המועד נבחר בחוכמה. כדי לנצל את רגשות המשקיעים זמן קצר לפני חג ההודייה, החג
המשפחתי החשוב בארה"ב, התכוון הקונצרן האגררי החדש Syngenta, שפוצל לא מכבר
מקונצרן נוברטיס השווייצרי, לצאת לבורסה. אשכולות מבריקים של תירס אמורים היו
להדגים את הצלחות הטכניקה הגנטית האירופית, ולהלהיב את וול סטריט ביום ב' אחרי
החג. הסתיו הזה יביא את המיפנה, קיוו המומחים לחקלאות של נוברטיס בבאזל, שתורמים
את חלקם למרבית המכירות של החברה החדשה, אחרי הזמנים הקשים שעברו עליהם.
מוצר הראווה שלהם, תירס BT11 שמעובד בתהליך גנטי, מחכה כבר שנה וחצי לאישור
הנציבות האירופית. צרה דומה פקדה את נוברטיס בברלין: בלי תוצאות הסתיים בקיץ
של השנה שעברה המו"מ שהקונצרן ניהל עם שרת הבריאות הגרמנית, אנדריאה פישר,
על מתן היתר לסוג אחר של תירס גנטי.
לכן, כאשר מצב הרוח בבאזל צנח לשפל, הגיב ראש נוברטיס, דניאל ואסלה, על המריבות
הפוליטיות במהירות: הוא יזם בסוף השנה שעברה את המיזוג של חטיבתו האגררית עם
זו של אסטרה זנקה המתחרה. התוצאה היתה סינג'נטה.
מאז משוכנעים המנהלים בבאזל שהכל יבוא על מקומו בשלום. ובאמת, כאילו בנס, משגרים
הפוליטיקאים סימני פיוס. בנציבות בבריסל התחלף הצוות והנציבה לאיכות הסביבה,
מרגיט וולסטרום, החליטה לשפר את היחסים עם התעשייה האגררית. הנציבה השבדית
נוקטת בקו חדש של שיחרור מהגבלים, כצעד ראשון לקראת אישור גידול מסחרי של צמחי
היי-טק. פירוש הדבר הוא שהתירס הגנטי מבאזל ו-13 צמחים מעובדים אחרים יזכו
תוך חודשיים להיתר.
אבל, ברור שלא כל המדינות ייענו לבקשת הנציבה, ולא יוותרו מרצון על 18 החודשים
שהם פרק הזמן המוקצב להן כדי להתאים את הוראותיהן המשפטיות לכללי האיחוד האירופי.
צרפת, למשל, לא תסכים. גם אוסטריה, לוקסמבורג ואיטליה מתייחסות לטכניקה הגנטית
בעין ביקורתית.
ובכל זאת, דבר אחד בטוח: החרם האירופי על מוצרים חקלאיים מהונדסים גנטית, שנמשך
כמעט שנתיים, הגיעה לקיצו. אפילו גרמניה, שהיתה בעבר בין ראשי המתנגדות, תאשר,
כנראה, את הזנים החדשים.
ראש הממשלה שרדר רוצה לשבת אישית סביב השולחן עם נציגי הקונצרנים האגרריים,
כדי לעזור לפריצת דרך של הביוטכנולוגיה, לא רק ברפואה אלא גם במוצרים חקלאיים.
שלוש שנים יורשו הקונצרנים לגדל ולשווק צמחי היי-טק תחת פיקוח משלתי כדי להפריך
את הפיקפוקים של מגיני הסביבה.
האם מנהלי סינג'נטה יכלו לאחל לתנאים יותר טובים ליציאתם לבורסה? ההתפתחויות
האחרונות באירופה מעודדות את המומחים בבאזל. כמעט באופוריה הם חולמים על קונצרן
האגרו-כימיה הגדול בעולם שיקום, ועל הסיכויים שנפתחים לפני חברת סינג'נטה,
כאשר ההנהלה תוכל להתמקד אך ורק בעבודה, במקום לבזבז זמן על הצטדקויות בפנים
ובחוץ.
ובכן, האם הגנטכניקה תצא בקרוב למסע ניצחון בשדות, כמו בתעשיית התרופות? כנראה
שלא. הצרכנים נשארו ספקנים, גם הפוליטיקה לא תשנה את העובדה הזאת, כפי שמראה
הדוגמה של ארה"ב. כל מה שנדון עכשיו בברלין ובבריסל - יצירת אימון על ידי פיקוח
ממלכתי ובטחון שיאפשר לחברות לתכנון את צעדיהן - מומש מזמן בארה"ב. ואף על
פי כן, יש לצמחי ההיי-טק בארה"ב פחות עדנה מאי פעם.
עוד לפני שנתיים היה נדמה שתוכניות התעשייה האגררית מתגשמות. על חצי משטחי
הגידול האמריקאיים הצמיחו תירס וסויה שעברו שינויים גנטיים. שנה לאחר מכן הצטננה
ההתלהבות של האיכרים, כי התברר שלא יכלו לייצא את היבול לאירופה, ובינתיים
גם הצרכנים האמריקאים לא רוצים לאכול את תבואת ההיי-טק.
כאשר לא מזמן מצאו בטאקו צ'יפס, החטיף האמריקאי הפופולרי, שרידים של תירס גנטי,
פרץ גל של מחאות צרכנים. הבעיה: התירס הזה אושר רק כמזון לבהמות, והיצרנית
אבנטיס (Aventis) מחכה עדיין להכשר רשמי שהוא טוב למאכל אדם. ממשל ארה"ב הורה
על מיבצע להחזרת התירס למחסנים, שעלול לעלות לחברה עד 100 מיליון דולר.
למומחי החקלאות של אבנטיס מגיעות הכותרות בתקשורת בעיתוי הגרוע ביותר. החברה
מסטראסבורג, שנוצרה ממיזוג חטיבות האגרו-כימיה של הכסט הגרמנית ורון פולנק
הצרפתית, היא הגורם האחרון ביותר שמנסה ליישם את תוצאות המחקר הגנטי בתחומי
החקלאות והתרופות. אבל, כמו נוברטיס לפני שנה, נדמה שגם אבנטיס מפקפקת עכשיו
בסיכוייה. כך הודיע לא מזמן ראש הקונצרן יירגן דורמן, שלחוקרים בתחום החקלאי
לא יהיה עוד מקום בתוכנית הארגונית, אילו היה עליו להחליט היום שוב על המיזוג.
דורמן מעוניין לעקוב אחרי היציאה לבורסה של המתחרים.
קיים כבר מקרה תקדימי, מונסנטו, אבל לא מומלץ לחקות אותו. החברה החלוצית מסיינט
לואיס, מיזורי, איבדה בתחילת השנה את עצמאותה במאבק על האגרו-כימיה הגנטית,
מכיוון שהחברה האם החדשה שלה, פארמאסיה, התעניינה רק בחטיבת התרופות של מונסנטו,
אך לא רצתה ליטול על עצמה את הגנטכניקה הירוקה. לכן, הוצאה החטיבה החקלאית
באמצע אוקטובר לבורסה, והתוצאה היתה הרסנית. למרות שפארמסיה הוזיל את מחירי
ההנפקה, נמכרו פחות מניות מן המתוכנן. התעניינות המשקיעים היתה כה חלשה, שהקונצרן
מכר רק 14% מחברת הגידולים הגנטיים, במקום 20% שתיכנן.
כל זה יוצר אקלים לא נוח לסינג'נטה. השווייצרים, שרק הספיקו לשאוב מעט תקווה,
נמצאים שוב במיגננה. לא חסרות סתירות פנימיות בטיעוני ההנהלה. לדברי ראש סינג'נטה,
היינץ אימהוף, הזינוק המשובש של מונסנטו נבע מפטנטים שתוקפם פג, בעוד לסינג'נטה
יש מבחר פטנטים חדשים. דובר סינג'ינטה, לעומת זאת, מזלזל בבעיה בהופעתו מול
העתונאים: "הגנטיקה מהווה רק 2% מההיצע שלנו". השנים הקשות טרם חלפו.
הנתונים לשנת 99' שפורסמו על ידי הקונצרנים העוסקים בגנטיקה חקלאית, מראים
שרק סינגנטה ומונסנטו הן חברות טהורות בתחום הזה. המחזור של סינג'נטה, שמעסיקה
23,800 עובדים, היה 7.34 מיליארד דולר עם רווח של 184 מיליון דולר. המחזור
של מונסנטו (14,000 עובדים) היה 5.25 מיליארד דולר עם רווח של 150 מיליון דולר.
אבנטיס הצרפתית, שעסקיה מסתכמים ב-4.6 מיליארד דולר ורוחיה ב-527 מיליון דולר,
מושקעת רק ב-25% בגנטיקה חקלאית. מספר המועסקים: 15,500. שחקניות נוספות הן
BASF הגרמנית (רק 11.5% בגנטיקה חקלאית) ודופונט מארה"ב, שרשמה הפסד של 1.95
מיליארד דולר ממחזור של 3 מיליארד דולר, רק 10% מזה בתחום החקלאי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
