העליון דחה ערעור הרשטיק שרצח את לוכד הנחשים סלע

הרשטיק, בן 25, גדל בקיבוץ דגניה ב'. הרשטיק התיידד עם סלע, שהיה בקשר רומנטי עם אימו. במהלך שנת 1995 גנב הרשטיק מסלע המחאות בסך 49 אלף ש"ח ופדה אותן. לאחר שגילה סלע את הגניבה סיכמו סלע והרשטיק בחודש ינואר 1996 על החזרת הסכום בתוספת 100% ריבית עד 14 באפריל 1996. בתמורה, הסכים סלע לא להתלונן במשטרה על הגניבה.

מינואר עד אפריל 1996 המשיך הרשטיק במעשי המירמה נגד סלע ורכש שני מחשבים ניידים באמצעות כרטיס האשראי של סלע.

כמו כן לא עמד הרשטיק בהתחייבות להחזיר את הסכום שגנב. לאחר שחלף המועד האחרון לתשלום אמר הרשטיק לסלע, כי ישלם לו את הכסף מחשבון של חברה בשליטתו ובשליטת שניים מחבריו. אולם לצורך קבלת הכסף, יש צורך בחתימת אחד החברים המתגורר ברעננה. הרשטיק וסלע נסעו לתל אביב ושם אמר הרשטיק לסלע, כי יש צורך לנסוע לחיפה על מנת להחתים את עורך הדין של החברה על המסמכים הדרושים להוצאת הכספים.

לטענת המדינה, נסעו הרשטיק וחברו דני קניג עם סלע, מכפר סבא לחיפה, ב-16 באפריל, ובדרך רצחו אותו ביריות אקדח. קניג הגיע להסדר טיעון עם התביעה, הורשע ברצח ונידון ל-15 שנות מאסר, בשל בעיות נפשיות. קניג העיד נגד הרשטיק וטען, כי הסכים לסייע להרשטיק לבצע את הרצח.

הרשטיק לימד אותו להשתמש באקדח השייך לאימו. במהלך הנסיעה עשה עצמו הרשטיק מקיא, סלע עצר את הרכב כדי לאפשר להרשטיק להקיא, ואז שלף קניג את האקדח וירה בסלע שלוש יריות בגבו של סלע. אחר-כך נטל הרשטיק, שישב ליד סלע את האקדח, ירה כדור רביעי בראשו ושם קץ לחייו.

הרשטיק טען במשפטו, כי עזב את סלע עם קניג וחבר נוסף בצומת רעננה, ביום הרצח אחר-הצהריים. אחר-כך בילה עד לחצות הלילה במועדון "טרופיקנה" ברמת-גן ובבסיס צבאי במרכז הארץ.

שופטי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון שדנו בעניינו, לא נתנו אמון בגירסת האליבי של הרשטיק. הוא העלה לראשונה את הגירסה רק במהלך הדיון במשפטו. כמו כן נקב בשמו של אדם, אברהם איברהים, שפגש במועדון, אולם אדם זה לא אותר כלל ולא נקרא להעיד.