אף אחד כבר לא מתרגש: נובנט נמכרה לקונקסנט האמריקאית ב-150 מ' ד'

מה שהסתובב רק לפני כשבוע כשמועות הפך כבר אתמול לנחלת הכלל

מה שהסתובב רק לפני כשבוע כשמועות הפך כבר אתמול לנחלת הכלל. כבר לפני כשבוע נכתב ב"גלובס" כאילו נובנט נמצאת על הכוונת של חברה זרה ואתמול התברר שזו היתה הכוונת של חברת CONEXANT האמריקאית, המייצרת רכיבים לתשתיות תקשורת סלולרית ואינטרנט. מדובר על עסקה בהיקף של כ-150 מיליון דולר במניות ובמזומן. קונקסנט תקצה לבעלי מניות נובנט 2.4 מיליון ממניותיה (49 דולר למניה ובסה"כ כ-118 מיליון דולר) ותוסיף 35 מיליון דולר במזומן אם נובנט תעמוד ביעדים שנקבעו לה בהסכם.

נובנט, הפועלת מרעננה, מפתחת רכיבים לתעשיית תקשורת הנתונים. עיקר פעילותה של נובנט בשנת 2000 התמקד בפיתוח רכיב Packet Over Sonet) POS). פרוטוקול POS מאפשר ליהנות ממירב היכולות של פרוטוקול ATM תוך שימוש בציוד מיתוג פשוט וזול ותוך שימוש מינימלי במשאבי רשת. החברה צופה כי סדרת מוצרים אלה תהווה פתרון כולל ומיטבי לדרישות יצרניות גדולות בתחום הטלקומוניקציה כמו סיסקו, נורטל, לוסנט ואריקסון.

לאחרונה יש אופציה לרכישת 40% ממניותיה תמורת 7.5 מיליון דולר והיא תממש אותה בוודאי לרווח מיידי של מעל ל-50 מיליון דולר. שאר בעלי המניות בנובנט הם חברת נובקום (57%) וח. מר, שמחזיקה כ-3% מהמניות ישירות בנובנט. בנובקום מחזיקה ח. מר (38%), נעם אבישי (כ-37%), אלי בורובסקי (23%) והעובדים (כ-1%). כלומר, לח. מר אחזקה ישירה ועקיפה של כ-24% ממניות נובנט (כ-36 מיליון דולר מהעסקה), לאבישי כ-21% (כ-30 מיליון דולר) ולבורובסקי כ-13% (כ-20 מיליון דולר). הנה לכם עוד דוגמא למתעשרי ההיי-טק האלמוניים כמו אבישי ובורובסקי. באווירה של היום, אגב, העסקה של נובנט נראית די חיוורת. בינינו, מה זו כבר עסקה של 150 מיליון דולר, כשמספרים של מאות ומיליארדים מתעופפים באוויר?

לחיים מר, בעל השליטה בח. מר, שהכחיש בשבוע שעבר את כל השמועות על עסקה המתגבשת למכירת נובנט יש סיבה למסיבה: "אני מקווה שהמניות של קונקסנט עכשיו יעלו חזק כי חלק מהעסקה שולם במניות. אמרתי להם שאני מקווה שהם עכשיו יגיעו לשווי של PMC SIERRA (הפועלת באותו תחום ובעלת שווי שוק כ-30 מיליארד דולר לעומת שווי שוק של כ-10.6 מיליארד דולר לקונקסנט - צ.ר.) בינתיים זה נראה לי טוב, זו חברה ותיקה, שמוכרת ב-2 מיליארד דולר לשנה. הם מרבים לבצע מיזוגים על מנת להתבסס בשטח שלהם והם לקחו עכשיו את נובנט".

ח. מר עצמה נמצאת הולכת ומתמקדת בשני שני תחומים עיקריים: תשתית תקשורת אלחוטית ושיווק משיבי לוויין (באמצעות חברת ח.ל.ל). ח. מר מחזיקה 18% במשיבי הלוויין של עמוס דרך חברת ממ לוויינות, המחזיקה 25% בלוויין (שאר בעלי המניות הם התעשייה האווירית 25%, גילת 25% וחברה של יאיר עמית).

בינתיים הספיקה החברה לבצע כמה עסקאות כדי "לנקות" את תיק השקעותיה. היא חילקה את מניותיה (71.5%) ב-MTS (שמניותיה נסחרות בנאסד"ק) כדיבידנד לבעלי המניות; מכרה את STS, חברה בת של MTS, לנייס תמורת כ-6 מיליון דולר ואת רדיוס, חברת הרדיו האזורי של אזור השרון, העבירה מר ליורוקום.

כעת, לאחר שמכרה את אחזקותיה בנובנט, נותרה למר רם-צח, המפעילה צי משאיות ומכולות לפינוי אשפה תעשייתית ואשפת בנייה. החברה פועלת בעיקר באזור גוש דן אם כי בשנה האחרונה ניסתה להרחיב את פעילותה גם מחוץ לגוש דן. מר אמר בעבר ל"גלובס" כי הוא "רוצה לצאת מהזבל ולא בגלל שהוא רע". נוסף לרם-צח, יש למר את חברת מרס, המפתחת מכשירי רדיו צבאיים ("אנו חושבים אם למכור או לא למכור את החברה. אין לנו כרגע דעה", אומר מר).

- ומה עוד תמכרו?

"למה למכור? עכשיו צריך להתחיל לקנות. אנו מתחילים לפזול לעבר טכנולוגיות וחברות, הקשורות לתחומים בהם אנו עוסקים. האסטרטגיה שלי על רגל אחת היא לקנות את החברות, שיכולות לסייע לנו בעסקים. אם אני רואה, למשל, חברה שיש לה תוכנה, שאנו עובדים איתה, אני ארצה לקנות אותה או להחזיק שליטה בחלק ממנה על מנת שהמתחרים שלי לא ייהנו ממנה ולא יקחו אותה. זו תמצית האסטרטגיה".

עם האוכל בא התיאבון. לפני פחות משנה תכננה מר להנפיק באירופה את החברה הבת, מר ושות', לפי שווי של 160-120 מיליון דולר, פי 4 מהשווי אז של החברה האם. תכניות ההנפקה לא יצאו לפועל, אבל עתה הן עולות שוב על השולחן, במיוחד לאחר ההתאוששות בשווקים. הפעם מדברים על חברת מר עצמה.

"כנראה שנתחיל בספטמבר השנה שוב פעם בניסיונות לגשש לקראת הנפקה בלונדון או בפרנקפורט", אומר מר, "אלא שהפעם ננפיק את ח. מר עצמה ולא את החברה הבת. בעבר בחנו אפשרות להנפיק בנאסד"ק, אך גנזנו את האופציה הזו מפני שאני לא מתכוון לפרנס את שירותי ה-IR של נאסד"ק. זה לא הגיוני בשבילי לטוס פעמיים בחודש לארה"ב. מנגד, אירופה היא קרובה ואם אתה מתכוון להנפיק את החברה ולא לתת למניות לצלול בשוק, אתה צריך לשמור על קשר עם המשקיעים ולבקר אותם כל כמה שבועות. יתרה מכך, אם אני מתכוון לעשות רכישה עם חברת אחרת, סביר להניח שהיא תהיה אירופית, כך שאני מעדיף את השוק האירופי".