AOL מציעה תקן אוניברסלי להעברת מסרים מיידיים, לאחר מאבק מתמשך על השליטה ברשת

‎‏ בפרסום זה נענתה AOL לבקשת ה-Internet Engineering Task Force - אירגון עצמאי הבוחן ומגבש סטנדרטים טכנולוגיים לתעשיית האינטרנט. האירגון, שהוקם בשנת 1986, פנה אל כל ספקי שירותי המסרים המיידיים בבקשה דומה. עתה, עם היענותה של AOL, הוא צפוי לבחור באחד התקנים שהוצעו כסטנדרט אוניברסלי, שיאפשר למעשה קישוריות בין המשתמשים של כל השירותים השונים. ‏‎

‎‏ שירותי מסרים מיידיים, המאפשרים לגולשים להחליף ביניהם הודעות טקסט און-ליין, הם אחד השירותים הפופולריים באינטרנט. מרבית השירותים הללו סגורים, ומאפשרים למשתמשים לתקשר רק בינם לבין המשתמשים באותו שירות, ללא אפשרות גישה למנויים של שירותים יריבים. ‏‎

‎‏ AOL מפעילה את שני השירותים הפופולריים ביותר בתחום זה - (Instant Messenger AIM AOL) עם 91 מיליון משתמשים רשומים, ו-ICQ עם 62 מיליון משתמשים. שני השירותים, אגב, חסומים האחד בפני השני. AOL ניהלה בשנה האחרונה מאבק עיקש נגד יריביה, ביניהם מייקרוסופט, פרודיג'י ואודיגו הישראלית. אלה ניסו לממשק את שירותי המסרים המיידיים שלהם לאלו של AOL, אולם האחרונה, בתגובה, חסמה את הגישה פעם אחר פעם. ‏‎

‎‏ המלחמה בשוק המסרים המיידיים החלה בחודש יולי בשנה שעברה, כאשר מייקרוסופט השיקה את שירות MSN Messenger, שאיפשר למנוייה לתקשר עם מנויי AIM. בתגובה, חסמה AOL את מייקרוסופט וטענה כי מדובר בחדירה לא חוקית למערכותיה. שתי החברות המשיכו לנהל מלחמת עצבים פרטית, כאשר מייקרוסופט ממשיכה לנסות ולקשר את משתמשיה אל משתמשי AIM, ו-AOL ממשיכה לחסום. ‏‎

‎‏ בחודש נובמבר בשנה שעברה, בצעד לא שיגרתי, החליטה מייקרוסופט להרים ידיים. הגירסה החדשה של MSN Messenger כבר לא איפשרה להתממשק אל שירותי המסרים המיידיים של AOL, ובמייקרוסופט הסבירו את ההחלטה בטענה כי בתוכנת AIM קיים באג המהווה סיכון בטיחותי למשתמשי MSN. טיעון דומה, אגב, השמיעה גם AOL כשנימקה את החלטתה שלא לאפשר גישה למשתמשים בשירותיה של יריביה. ‏‎

‎‏ ספק אם טיעוני בטיחות באמת עומדים מאחורי הצעדים שנקטו שני הענקים הללו במאבק על שוק המסרים המיידיים. AOL, במידה רבה של עקשנות שספק אם שירתה את מטרותיה, ניהלה והמשיכה לנהל מאבק שנראה אבוד על פניו במטרה לשמר את ההגמוניה שלה בשוק. מייקרוסופט, מצידה, שהייתה בעיצומו של המאבק המשפטי על הגדרתה כמונופול, שמחה אולי על האפשרות להציג את עצמה כמי שדווקא מוותרת ליריבותיה. ‏‎

‎‏ בינתיים המשיכה AOL במדיניות של חסימת גישה למתחרים. בשבועות האחרונים היא ניהלה מאבק עם אודיגו, סטרט-אפ ישראלי המפעיל שירותי מסרים מיידיים לקהל של כ600,000- משתמשים. לא רק שאודיגו איפשרה ממשק בין משתמשיה לבין משתמשי השירותים של AOL, היא גם פיתחה תוכנה המאפשרת לקשר בין מנויי AIM ומנויי ICQ - שניהם, כאמור, בבעלות AOL - במטרה להגביר את הפופולריות של השירות אותו היא מפעילה. ‏‎

‎‏ בדומה לאודיגו, גם חברות אחרות בתחום המסרים המיידיים פיתחו אמצעים שונים המאפשרים לדלג מעל החומות שהקימה AOL סביב שירותיה. AOL, כאמור, החליטה להילחם בכולם. את ההחלטה הזאת נימקו ב-AOL בטענה כי החברה הייתה חלוצה בשירותי מסרים מיידיים והאחראית העיקרית לפופולריות של שירות זה בקרב ציבור הגולשים, ולכן אין לראות בה כמי שמעונינת לסגור את השוק. בנוסף, נטען, החברה דווקא מעונינת בכינונו של תקן אוניברסלי ובפתיחות, והסכמי רישוי שנחתמו עם חברות כמו IBM ,Lycos ואחרות, המאפשרים להן להשתמש בטכנולוגיה של AOL כדי ליצור שירות תחת שם מותג חדש או כמותג משותף, הם ראייה לכך. ‏‎

‎‏ אלא ש-AOL, לטענת מתחריה, לא רק שמונעת בכך תחרות טכנולוגית ומשמרת את מעמדה כשליטה בשוק, היא גם לא מראה סימנים של מי שממהרת לגבש תקן אוניברסלי למסרים מיידיים, למרות הצהרותיה. למתחרים כנראה נגמרה הסבלנות, מה שמסביר את ריבויין של תקריות החדירה~חסימה בשנה האחרונה. ‏‎

‎‏ כך או כך, מייקרוסופט והמתחרים האחרים העדיפו להניח למאבק הטכנולוגי ופנו אל הרגולטורים האמריקניים. בימים אלה נמצאת AOL תחת חקירה של הרשות להגבלים עיסקיים בארה"ב, שבוחנת את עיסקת הרכישה של תאגיד התקשורת טיים-וורנר על ידי AOL תמורת 139 מיליארד דולר. כ40- ממתחריה של AOL, ומייקרוסופט ביניהם, פנו אל ועדות התקשורת והמסחר הפדרליות בבקשה לבחון בחקירתן גם את שליטתה בשוק המסרים המיידיים. ‏‎

‎‏ אפשר למצוא מידה לא מבוטלת של אירוניה בעובדה שאירגון כמו מייקרוסופט מתלונן על כוחה המונופוליסטי של AOL בשוק המסרים המיידיים. למעשה, אפשר למצוא לא מעט קווים משותפים בין הטענות, שהושמעו כנגד מייקרוסופט במהלך המשפט שנוהל נגדה, לבין אלה שנשמעות כעת נגד עיסקת AOL טיים-וורנר. טובת הציבור, למשל. ‏‎

‎‏ בשוק אינטרנטי כמו מסרים מיידיים, מתקיים פרדוקס שאינו מתקיים בשווקי מדיה וטלקומוניקציה אחרים, וזאת הטענה בה הרבו להשתמש מתחריה של AOL. לדבריהם, לא ייתכן, למשל, מצב שמנויים על שירות תקשורת טלפונית מסוים לא יוכלו לדבר עם מנויים של שירותים מתחרים. ‏‎

‎‏ באינטרנט, לעומת זאת, כאשר סטנדרטים גלובליים ונושאים רגולטוריים-משפטיים כבדי משקל עדיין נמצאים בשלבי גיבוש, שוק שירותי המסרים המיידיים בפירוש אינו מגשים, לפחות בשלב זה, את חזון הכפר הגלובלי. במילים אחרות: רצינו כפר וקיבלנו שני איים גדולים (AIM ו-ICQ של AOL) שאין ביניהם ובין האיים הקטנים (השירותים הקטנים) המקיפים אותם אפשרות לתקשורת. ‏‎

‎‏ אבל בסופו של דבר, סביר כי פרסום הצעתה של AOL לתקן אוניברסלי לשירותי מסרים מיידיים הוא הצעד הראשון לקראת פתיחת השוק להתקשרות חופשית בין כל משתמשי השירותים השונים. אסטרטגיית ה"הפרד ומשול" של AOL, בה נקטה עם חסימת משתמשי ICQ מלהתקשר עם משתמשי AIM, וסירובה לאפשר לציבור המשתמשים בשירותים המתחרים לדבר עם מנוייה, אינה יכולה לשרוד לאורך זמן. ‏‎

‎‏ באינטרנט, וכך כנראה מסתמן גם בסוגיית השימוש החופשי בקבצי MP3 שעלתה לאחרונה לכותרות, האינטרס הציבורי הוא זה שמכתיב את התוצאה הסופית. לפעמים, כמו במקרה של נאפסטר וMP3-, זה מלווה בפשרות, שמשיקות לסוגיות רגישות של זכויות יוצרים וקניין רוחני. בסוגיות אחרות, כמו במקרה של שוק המסרים המיידיים, הסרת מגבלות תקשורת בין שירותים יריבים, יכולה דווקא לשרת את האינטרסים הכלכליים של מי שנדרש לוותר על ההגמוניה, דהיינו AOL. בסופו של דבר, פתיחות בשוק זה תגדיל את התנועה הכללית, וההשלכות המסחריות של התפתחות זו ברורות למדי. ‏‎

‎‏ נקודה אחרת שיש לתת עליה את הדעת קשורה להודעתה של AOL על השקת שירות AOLTV, הצפויה להתפרסם מחר (ב'), כפי שדווח באתר החדשות של CNET. שירות זה, בדומה ל-WebTV של מייקרוסופט, יאפשר ל- AOL להפעיל יישומים אינטראקטיביים של גישה לאינטרנט ושירותי אי-מייל ומסרים מיידיים באמצעות מכשירי טלוויזיה. ‏‎

‎‏ שירותי טלוויזיה אינטראקטיבית צפויים בשנים הקרובות לצמוח לשוק בשווי 20 מיליארד דולר, לפי פורסטר ריסרץ' ממסחר אלקטרוני, פרסומות ותשלום דמי מנוי. AOL כבר עשתה צעד משמעותי בכיוון זה, כאשר הודיעה לאחרונה על השקעה של 200 מיליון דולר בחברת TiVo, שמפתחת טכנולוגיה, המאפשרת להקליט תכניות טלוויזיה על גבי דיסק קשיח. ‏‎

‎‏ בהקשר זה, המיזוג בין AOL וטיים-וורנר בעיסקת התקשורת הגדולה בהיסטוריה, שעדיין תלויה באישורם של המימשל האמריקני והאיחוד האירופאי, אמור לספק לגוף התקשורת החדש יתרון יחסי משמעותי לעומת מייקרוסופט. באמצעות מגוון התכנים שתספק טיים-וורנר, דרך ערוצי הכבלים שבבעלותה, כמו CNN, מקווה AOL לתפוס את הנתח העיקרי של שוק זה. ‏‎

‎‏ עכשיו, כאשר המימשל האמריקני בוחן את פרטי העיסקה (ולאור פנייתן של יריבותיה של AOL בשוק המסרים המיידיים, גם את שליטתה בשוק זה), ייתכן ש-AOL מבקשת להוריד פרופיל ולשתף פעולה עם הניסיונות לגבש תקן אוניברסלי למסרים מיידיים. וזאת אולי הסיבה האמיתית לכך ש-AOL פרסמה, לאחר חודשים ארוכים, את הצעתה לתקן זה. ‏‎

‎‏ על פי תקדים מייקרוסופט, דימוי "ידידותי לסביבה" בהחלט עשוי לשפר את סיכוייה של AOL לזכות באישור לעיסקת המיזוג. כאשר זה אכן יתרחש, היתרונות שתפיק החברה ישימו בצד את החששות המוגזמות מפני השלכות הוויתור, כביכול, על פתיחת שוק המסרים המיידיים. ‏‎

‎‏