חממה של דו-קיום

חממת ניות שליד נצרת היא החממה הטכנולוגית היחידה בישראל שעובדת על פרוייקטים של יזמים ערבים ויהודים

ערבים ויהודים עובדים ביחד במקומות רבים - באתרי בנייה בארץ ומעבר לקו הירוק, ובמפעלי טקסטיל במצרים ובירדן, שם שוכרים יזמים ישראלים תופרות ערביות.

קשה יותר למצוא דוגמאות לשיתוף פעולה שבו יהודים וערבים עובדים יחד כפרטנרים שווים, דווקא בהיי-טק ובמדע. לכן, הסיפור של חממת ניות באיזור התעשייה ציפורית ליד נצרת יוצא דופן.

חממת ניות, בבעלות עופר טכנולוגיות והעמותה לקידום יזמות נצרת עילית, הינה החממה הטכנולוגית היחידה בארץ, המלווה ומממנת פרוייקטים של יזמים ערבים ויהודים, ומעסיקה מדענים בני שני הלאומים. מבין 150 עובדי החממה, כ-10% הם ערבים מאיזור הגליל, ושתיים מבין 18 החברות, הפועלות תחת חסות החממה, הוקמו על ידי יזמים ערבים, כאשר עוד אחד אמור להצטרף אליהן בימים אלה.

"אפשר היה לחשוב, שהסיכוי לשיתוף פעולה כזה נדון מלכתחילה לכישלון, במיוחד בהתחשב בנפשות הפועלות, אבל מסתבר שזה לא נכון", אומר עירן כהן, המנהל העיסקי של עטרקס, חברה המפתחת תרופות, המבוססות על צמחי מרפא. עטרקס, שנכנסה לחממה לפני כשנה, הוקמה על ידי שלושה יזמים - הפרמקולוג ד"ר עומר סעיד, המרפא העממי חאלד חליל ומומחה בינלאומי לצמחי מרפא, ד"ר סטיבן פולדר, יהודי דתי, עולה חדש מאנגליה.

כשכהן מדבר על הנפשות הפועלות, הוא מתכוון בעיקר לד"ר סעיד ("איש לא פרו-ציוני בלשון המעטה", כהגדרתו), פעיל במפלגת בל"ד של ד"ר עזמי בשארה, שבילה חודשים ארוכים בבתי כלא ישראלים בשנות ה-80', כשהיה סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטת בן-גוריון ולתואר שני ושלישי בטכניון. ד"ר סעיד הוגדר אז על ידי שירותי הביטחון כ"סיכון ביטחוני" בגלל פעילותו בעד שוויון זכויות לערבים.

אולם כשעמד לצאת לדרך עיסקית, החליט ד"ר סעיד להפריד בין סנטימנטים פוליטיים ולאומניים לבין צרכים עסקיים. "כשחיפשנו מוביל עסקי לפרוייקט שלנו", מספר ד"ר סעיד, בן 40 ואב לשלוש, "היו הרבה פניות, ובסוף נשארנו עם שני מועמדים טובים. אחד, בחור מאוד נחמד ומוכשר מהכפר שלי, כפר קנא, ועירן. חשבנו שעירן, בוגר מינהל עסקים מהטכניון, יותר מתאים, ובחרנו בו". לא, הוא מודה, הוא לא היה מסוגל לעבוד עם כל יהודי. "אם הייתי מוצא מישהו מתאים, אבל עם דיעות גזעניות, לא הייתי מסוגל לשתף פעולה איתו בעבודה".

השם עטרקס משקף את השיתוף האנגלו-ערבי של היזמים: "עטר" הינה "מרפא" בערבית, ו-RX הוא המונח האנגלי ל"מרשם פרמצבטי". היום נמצאת החברה בשלב של ניסויים קליניים של תרופה חדישה לטיפול בבעיות דרמטולוגיות נפוצות, על בסיס צמח מיוחד שגדל רק באיזור המזרח התיכון. שלושת היזמים כבר הקימו את אנטאקי סנטר, חברה הפועלת מנצרת, שפיתחה מגוון רחב של תרופות על בסיס צמחי מרפא, ביניהן גם גירסה טבעית לוויאגרה.

"בוודאי שיש בינינו ויכוחים", אומר כהן. "עומר אוהב להזכיר לי איך היהודים גנבו אדמות מהערבים, אבל הכל ברוח טובה. זה לא מפריע לעבודה. אנחנו אפילו מתכננים ביחד טיול ברחבי המזרח התיכון".

ד"ר סעיד מודה, שהעבודה עם יהודים שינתה את הפרספקטיבה שלו. "כשהיינו סטודנטים, נחשפנו רק לצד הדיכוי. זה הקצין את העמדות שלנו, וחשבנו שכל היהודים כאלה. עכשיו למדתי, שיש גם יהודים אחרים".

את ד"ר סעיד הביא לחממת ניות חברו הטוב, ד"ר סובחי באשיר, מדען ערבי ידוע מסכנין, היזם של חברת אנזימוטק, שפיתחה טכנולוגיה ייחודית לשימוש באנזימים לצורך תהליכי ייצור לתעשיית התרופות והמזון. לפני מספר שבועות השלימה החברה גיוס של כמיליון דולר מקרן מילניום II לפי שווי של 5 מיליון דולר. את הגיוס חגגו יחד ד"ר באשיר וד"ר טלי סיוון, המנהלת העיסקית של החברה, במסעדת סושי בתל-אביב. "כולם חשבו שנלך לאיזו מסעדה מזרחית טובה, אבל מה לעשות, שנינו מתים על אוכל יפאני", היא אומרת בחיוך.

איך זה לעבוד בשיתוף פעולה כה הדוק עם גבר ערבי? "אני בכלל לא חושבת על העניין הזה", משיבה סיוון. "חשוב לי, שהוא איש מאוד חכם, ונחמד לעבוד איתו". לדבריה, בתחילת עבודתה בחממה הוצעו לה מספר פרוייקטים. "בחנתי את כולם והגעתי למסקנה שהפרוייקט של סובחי הכי מעניין". אגב, ד"ר באשיר לא היסס לעבוד איתה למרות שהיתה בחודש החמישי להריונה.

העבודה עם ד"ר באשיר שינתה משהו בתפישת העולם שלך?

סיוון: "הדיבור בינינו מאוד פתוח, אז אני למדתי הרבה דברים על הצד השני. אבל אני לא יכולה להגיד שזה הפך אותי ליותר שמאלנית".

שיתוף הפעולה עם אשה יהודיה שינה משהו בהתייחסות שלך לסכסוך יהודי-ערבי?

באשיר: "תמיד הייתי נגד נתניהו, ואני ממשיך להיות נגדו".

דניאל פלוטקין, יו"ר דירקטוריון ניות, מדגיש שאין אפליה מתקנת ולא אפליה לרעה במדיניות גיוס העובדים לחממה. "בדיוק באותם תנאים שאני מקבל דוקטור יהודי, אני מקבל דוקטור ערבי".

לדברי מנכ"ל ניות, גיא יכין, ליזמים ערבים חסרי משאבים, שרוצים להפוך רעיון מקורי להצלחה מסחרית, אין היום הרבה אלטרנטיבות, אלא לפנות לחממה יהודית. "במיגזר הערבי אין מי שיעזור בבניית אסטרטגיה עיסקית, תוכנית עיסקית ויציאה לשוק", הוא אומר. "וגם פה פועלת שיטת חבר מביא חבר. אחד הגיע, קיבל תמיכה, ראה שאפשר לצמוח כאן, והידיעה יצאה".

איך ערבים ויהודים עובדים יחד?

פלוטקין: "מסתבר, שלאנשים יש יכולת להפריד בין פוליטיקה לעבודה. כיוון שמדובר בחברות קטנות, וכולם רוצים להצליח, עובדים בשיתוף פעולה".

אין ויכוחים פוליטיים בזמן העבודה?

פלוטין:"כמובן שיש, אבל מסתבר שרמת החריפות בין יהודים לערבים נמוכה מזו שבין יהודים ליהודים. לפעמים, מה לעשות, מוכנים לשמוע משהו מערבי שלא מוכנים לשמוע מיהודי".

לדעת יכין, המכנה המשותף ליהודים ולערבים בחממה חזק מההבדלים הדתיים והלאומניים המפרידים ביניהם. "בהחלט יש פה סוג של הומוגניות. כל העובדים הם בעלי השכלה מאוד גבוהה, ולכן הפער האתני אינו דומיננטי".

מבחינה אחת לפחות, אומר יכין, יוצאים העובדים הערבים נשכרים מהמצב. "העובדים הערבים יוצאים לחופש לא רק בחגים היהודים, אלא גם בחגים שלהם".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988