תקדים אינטר בילדינג בעליון: ייחוס הוצאות מימון על ידי קבלנים

18:25 על פי לשון החוק, אם קבלן קנה קרקע ובנה עליה בניין בהשקעה כוללת של 10 מיליון דולר ו-5 מיליון דולר הוצאות מימון ומסירת הדירות היתה ב-1.1.98, ובאותה שנה קנה קרקע ב-50 מיליון דולר, ביום האחרון של השנה, קרי 31.12.98, הרי שמתוך 5 מיליון דולר הוצאות מימון יותרו לו לניכוי רק כמיליון דולר בלבד (או, במקרה הטוב, כ-%23). תוצאה זו נובעת מנוסחה שרירותית המחלקת את הוצאות המימון, המותרות בניכוי, במקרה כדוגמת הקבלן דלעיל לחלק המותר: אותו חלק המיוחס לעלות הפרוייקט שנסתיים ב-1.1.98, ולחלק האסור בניכוי: אותו חלק המיוחס לקרקע שנרכשה ב-31.12.98; ומאחר שאין לנוסחה שקלול של זמן, הרי ברור שכ-4 מיליון דולר לא יותרו בניכוי, אף כי ברור שלא היו הוצאות מימון לרכישת הקרקע כלל ועיקר. תוצאה זו מעוותת ואין הדעת סובלת אותה. מסקנה זו היתה בידיעת שופטת בית המשפט המחוזי בת"א וצויינה על ידה. למרות כך, היא "נאלצה" לפסוק על פי לשון החוק היבשה, ולשלול מהקבלן את מרבית הוצאות המימון, שגם פי דעתה הגיעו לו כדין. הנישום ערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון, ברוב דעות של השופטים אריאל והנשיא ברק, פסק כי יש להתיר את הוצאות המימון לפי מבחן הייחוס העובדתי של הוצאות המימון המותרות לפרוייקט שהסתיים, ובניגוד לנוסחה שקבועה בחוק. המיעוט העדיף את לשונו המפורשת של החוק, האוסר על פי נוסחה שרירותית ניכוי הוצאות המימון שהיו מותרות כעיקרון על פי עקרונות מיסוי נוהגים. בית המשפט העליון הירשה לסטות מלשון החוק, מאחר שגם על הפרקליטות היה מקובל שלשון החוק מקפחת. עם זאת, בית המשפט העליון סטה מלשון החוק במיסים, מספר פעמים לאחרונה. לדוגמא, לעניין החלת מס רכוש על קרקע שהוכרזה חקלאית, שכן ניתן היה כבר לבנות עליה, ועל אף שלפי הגדרות החוק היתה קרקע חקלאית פטורה ממס. התוצאה הברורה מפרשנות זו של בית המשפט העליון היא שוב חוסר הביטחון המוחלט של נישומים ויועצים בפרשנות חוקי מס, תוך מיקוד השאלה הפרשנית בפורום הרלבנטי, מיקום בית המשפט, והשופט היושב לדין במקרה הספציפי. נראה שאנו הולכים ומתקרבים לשיטה האמריקנית, בה עורכי דין מכינים את התיאוריה של השופט ולא את התאוריה של המשפט. בסוגיה הרלבנטית למאמר זה מומלץ תמיד לנקוט בפרשנות מילולית או תכליתית לפי העניין, אפילו כאשר קיימת סטייה מלשון החוק, אם לדעת הנישום ויועציו תוצאה פרשנית כגישתם מתחייבת מתכלית החקיקה: מהי תכלית נאותה תלוי בכל פרשן בנפרד, ואף אם קיימים כמה דעות ניתן לנקוט במקלה, מתוך הנחה שהשאלה תוכרע רק בבית המשפט העליון, לפי שאלת אמת הפרשנות של השופט שידון בה