כבר לא צריך לצאת מהבית

"המועסקים בעתיד יהיו, כמעט בצורה בלעדית, פרילאנסרים, אשר יישכרו לפי עבודות או פרוייקטים", חוזה קורבין בספרה על עתיד הכלכלה האמריקאית, אותה קברה, לפני מספר חודשים, "בכפסולת זמן" המיועדת להיפתח בעוד 25 שנה.

תחזית זו של קורבין נתמכת ע"י גורמים לא מעטים, שסבורים כי עד שנת 2025 יהיה גידול עצום במספר העסקים הקטנים. הצפי הוא, שעם כל התקדמות טכנולוגית אנו מתקרבים יותר ויותר למציאות של ארגונים וירטואליים, שהם חסרי מטה, מחלקת אספקה, מחסן או כל תשתית אחרת. ארגונים אלה יהיו לא יותר מסכום המרכיבים האנושיים הזמניים שלהם.

דוגמה טובה לארגונים עתידיים מסוג זה הוא ענק התוכנה סיסקו (Cisco). סיסקו היא כיום חברת מחקר ופיתוח בלבד. רכיבי האינטרנט שהחברה מוכרת מורכבים ע"י יצרנים עצמאיים ומיוצרים ע"י קבלני משנה נפרדים. חברה אחרת מפקחת על כל התהליך, עוקבת אחרי המלאי ודואגת שההזמנה תגיע ללקוח. למעשה, אפשר שהמוצרים שסיסקו מייצרת לעולם לא יבואו במגע עם עובדיה של סיסקו.

דוגמה נוספת היא חברת נוקיה. החברה חדרה לשוק האמריקאי באמצעות 5 עובדים בלבד (!) מכלול הפעילויות של המכירות, השיווק, הלוגיסטיקה והתמיכה הטכנית נעשו, כולם, בשיטת האאוטסורסינג (Outsourcing).

מהוא בעצם היתרון הגדול בעבודה באמצעות קבלני משנה (Outsourcing)?

להעסקת עובדים או לניהול עסקים בשיטת האאוטסורסינג יש יתרון ברור: יחס עלות/תועלת נמוך יותר. המעביד משלם לעובדים רק כאשר הוא זקוק להם, ו"שם אותם בהמתנה" כאשר הוא אינו זקוק להם. לכן אין למעביד הוצאות תקורה: הוא לא חייב לספק לעובדים הטבות סוציאליות, שטח משרד, מחשבים, מיזוג אוויר וכו'.

יתרון נוסף הוא, שהמעביד מקבל עובדים שהם מומחים בתחום פעילותם. עובדים אלה מקבלים שכר על ביצועים ולכן, לרוב, הם יפגינו ביצועים טובים ולא יקחו עבודות שאינן בתחום התמחותם. משיקולי עלות/תועלת, עבודות אלה אינן כדאיות גם עבורם.

השאלה המתבקשת היא, מדוע דווקא עכשיו? אם הכל כל כך נכון, טוב ויעיל, מדוע לא נזכרנו בכך קודם? התשובה טמונה, כמובן, בהתפתחויות הטכנולוגיות ובכלכלת הידע. למעשה, כלכלת הידע היא מהפכה אדירה אשר מעמידה את המהפכה התעשייתית בצל, ולא מדובר רק בכוח הייצור שגדל בעשרות מונים.

כלכלת הידע מביאה איתה גם מהפכה חברתית, שמעבירה את מוקדי הכוח מהמעסיקים למועסקים. במהפכה התעשייתית, הכוח עבר לידי המעסיקים ואילו העובדים היוו כוח עבודה זול, שניתן להחלפה בקלות רבה. כיום, במעבר לכלכלת הידע ותקשורת הכפר הגלובלי, הכוח עובר חזרה לידי בעלי המקצוע, העובדים, שהם בעלי הידע והכישורים.

הסימנים לכך כבר נראים בשטח. הביקוש לעובדים בכלכלה החדשה צפוי להישאר גדול מההיצע, לפחות ב-20 השנים הקרובות. לכן, עובדים מוכשרים רוצים לקבל שכר כערכם, ואינם מסתפקים בשכר ממוצע.

גם היחס של עובדים אלה כיום אל מקום עבודתם דומה יותר לזה של הפרילאנסרים, העוברים מפרוייקט לפרוייקט. ראיה לכך הם אחוזי התחלופה של העובדים במקומות העבודה, שגדלים בצורה עקבית. יותר ויותר עובדים רואים את מקום העבודה כתחנה זמנית, המשמשת בעיקר לרכישת ניסיון והוכחת יכולת, בדרך למשרה או לפרוייקט הבא.

המספרים מדברים בעד עצמם. סקר שנעשה ע"י חברת Mich) Market Research Lasing) אמד את מספר הפרילאנסרים בשנת 1998 בכ-22% מכוח העבודה. ב-1999 עלה מספרם לכדי 26% מכוח העבודה, והצפי לשנת 2010 הוא ש-41% מכוח העבודה יעבוד על בסיס של חוזים לפרוייקטים. בתחום ההיי-טק האחוזים גבוהים הרבה יותר. כיום, רק אחד מכל שלושה עובדים בעמק הסיליקון בקליפורניה מחזיק במשרה מלאה וקבועה.

גם המעסיקים מבינים, שההצלחה בתחרות בשוק החדש מחייבת נטישת מודל ההעסקה התעשייתי, של עובדים קבועים לזמן ארוך, כדי שיוכלו להגיב במהירות ובגמישות, להתרחב ולהתכווץ בהתאם לביקוש.

את הראיה לכך ניתן למצוא במספר המשרות שאוישו ע"י חברות לכוח אדם זמני. משרות אלה גדלו בארה"ב מ-1.35 מיליון בשנת 1998 ל-3.23 מיליון ב-1999. מספרים אלה מייצגים את הסקטור בעל שיעור הצמיחה הגדול ביותר מכל סקטור תעשייתי אחר לאותן שנים. עכשיו, קחו את האינטרסים של שני הצדדים הללו, ערבבו עם הפלטפורמה התקשורתית של האינטרנט - ותקבלו את המהפכה החברתית הבאה.

זירות המסחר האלקטרוניות, לקישור בין פרילאנסרים ועסקים בתחום ה-B2B (כדוגמת Freeagent.com ו-Guru.com), כבר התבססו כשיטת מסחר מקובלת, הנוגסת נתחים הולכים וגדלים משיטות המסחר המסורתיות. זירות המסחר מהוות למעשה פלטפורמה לקישור וניהול פעילות בין גורמים עסקיים, המחפשים מבצעים לפרוייקטים באאוטסורסינג, לפרילאנסרים ולעסקים, המעוניינים לבצע פרוייקטים.

באופן פרדוקסלי, ניתן להשוות את העבודה לפי פרוייקטים דווקא לעידן שלפני המהפכה התעשייתית. Thomas W.Malon ממכון MIT משווה את זירות המסחר לזמן שבו כיכר השוק היתה המקום שבו נפחים ושאר בעלי מקצוע הציעו את שירותיהם לכל דורש. ההבדל הוא בכך, שהודות לזירות המסחר האלקטרוניות, חרשי הברזל של היום יכולים להציע את מרכולתם לכל העולם.

האינטרנט מספק לעסקים ה"וירטואליים" תקשורת טובה יותר המאפשרת איתור עסקים יעיל יותר. התקשורת הטובה בין ישויות עסקיות שונות מאפשרת לחברות להוציא יותר ויותר תחומים ופרוייקטים לקבלני משנה, בזמן קצר וללא עלות כמעט.

מבחינת מיצוי הפוטנציאל האישי, אין ספק כי העבודה, במתכונתה החדשה, המבוססת על תוצאות וביצועים, תביא את העובדים למצות את יכולתם בצורה טובה ומעניינת יותר. מאידך, בצורת העבודה החדשה, יצטרכו העובדים לוותר, מרצון או שלא מרצון, על מקום עבודה מסודר, שסיפק להם יתרונות רבים.

בין היתרונות שסיפק מקום העבודה המסורתי לעובדים אפשר למנות: ביטחון כלכלי של משכורת קבועה לזמן ארוך, תנאים סוציאליים ופנסיה, אפשרויות קידום (אשר יימדדו מעתה לא לפי המיקום בהיררכיה הארגונית, אלא לפי המומחיות, המשימות והפרוייקטים שבוצעו), ואולי את החלק האנושי החשוב מכל - תחושת השייכות והיחסים הבין-אישיים במקום העבודה.

אך גם לכך כבר מסתמנים מספר פתרונות. את תפקיד המעסיקים בתחומים אלה יתפסו, ככל הנראה, הארגונים המקצועיים השונים, סוכנויות כוח האדם הזמני וזירות המסחר לפרילאנסרים ולעסקים באינטרנט. גורמים אלה יפעלו למען החברים שלהם, בדומה לארגוני השחקנים והאמנים, וירחיבו את סל השירותים המסורתי המוצע על ידם.

מאחר שאת הגלגל, ככל הנראה, לא ניתן יהיה לסובב לאחור, מי שיישארו מאחור, במאה ה-21, יהיו המכוניות של העובדים מתשע עד חמש. ואם יהיה בכך כדי להביא פתרון לפקקי התנועה של הבוקר והערב - אולי זה שווה את המהפכה. 0