכל על זה במבט שונה מאשר אחרים. כל אחד רוצה להיות מעורב בעסקים, ופה ושם זה גם משתלם".

שמיר, אחרי ההפסד של גרנט, תפנה אליו שוב לגיוסים בעתיד?

שמיר: "צריך לחבר את מה שגרנט הפסיד בשילוב עם מה שהרוויח בוויזקום. אני לא מסתכל על השקעה בודדת, אלא על המכלול. אבל אני מניח שבעתיד, בהשקעות חדשות, הנטייה שלי לפנות לאנשים ידועים תקטן באופן משמעותי, זה גורם לעיסוק תקשורתי שאני לא מעוניין בו".

הנה דוגמה אחרת להשקעה שהלכה לאיבוד: הייפרניקס, מפתחת תוכנת הגלישה Gooey, גייסה כסף מידוענים רבים בסיבוב הגיוס הראשון שלה, שבוצע לפי שווי של 27 מיליון דולר אחרי הכסף. השקיעו בה שחקני כדורסל כמו דורון שפר, נדב הנפלד וגיא גודס, כמו גם גדעון רייכר ומשפחתו של עו"ד רם כספי.

המון כותרות ראשיות חייבת החברה הזו לכסף המפורסם שנכנס אליה. ביוני 99' אמר גיא גודס, אחד המשקיעים בהייפרניקס: "יכול להיות שייצא מזה הרבה, ויכול להיות שלא ייצא כלום". אבל הייפרניקס, למרות שנראתה כסיפור ההצלחה הבא, נקלעה באפריל השנה לקשיי נזילות.

טגריטי, חברה שפיתחה תוכנה ללימוד מרחוק, מדגימה יחסים סבוכים הרבה יותר בין ידוענים והיי-טק. בחברה מושקעים הכדורסלנים עודד קטש, נדב הנפלד וגיא גודס. מי שהביא את כל אלה הוא אוהד ספורט מושבע - נשיא מרקורי, אריה פיינגולד.

אפשר לומר שמבחינתו של פיינגולד, גיוסם של כוכבי הכדורסל להשקעה בסטארט-אפים 'שלו' הוא בגדר בונוס, מעין דרך של תיגמול השחקנים החביבים עליו. בזמנו אמר פיינגולד ל"גלובס" כי הכדורסלנים היו מודעים לרמת הסיכון שבהשקעה, וכי "מדובר באנשים חכמים, בוגרי לימודי עסקים בארה"ב, שמצאתי לנכון לפנות אליהם". נדב הנפלד, למשל, למד במכללת קונטיקט.

אבל שיתוף הפעולה לא נגמר כאן: פיינגולד הוא חלק מקבוצת משקיעים המנהלת כעת מו"מ לרכישת קבוצת הכדורסל של מכבי תל-אביב - והידיעה הראשונית בנושא זה פורסמה באתר הספורט יורודרים.קום.

יורודרים.קום, מסתבר, יודע הרבה, ומוקדם - גם לאחר שהתפוצצה פרשת נערות הליווי שסופחו לנבחרת ישראל לפני משחק גורלי, הצהירו כדורגלני הנבחרת כי יפרסמו את תגובותיהם לפרשה רק באתר של יורודרים, ולא יגיבו יותר לעיתונים. מדוע? אולי מפני שרשימת המשקיעים באתר כוללת את טל בנין, אריק בנדו, אייל ברקוביץ ורוני רוזנטל.

והנה, ברשימת אתרי המשנה של יורודרים, הנמצאים כעת בבנייה, ניתן למצוא את שמות הדומיינים העתידיים רביבו, בנין, רן (בן-שמעון), רוזנטל (רוני), בנדו (אריק) ובניון (יוסי). בסך הכל, התן והקח כאן מאוזנים היטב - השקעה, חשיפה, וחוזר חלילה.

"זה מאוד פשוט", מסביר רן בן-שמעון, כדורגלן הפועל חיפה, "זו השקעה שמשתלמת לשני הצדדים. החברה משתמשת בשמות שלנו, ויש לה פריבילגיה להגיע אלינו ולדיעות שלנו בדרך ישירה. אנחנו מצידנו מרוויחים מההתפתחות של האתר. לשני הצדדים יש אינטרס בזה. הכל נעשה יד ביד, וכך היה גם בפרשת נערות הליווי".

בן-שמעון טוען כי בכל השקעה יש סיכוי מול סיכון, וכי "עשה את החשבון" לפני שנכנס להשקעה ביורודרים. "האמת, כאן לא סיכנתי הרבה לעומת הסיכוי. היום אני מאוד מרוצה שאני בהשקעה הזו".

אז איך הגעת ליורודרים?

"אני אומנם אוהב מחשבים, אבל ההשקעה שלי היתה עיסקית גרידא. אחד הדירקטורים בחברה הוא נמרוד רוזאליס, ששיחק איתי פעם בהפועל חיפה ונשארנו חברים. נמרוד פנה אלי, וגם לשאר השחקנים. אני הייתי צריך לעשות קצת יחסי ציבור, אבל בעיקרון כולם באו דרכו. בנוסף, אחת הסיבות שנכנסנו לעניין הזה היא הרצינות והנחישות של היזמים. היה שם ריח של דבר חדש, של תקווה".

כמה השקעתם?

בן-שמעון: "יש לנו בין %1 ל-%3 ביורודרים".

עד כמה אתם מעודכנים במתרחש בחברה?

"אני מקבל פקסים על ישיבות דירקטוריון, ומדי פעם שואל שאלות מתוך סקרנות. אבל אני לא מתערב בניהול השוטף. אומנם יש לנו קו אחיד בניהול הקשר עם החברה, ובכל מסעות הנבחרת היינו מדברים על הנושא, אבל אנחנו עסוקים בכדורגל. בעיקרון, נמרוד הוא הנציג שלנו בדירקטוריון, שעושה את העבודה השחורה".« אביבה משמרי « שווה להיות מפורסם? « השילוב של סטארט-אפ טרום פריצה וכסף מפורסם מוביל לכותרות בעיתונים - הן בזמן הגיוס והן בזמן ההתרסקות, כפי שהיה במקרה של הייפרניקס לפני כשבועיים. לכן, למרות ההזדמנות להשתחל בקלות לעמודי חדשות הכלכלה, ישנם יזמים שמעדיפים להימנע מחשיפת היתר