תביעה שהגישה חברת גיאו בר כנגד מע"צ חושפת שורה של כשלים, תוך טענה למעשי
שחיתות לכאורה שהתרחשו במהלך שנה וחצי בהן מתקיימות העבודות בכביש עוקף ג'לג'וליה.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה סירוטה, אמנם הטילה צו איסור פרסום על
הפרשה, אך צו זה הוסר בתחילת השבוע שעבר, על פי בקשת "גלובס". השופט גבריאל
קלינג, שהסיר את צו איסור הפרסום, סבר, שמאחר ששני הצדדים נכחו בדיון ניתן
להתיר את הפרסום.
גיאו בר, בבעלות בני ברכה, זכתה ב-1998, יחד עם חברת רויכמן תשתיות, במיכרז
לסלילת כביש ג'לג'וליה-קלקיליה, (כביש 444) המוביל לכוכב יאיר, ועתיד לשמש
ככביש שירות לכביש חוצה ישראל. זהו כביש צר ופתלתל, הסובל מעומסי תנועה גבוהים
בשעות הלחץ.
לטענת ברכה, הפסיקה מע"צ את העבודות ביולי 2000, ואף פרסמה מיכרז למציאת חברה
חדשה שתשלים את הפרוייקט, כאשר הסיבה היחידה להפסקת העבודה היא סירובה של גיאו
בר לתת יד למעשי שחיתות ביוזמת אנשי מע"צ. בכתב התביעה מבקשת גיאו בר מבית
המשפט להורות למע"צ להימנע מביצוע המיכרז, ולהימנע מהוצאתה משטחי העבודה עד
לגמר העבודות ועד לגמר ההתחשבנות הכספית ביניהן. גיאו בר טוענת, שמע"צ מנסה
לדחוק את רגליה מהפרוייקט, ללא כל צידוק חוקי או חוזי, ולסלק אותה ממנו, תוך
אי סדרים חמורים, חריגות מתקציב ואי תשלום כספים המגיעים לה בהיקף של מיליוני
שקלים.
בנוסף לדרישות אלה מעלה גיאו בר שורה של האשמות כנגד חברת מע"צ, ביניהן שוחד
ושחיתות של דרגים בכירים במערכת. גיאו בר טוענת, ששחיתות זו אינה מאפיינת רק
פרוייקט זה, אלא גם שורה ארוכה של פרוייקטים נוספים. על פי תיאורה של גיאו
בר, "הסוחטים והנסחטים עושים יד אחת, ומגלמים את טובות ההנאה בחשבוניות המוגשות
על ידי הקבלנים והמאושרות על ידי המפקחים, וכל זאת תוך ביצוע קלוקל ומופחת
של הפרוייקטים תוך עצימת עין השל המפקחים".
בתגובתה לבקשת גיאו בר, מבקש עו"ד שמואל רונן, סגן פרקליט מחוז תל אביב, המייצג
את מע"צ, ארכה של שלושה שבועות כדי להשיב לטענות. במקביל הוא מעלה את הטענה
לפיה גיאו בר היתה מוכנה לשתף פעולה עם המעשים הפליליים, כל עוד לא בוטל החוזה
עמה. לדברי עו"ד רונן, את טענות השחיתות והשוחד יש לבדוק בהליך מוסמך. עו"ד
רונן תוהה מדוע גיאו בר לא פנתה למשטרה אלא לבית המשפט. "מקריאת הבקשה מתעורר
הרושם, כי המבקשת הינה בבחינת טובלת ושרץ בידה, ולכל הפחות אין היא תמת לב,
כפי היא מבקשת לעורר", אמר רונן.
עורך דינה של גיאו בר, אופיר צברי, מכחיש את דברי מע"צ לפיהם גיאו בר שיתפה
פעולה עם עובדי מע"צ במעשי השחיתות. לדברי צברי, גיאו בר שלחה מכתבים לראשי
מע"צ בכל עניין ועניין, התריעה על הפעולות, מחתה על הדרישות וחשפה אי סדרים
בזמן אמת. לטענת עו"ד צברי, גיאו בר האמינה שראשי מע"צ יפעלו בעניין מתוקף
תפקידם. צברי: "גיאו בר מביעה מחאה נמרצת על הדברים המלבינים פניה ללא היסוס".
לדברי עו"ד צברי, "מוכחשת במיוחד האמירה כי המבקשת טובלת ושרץ בידה, וכי לא
תבעה את החובות המגיעים לה. המבקשת היא נקיית כפיים והתנגדה נמרצות לכל עניין
שאינו כשר והאמינה בתום לב להצהרות שניתנו לה על ידי מנהלים במע"צ, כי העיכובים
הם בירוקרטיים בלבד ומטופלים על ידה".
השופטת סירוטה החליטה לתת לפרקליטות ולמע"צ ארכה של 21 יום להשיב על טענות
גיאו בר. עוד החליטה סירוטה, כי את שאר הטענות על דבר השחיתות צריכה לבדוק
המשטרה. עוד הוחלט להשאיר את המצב בשטח כפי שהוא, וזאת מאחר שהעבודות במקום
אינן מבוצעות.
טענותיה של גיאו בר כוללות שורה ארוכה של תחומים, ביניהם שחיתות אישית וכשלים
ניהוליים, שהביאו לכך שלא ניתן היה להשלים את התוכנית. בין השאר טוענת גיאו
בר, שהעבודה בשטח מתעכבת מאחר ומחצית מהקרקעות אליהן אמור להיסלל הכביש החדש
כלל לא הופקעו על ידי מע"צ, ולכן לא ניתן לבצע עליהן את העבודה. יתר על כן
מתברר, שחלקים מהכביש עוברים בשטחי הרשות הפלשתינית ולכן פונו כלי העבודה על
ידי צה"ל, וכמעט שנגרמה תקרית אלימה עם כוחות המשטרה הפלשתינית. בנוסף לכך,
שטחי פרדס של תושבי ג'לג'וליה לא הופקעו עד היום, עובדה שמעכבת את העבודות
ומביאה לייקורן.
טענה נוספת שמעלה ברכה היא, שאין בידי מע"צ את הכספים לשלם לגיאו בר בעד הפרוייקט,
ובכך היא גורמת לה לנזקים קשים. לדברי גיאו בר, על מנת לחמוק מחובותיה מבקשת
מע"צ לסלקה מהשטח, ומפרסמת במקביל מיכרז חופף לביצוע יתרת העבודות. לטענת גיאו
בר, מע"צ התחייבה בפניה שיש בידיה תקציב להשלמת הפרוייקט, אך למרות זאת בנובמבר
99' הודיעה מע"צ ש"נגמר לה הכסף".
לטענת גיאו בר, כפועל יוצא מכך היא נאלצה לממן מכספה שלה את עלות הפרוייקט,
ולכן נגרמים לה נזקים כבדים. עוד טוענת גיאו בר, שתשלומים שכבר שולמו, עברו
"קיצוץ, כיווץ והתאמה", וזאת בעקבות הנחיות הממונה על הפרוייקט, כדי שיתאימו
לתקציב הפרוייקט ללא כל קשר לכמות העבודה שהושקעה בו. גיאו בר טוענת, שהמפקח
הודה בפניה, שהקיצוץ נעשה בעקבות "הנחתה מלמעלה" בשל מגבלות תקציב.
בקשת גיאו בר חושפת פרשה משונה נוספת, לפיה על הכביש "צצה" במהלך העבודות תחנת
דלק חדשה, שלא הופיעה קודם לכן בתוואי התוכנית. גיאו בר אומרת, שהתחנה הוקמה
ללא כל עדכון בתוכניות הכביש, ותוך חיבור ישיר לכביש ארצי, וזאת בניגוד להוראות
הנחרצות של מע"צ. גיאו בר תוהה, כיצד יתכן שהגישה לתחנת הדלק מתבצעת גם מהנתיב
הנגדי וזאת בניגוד להוראות.
גיאו בר טוענת, שבעקבות "לידת" התחנה נאלצה מע"צ להשקיע מיליונים רבים מכספי
הציבור בהפקעת קרקעות, ביצירת צומת נוסף ובהצבת רמזורים. בשל השינוי המפתיע
בתוכנית, המבזבזת כספי ציבור, עוכב הפרוייקט והוגדל משמעותית. בכתב התביעה
מצוטטת תמיהתו של מנכ"ל מע"צ דאז וכיום מנכ"ל משרד התחבורה, בנצי סלמן, באשר
לחיבור ישיר של תחנה לכביש ארצי בניגוד גמור להוראות. גם גיאו בר תוהה בכתב
התביעה כיצד "נולדה" במקום התחנה ואת מי בדיוק היא משרתת.
פרשה נוספת הנחשפת בבקשה היא דרישתה של מע"צ לשתף בעבודות קבלן משנה פרטי,
כדי שיניח את כבלי הטלפון של בזק, וזאת למרות שגיאו בר היתה מסוגלת לעשות זאת
בעצמה. לטענת גיאו בר, יחד עם קווי הטלפון של בזק "הושחלו" גם קווים של חברת
טלפון סלולרית וזאת מבלי שהדבר הופיע בתוכניות. גיאו בר תמהה לגבי כשירותה
של העסקה ופישרה. בבקשה נכתב: "אי תקינותו של מעשה זה ברורה על פניה".
גיאו בר אומרת, שהיא התעמתה על סוגיה זו עם מע"צ, דבר שעורר אליה את זעמם של
בעלי תפקידים במע"צ. גיאו בר מציינת: "התעקשותו של מנהל חברת גיאו בר לאי הכנסת
מעשים אלה לתוך החוזה, הביאה לחיסכון של מיליוני שקלים מקופת המדינה ומתקציב
הפרוייקט".
גיאו בר מעלה פרשה נוספת, הפעם דרישה מצד מע"צ לרכוש עבורה מחשב נייד בעלות
גבוהה באמצעות תקציב הפרוייקט. לטענת גיאו בר, בינואר 2000 שלח המפקח בשטח
מכתב לגיאו בר ובו דרישה לרכוש עבור יחידת המיחשוב של מע"צ מחשב נייד בעלות
של 3,588 דולר. את התמורה בעבור המחשב התבקשה גיאו בר לשלם באמצעות חשבונית
ולחייב את עלות המחשב בחשבונות ביצוע עבודות הכביש. גיאו בר סירבה לבקשה זו,
אך למרות זאת רכשה מע"צ את המחשב בעצמה מחברה פרטית, ושלחה את החשבונית לגיאו
בר, שסירבה לשלם תמורתה. במכתב לקומפיוטר סטור, שסיפקה את המחשב, מודיעה גיאו
בר, שלא תהיה מוכנה לשלם את עלות המחשב שהוזמן, לטענתה, עבור אמרכלות מע"צ.
עוד טוענת גיאו בר, שמע"צ ניסתה לנפח חשבונות מופרזים לקבלני משנה, המקורבים
לאנשי מע"צ, כל זאת תוך הפעלת לחצים, גם אם העבודות כלל לא בוצעו.
לטענת גיאו בר, בסמוך להתחלת העבודות התברר לה לתדהמתה, שהיא נדרשת לספק שורה
של טובות הנאה למפקח מטעם מע"צ. כך למשל, טוענת גיאו בר, דרש המפקח מטעם מע"צ,
לב פסינסקי, מי שאמור לאשר את החשבונות עבורם משלמת מע"צ, שבמקום רכב שטח יסופק
לו רכב פרטי, אשר ישמש לו גם לשימושיו הפרטיים לאורך כל תקופת העבודה בפרוייקט.
בנוסף לכך דרש שיוקצו לו משרדים מפוארים במקום משרדים באתר הבנייה. לטענת גיאו
בר, רויכמן, אז שותפה לפרוייקט, סיפקה לפסינסקי את דרישותיו. בלש פרטיששכרה
גיאו בר צילם את פסינסקי נוהג במכונית של רויכמן. הצילומים מופיעים בכתב התביעה.
גיאו בר טוענת עוד, שבעקבות התנגדותה למעשים אלה החלו רויכמן ופסינסקי לנסות
לדחוקאת רגליה מהפרוייקט. לאחר שבעלי גיאו בר התלוננו בפני סלמן על מעשים אלה,
הוחלט לשתף בפרוייקט אתחברת ט.נ.מ, שתשמש כ"בוררת" בקשר לחילוקי הדעות בין
הצדדים, ואילו פסינסקי הועבר מתפקידו. לדעת גיאובר, "על פי נוהל ציבורי תקין
היה צורך לערב את המשטרה בחקירה בעניין זה במקום לגונן ולהעתיק את מקוםעבודת
המפקח".
אך גם ט.נ.מ לא הצליחה להרגיע את הרוחות. לטענת גיאו בר, עד מהרה התברר שט.נ.מ,
שאמורהלהיות גוף ניטרלי ולשמש כלשון מאזניים בין רויכמן לגיאו בר, עובדת עבור
רויכמן ומע"צ בפרוייקטים אחרים. עודטוענת גיאו בר, שט.נ.מ העבירה כספים לעצמה
ולרויכמן מבלי להודיע לה על כך, למרות שבדו"ח מבקר המדינה1999 נכתב, שמע"צ
העסיקה את ט.נ.מ תוך ניגוד עניינים. אחרי שגיאו בר פנתה לבית המשפט, הושגה
פשרה לפיהרויכמן וט.נ.מ ייצאו מהפרוייקט ואילו גיאו בר תמשיך בעבודה.
גיאו בר טוענת, שלאחר שהעבודות בשטח עוכבו שוב ושוב, ולאחר שמע"צ עיכבה תשלומים
בשלאי יכולתה לאתר את התקציב הדרוש, ולאחר שהגזברות התעלמה מהבקשות להאריך
את החוזה שביצועו מתעכב בשל אי הפקעת הקרקעות, הודיעה מע"צ בתחילת יוני 2000,
שהיא מבטלת את החוזה בין הצדדים. בעקבות ישיבה משותפת בין הצדדים, חשבה גיאו
בר שיושרו ההדורים, אך בתחילת יולי היא התבשרה שוב שהחוזה מבוטל. במכתב למע"צ
כתבה גיאו בר: "ההפרה היחידה של חברתנו, הזוכה לכעסכם המתמשך, היא התנגדותנו
הנמרצת למעשים רבים ומתמשכים של הפרות חוק מדינת ישראל".
המשך הפרשה ובירור הטענות - בבית המשפט.
כתבות
ני"ע
