"בואו תפתיעו אותנו", קראו ציידי החברות של סי.איי (קומפיוטר אסושיאייטס) לחברות
טכנולוגיה צעירות ישראליות. זה היה בתחילת 99', ועד אז מדיניות הרכישות של
סי.איי נמשכה, כרגיל, במלוא עוזה - אך כמעט לא בישראל. "גלובס" היפנה אז שאלה
זהירה לשני הישראלים הבכירים בחברה העולמית, ראובן בטאט וישראל לוי: "איך תרגישו,
אישית, אם סי.איי תרכוש חברה ישראלית?"
השניים ענו, שהחלום שלהם הוא לראות חברה ישראלית נקנית. "נשמח אם גם כאן, בישראל,
נחתוך חתיכה מהחלום הזה", אמר לוי. בתוך פחות משנה, הספיקה סי.איי העולמית
לדחוס לתוך הסל שלה כמה וכמה חברות ישראליות.
בהחלט אפשר לומר, שהשנה העברית החולפת היתה השנה של סי.איי בישראל. היא רכשה
באפריל 99' את פלטינום האמריקנית, בכ-550 מיליון דולר במזומן ובאופציות, ודרכה
קיבלה גם, במחיר טוב, את ממקו (שפלטינום רכשה ממש קודם לכן), ואת אבירנט (שממקו
רכשה ב-98' ב-25 מיליון דולר).
והיו גם רכישות "טהורות" של חברות ישראליות. ביולי 99' רכשה סי.איי את איריס
אנטי וירוס ב-4 מיליון דולר. איריס היתה בעבר ספקית של סי.איי, בהתאם לדפוס
מוכר של חברת הענק: לעבוד ביחד, ואחר כך להחליט ששווה לקנות.
ביוני 99' נרכשה גם סקיוריטי 7, חברת אבטחת מידע ברשתות תקשורת, ב-20 מיליון
דולר. גם איתה היתה סי.איי קשורה קודם בהסכם OEM. לסל הצטרפה סטרלינג סופטוור,
חברה אמריקנית שהחזיקה שלוחה ישראלית, שנרכשה באותה תקופה. התוצאה: את מערכת
אבטחת המידע שלה, ה-eTrust, בנתה החברה על בסיס הטכנולוגיות של ממקו, איריס
וסקיוריטי 7, והתחילה לשווק.
עד אמצע 99', סי.איי אפילו לא החזיקה בישראל מרכז מו"פ, למרות שסי.איי ישראל
היא השלוחה הגדולה ביותר שלה מחוץ לגבולות ארה"ב, עם 300 עובדים. המרכז הישראלי
היה ונשאר מרכז שיווק. אבל בסופה של השנה העברית הנוכחית, המפה של סי.איי בישראל
נראית שונה לגמרי. לאחר הרכישות, הפכו המוקדים הישראליים למרכז מו"פ של החברה.
היום ישנם חמישה משרדים של סי.איי בישראל, בתל אביב, יקנעם ותפן. שתי מעבדות
פועלות כאן, האחת בתחום אבטחת המידע והשנייה בניהול איחסון נתונים. וכך, סי.איי
הקימה לה מרכז ישראלי חזק. בלי תקשורת רועמת, בלי דרישות, בלי טענות - ובלי
תביעת חזקה על הציונות, המוכרת ממקרים אחרים בהיי-טק העולמי המגיע ארצה.
זה לא נבע מיחס ציוני מיוחד. מסע הקניות של סי.איי היה בסך הכל חלק ממסורת:
כבר שנים שהיא רוכשת חברות אבטחת מידע, בשאיפה להיות מובילה בתוכנות אבטחת
מידע לתחום האירגוני. בעצם, היא בנתה את מעמדה על מיזוגים ורכישות. בשני העשורים
בהם החברה קיימת, מיזגה סי.איי לתוכה יותר מ-70 חברות. היא לא מצטיינת ביצירתיות
או בעדינות יתר, אבל הטכניקה עובדת, והמוצרים מרוויחים. סי.איי מוכרת ב-7 מיליארד
דולר לשנה.
סי.איי מפורסמת ביחס המיוחד שלה לעובדים. כולם מדברים על המייסד וואנג כ"צ'רלס",
ומהללים את היחס האישי ואת מפעלי הצדקה שלו. ובכל זאת, הרכישות האובססיביות
הדביקו לסי.איי תדמית אגרסיבית, ויצרו מיתולוגיה לא נעימה של פיטורי עובדים.
מאז ומתמיד היה ברור, שכל חברה שנרכשה בידי ענקית התוכנה עברה קיצוצים מפליגים
במיכסת כוח האדם שלה.
לפעמים לא היתה ברירה: בזמן שמנתה 12 אלף עובדים, רכשה סי.איי בזו אחר זו את
סטרלינג (4,000 עובדים) ואת פלטינום (6,000 עובדים). שני הצעדים הכפילו באחת
את מצבת העובדים שלה, ולא היה מנוס מהגנה עצמית. סטרלינג נאנקה תחת צעדי הייעול,
ובפלטינום-ממקו עוד היה טיפול עדין יחסית. מאבירנט נשארה כמעט רק הטכנולוגיה.
עם זאת, הדעה הרווחת היא שברכישות האחרונות שלה, סי.איי למדה לפעול בצורה מעט
רגישה יותר.
הדוגמה הטובה ביותר היא הרכישה הכפולה שחוו אנשי ממקו - ראשית לתוך פלטינום,
ואחר כך לתוך חברת התוכנה השלישית בגודלה בעולם. במארס 99', עמדה עיסקת הרכישה
עם פלטינום להיסגר, לאחר שהמיזוג הוכרז יותר מחצי שנה קודם לכן. העיסקה זכתה
אז לתואר "רכישת ההיי-טק הגדולה בישראל בכל הזמנים", והוערכה בכחצי מיליארד
דולר.
עם סגירתה, היתה העיסקה שווה הרבה פחות, שכן ערך המניה של פלטינום ירד בינתיים
לכשליש. אבל בקושי הספיקו לחתום על ניירות, וכבר הכריזה פלטינום שהיא מוכרת
את עצמה לסי.איי, וערך המניה עלה פי שלושה עם ההודעה.
עובדי ממקו חוו הלם קל, והציגו תגובות מעורבות. העובדים שהחזיקו במניות או
אופציות, קיבלו חבילה שמנה, וסי.איי היתה נדיבה מאוד בעניין זה. העיסקה גם
הקפיצה את מחיר מניית פלטינום, כך שאיש לא היה יכול להתלונן. מנגד, היו גם
עובדים שחששו מהכניסה לתאגיד גדול, אחרי שבנו את ממקו במשך שנים.
הסיטואציה המיוחדת חייבה את סי.איי לגלות רגישות יתר. היא שלחה למזרח התיכון
את הישראלי ראובן בטאט (אז מספר 4 בחברה העולמית), שיישב עם העובדים ויאזין
לדאגותיהם. "סי.איי למדו לעשות רכישות", אמר בזמנו ישראל מזין, ממייסדי ממקו,
"היו כל מיני שמועות בהתחלה. אבל בסופו של דבר, זה עבד מאוד חלק. בסי.איי הבינו
את החששות של העובדים, והתעקשו שהכל יישאר כמו שהיה".
לצחי משיח, המייסד השני, הוצע תפקיד מנהל הפיתוח. אך הוא עזב לבסוף, והקים
עם מזין את חברת אמיקום (שוואנג נמנה בין המשקיעים בה). כל שאר ההנהלה הבכירה
של ממקו-לשעבר עזבה את החברה הממוזגת. "היה צפוי שהם יעזבו", אומר היום אלי
חיזקיאב, סמנכ"ל בסי.איי ישראל, "אנשים מהסוג הזה, בדרך כלל מחפשים ריגושים
- להקים חברות חדשות, ולא לעבוד באירגון ממוסד".
סי.איי ישראל, כזכור, היא "רק" מרכז מכירות ושיווק, ומטפלת בעצם בכל הצדדים
האדמיניסטרטיביים והלוגיסטיים של הרכישות. ההחלטות המקצועיות מרוכזות במרכז
המו"פ העולמי, וכשנפלה החלטה, דואגים המקומיים לכוח אדם, משכורות או גיוס אנשים.
אז מגייסים או מפטרים? חיזקיאב טוען שבדרך כלל לא מפטרים, אלא אם ישנה כפילות
תפקידים. "לא צריך שני חשבים בחברה. הרכישות הרי מתבצעות לצורך ייעול. יש גם
אנשים שמטבעם אוהבים לעבוד בחברות קטנות. אם קונגלומרט רוכש אותן, הם זזים
הלאה, לסטארט-אפ הבא. ב-99% מהמקרים זה מרצונם".
אבל בכירי ממקו לא היו לבד בדרך החוצה: גם זיו דסקלו, ממייסדי אבירנט, זז להקמת
קרן ההון סיכון אקסיד. מנגד, שותפו דאז, קורט זיגלר, מונה למנהל הפיתוח העיסקי
של תחום אבטחת המידע בסי.איי.
בכלל, אם בודקים מה קורה לישראלים של סי.איי, התוצאה היא בערך חמישים-חמישים.
ראובן בטאט, לשעבר מספר 4, עזב והקים חברה משלו, פרוקיורנט, העוסקת ב-B2B.
ישראל לוי, צייד חברות לשעבר, עדיין בסי.איי, ועסוק היום בפיתוח עיסקי.
"כל החברות שנרכשו עסקו במו"פ", טוען חיזקיאב, "הבכירים שנשארו מתקדמים בתוך
סי.איי, במסלול של מנהלי פיתוח, ומתקדמים יפה. למשל, אלי אגוזי ועודד קלנר,
שהיו מנהלי מעבדה, הולכים מחיל אל חיל. יש גם הרבה מהמנהלים המקומיים שלנו
שמתקדמים לאירופה".
חיזקיאב אומר, שהחברה כבר לא מחזיקה ציידי חברות מיוחדים בארץ. אמנם היא עדיין
מקבלת פניות רבות לרכישה, אך במקרה של חברות ישראליות, הפניות עוברות דרך מרכז
השיווק הישראלי. אלה מעבירים את הפורטפוליו למנהלי סי.איי.
עד כמה סי.איי בכל זאת ממשיכה לצוד? חיזקיאב משיב, כי "כמו שאני מכיר את סי.איי,
היא אף פעם לא נחה. יש להם סנסורים ואנשים בשטח, והם מפעילים אותם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
