ביהמ"ש העליון: קבלן רשאי להטיל על הקונה את מימון הערבות הבנקאית

קבלן רשאי להטיל על הקונה את חובת מימונה של הערבות הבנקאית אותה הוא חייב לתת לקונה על מנת להבטיח כספים ששולמו לו על חשבון הדירה. כך קבע היום (ה') בית המשפט העליון, כאשר אישר פסק דין של ביהמ"ש המחוזי בת"א. ביהמ"ש המחוזי דחה תביעה של 110 רוכשי דירות בפרוייקט לב הפארק ברעננה כנגד החברה הבונה, ע.ר.מ רעננה לבנייה והשכרה.

110 רוכשי הדירות פנו לביהמ"ש המחוזי לאחר שעל פי חוזי רכישת הדירות הם חויבו לשלם לחברה סכומי כסף שונים, ובכלל זה השתתפות בתשלומים אותם שילמה החברה למימון הוצאתן של ערבויות בנקאיות. הרוכשים שילמו לחברה את אותם כספי המימון הנעים בין 1% ל-1.5% ממחיר הדירה, ולאחר שקיבלו את הדירות פנו לבית המשפט בתביעה להשיב להם את כספם.

הרוכשים טענו, באמצעות עו"ד שמואל כהן, כי החברה לא היתה רשאית לחייב אותם בתשלום מימונה של הערבות הבנקאית. שופטת ביהמ"ש המחוזי, הילה גרסטל, דחתה כאמור את התביעה ובעקבות הם ערערו לביהמ"ש העליון.

את פסק הדין בעליון כתב השופט מישאל חשין, בהסכמת השופטים שלמה לוין ותיאודור אור. השופט חשין מציין בפסק הדין, כי בעבר כבר דן בנושא כשהתייחס לבקשה של חברה לעכב ביצוע של פסק דין, באותה הזדמנות הוא קבע, כי החובה לתת ערבות בנקאית היא חובה קוגנטית (ללא תנאי), אך החובה לממן אותה איננה חובה כזאת. מכאן, הסיק השופט שלגבי מימון הערבות יכולים ורשאים הצדדים להטיל את חובת המימון על הרוכש - שאלת המימון נתונה להסכם שהמוכר והקונה כורתים ביניהם.

השופט מציין, כי החובה לספק ערבות בנקאית היא חקיקה צרכנית. בהעדר מחיר מרבי לדירות על פי החוק, נקבע מחירן של דירות לשיקול דעתם של הקבלן ושל רוכשי הדירות ומצב זה מה היה מונע מהקבלן להעלות את מחיר הדירה מסכום המימון שהוא חייב בו. עם זאת, מציין השופט כי כל הדברים נכונים כל עוד מחיר הערבות הוא סביר וערבות ניתנת בתנאים מקובלים בשוק. את חברת הבנייה ייצגו עו"ד יהודה זהבי ודגן רותם. (ע"א 00/ 3190).