שלומי: קודם כל הקרקע של משפחת ראש המועצה

גבריאל נעמן, ראש מועצת שלומי, הגיע להסכמה עם הקיבוצים. אבל הקיבוצים עדיין לא הגיעו להסכמה על גובה הפיצוי והם רוצים 60%. לעומת זה, הקרקע הזמינה לבנייה מיידית, בשטח 150 דונם, נתפסה כבר לפני עשרות שנים על ידי משפחת נעמן, שגם היא רוצה פיצוי

שלומי יושבת בלב נופו הקסום של הגליל המערבי, בשטח נחלת מטה אשר, עם מבט לים, מוקפת בחורש טבעי ויערות אורן, המעניקים אווירה פסטורלית עם איכות חיים ייחודית. לטווח הרחוק - התפתחותה תלויה בהסדר בו תקבל שלומי אדמות מקיבוצי הסביבה, אך בטווח המיידי היא תלויה באדמות אותן מחזיקה משפחתו של ראש המועצה, גבריאל נעמן.

שלומי החלה את דרכה כיישוב עולים, וכיום היא מבססת את מעמדה כישוב עירוני בעל פוטנציאל לפיתוח. אוכלוסייתה של שלומי מורכבת מתושבים ותיקים ומעולים חדשים מחבר העמים, שהשתלבו בצורה יפה באורח החיים של היישוב. הבסיס הכלכלי של שלומי הוא איזור מפעלי התעשייה בעיר תיירות והנופש.

בהחלטת הממשלה מה-17 למאי 2000, הוחלט כי המינהל יסדיר בתוך חודשיים מיום קבלת ההחלטה את הבעיות המעכבות את התחלת השיווק והפיתוח של תוכניות למגורים בשלומי ובסביבתה, כשהכוונה היא לשלושה מתחמים: בתחום מתאר שלומי, באיזור שכונת שלומית, שטח המוחזק על ידי משפחת נעמן; מתחם חדש, המכונה גבעת חמודות, שטח בגודל 1,860 דונם השייך לקיבוצים צובה ואילון; מתחם נוסף, באיזור אידמית, שטח בגודל של 1,000 דונם צפונית לשלומי.

כרגע מצויה בשלב מתקדם תוכנית אב חדשה לשלומי, העתידה להוסיף כ-3,000 דונמים - הכפלת תחום שיפוטה של המועצה. מתוך שטח זה, 380 דונם מיועדים לתעשייה. שאר השטח מיועד לדיור ומוסדות ציבור שונים. ראש המועצה, גבריאל נעמן, מאמין, כי במידה והתוכניות אכן יצאו לפועל, עד שנת 2020 תהפוך שלומי לעיר בת 20 אלף תושבים, שתהווה את מרכז האיזור כולו. אבל, זה תלוי ביכולת לקלוט את התושבים החדשים.

בשלומי רשת חינוך פעילה, שבמסגרתה מונהג יום לימודים ארוך בגני הילדים ובבתי הספר. כרגע נמצאת בשלבי בנייה מכללה אזורית חדשה בשטח של 3,700 מ"ר, שאמורה בסופו של דבר להכשיר סטודנטים לתואר ראשון ואולי אף תואר שני, אם יושג שיתוף פעולה עם אוניברסיטת ת"א.

אחת הבעיות הקשות של שלומי, כעיירת פיתוח, היא אחוז האבטלה הגבוה יחסית. אחת המטרות העיקריות של ראש המועצה, גבריאל נעמן, היא להוריד את רמת האבטלה למינימום.

נעמן: "כרגע נמצא בשלבי בנייה מתקדמים בית חולים גריאטרי, שאמור לפתור בעיית תעסוקה לכ-150 עובדות לפחות. התעשייה שאנו מקווים לפתח גם כן תביא פתרון לבעיה חמורה זו".

היישוב משתרע על שטח של כ-3,000 דונם. כמעט כל עתודות הקרקע של שלומי נוצלו, ונותר עוד שטח קרקע לכ-400 יחידות דיור למגורים, המתוכנן להבנות במהלך שנת 2001. כרגע נמצאים בשלבי סיום שתי שכונות חדשות, בנות 500 יחידות דיור, שכמעט כולן שווקו והן בתהליכי אכלוס מתקדמים.

איזור התעשייה של שלומי נמצא בתהליך של פיתוח מואץ: שלב א' נמצא בשלבי סיום, ושטחו כ-500 דונם, המתווספים ל-358 הדונמים של איזור התעשייה הישן, שבעתיד יתפנה. שלב ב' יוצא במהלך השבועות הקרובים למיכרז, ושטחו כ-140 דונמים נוספים.

בין המפעלים העיקריים ניתן למצוא את זוגלובק, תימר ונגה הנדסה, ששידרגו את מפעליהם והעבירו אותם לאיזור התעשייה החדש. כתוצאה מכך התפנו כמה אלפי מטרים רבועים, שאת מקומם תפסו מפעלים חדשים, ביניהם מפעל לייצור תרופות, שאמור לתת פתרון מיידי לכ-30 עובדים ביישוב, מפעל לזיווד אלקטרוני ומרכז תקשורת איזורי חדש שעתיד לקום גם כן.

גלובס: איך אתם מסתדרים עם הקיבוצים בסביבה בשאלת הקצאת האדמות שלהם להרחבת שלומי?

נעמן: "ישבתי עם ראש המועצה האיזורית מטה אשר, היה לנו ויכוח לא פשוט בנושא הקרקעות. הוצע לנו להתקדם צעד אחר צעד, ולהתפתח לאט. הגעתי עמו לסיכום, כי שלומי תהיה מוכנה להגיע לכל הסדר שיהיה מקובל על הקיבוצים שייטיב עמה. הגענו להסכמה רחבה עם שלושת הקיבוצים הגובלים בשלומי: אילון, אידמית ומצובה. ההסכמות הללו ייצרו את המומנט של הסכמה כוללת. מבחינתי, שהקיבוצים ירוויחו כמה שיותר, כל עוד שלומי תתפתח.

"עדיין לא פתרנו את הבעיות הקשורות להתחלת הליכי הבנייה. קיים מצב בו הקיבוצים הולכים יחד עם הקבלנים לקראת יזמות עסקית משותפת. חשוב לציין את בעיית הפיצוי לקיבוצים, בגובה 29%, אחרי שינוי ייעוד לפי החלטה 727, לעומתה המליצה ועדת רונן נוסחה אחרת, המציעה 40% בקו העימות, שלא מקובלת על האוצר. בסופו של דבר כולם יצטרכו להתפשר, או שאנו עומדים בפני מאבק נוסף מול משרדי הממשלה, הקיבוצים והיזמים המעורבים, שמצידם רוצים לעשות עיסקה טובה".

על פניו, הקיבוצים מוכנים לבוא לקראת שלומי, אך השאלה הגדולה היא מה המחיר. כנראה שהם רוצים הרבה יותר מ-29% שאליהם מתכוון נעמן. ככל הידוע, הם מתכוונים לבקש 60% משווי הקרקע לאחר שינוי ייעוד.

כ-150 דונם משטחה של שלומי מוחזקים על ידי בני משפחת נעמן. השטחים הללו נתפסו לפני למעלה מ-50 שנה על ידי בני המשפחה, וכיום הם מהווים את עתודת הקרקע הזמינה ביותר של היישוב. בידי "גלובס" התכתבות ענפה של ראש המועצה עם גופי השלטון השונים, בכללם ראשי הממשלה בנימין נתניהו ואהוד ברק, ראש לשכתו של נתניהו, משה ליאון, וכן מספר שרים. את המו"מ על הפיצוי מנהל עו"ד דוד ליבאי מטעם משפחת נעמן.

באחד המכתבים אומר נעמן: "שמי גבריאל נעמן, ואני אחד ממשפחת נעמן שהשטחים האמורים בחזקתם מזה שנים רבות. בשל היותי אחד מהמשפחה, מאמין אני ביכולתי להביא את אחיי, דודי ואחרים ללכת לקראת הסכם סביר ומקובל על הצדדים. פתרון עם משפחת נעמן יביא בעקבותיו מייד גם הסכמה של תופסי הקרקע האחרים, לסיים את הפרשה בדרך של פשרה".

מהתכתובות הללו עולה, כי נעמן מאיץ בגורמים השונים להגיע להסדר מהיר בסוגיית האדמות של משפחתו, אדמות שעליהן אומר המינהל: "כיום המשפחה מחזיקה, ללא כל הסדר חוזי ו/או כספי עם משרדינו. שטח זה מהווה חלק ממתחם גדול יותר, שעבר שינוי ומיועד להקמת שתי שכונות חדשות למגורים".

- מה בדבר השטח הנמצא ברשות משפחתך, שעל פי מינהל מקרקעי ישראל נמנע המשך שיווקה כל עוד אין הסדר, והיא למעשה העתודה המיידית לפיתוח העיירה?

נעמן: "זוהי קרקע השייכת למשפחות נעמן ודאהן כבר למעלה מ-50 שנה. היא משמשת למרעה, ושטחה כ-150 דונם. העניין נמצא בהליך משפטי מתקדם ביותר. לפני ימים מספר, פסק בית משפט השלום בעכו, כי על הצדדים להגיע לפשרה תוך מספר חודשים. לדעתי, העניין יסגר כבר בראשית שנת 2001, והשטחים יועברו לרשות המועצה ונוכל לקדם את הליכי הבנייה במקום. באשר לפשרה שעתיד השופט להחליט - אין זה מן הנמנע כי השטחים יופקעו תמורת פיצו,י או שעדר הפרות "יחוסל".

- אין כלבעיה כי השטחים שייכים למשפחת נעמן, ואתה הוא זה שמטפל בנושא?

נעמן: "לא.אני רואה את טובתה של שלומי לנגד עיני, וכשם שהייתי מתעסק בנושא זה עם כל משפחה אחרת, כך אני עושה גם במקרה זה. פניתי לכלהגורמים האפשריים על מנת לסיים את הנושא, בכלל זה לראשי הממשלה, לשרים הנוגעים בדבר ולמינהל. כולי תקווה שנושא זה יגיע לקצו במהרה, ושלומי היא זו שתרוויח בסופו של דבר".

- מה עוצר כרגע את שלומי מלהתפתח לפי אמות המידה שלך?

נעמן: "אחד הדברים הקשים שהצלחתי ללמוד בזמן הקצר שאני נמצא בתפקיד הוא, שמשרדי ממשלה רואים את היישובים הקטנים, קרי שלומי, כמקומות שיש לפתח אותם באיטיות. היישובים הללו יצטרכו לעמול קשה מאוד על מנת לעמוד סוף סוף בזכות עצמם. למשל, אין כרגע בית ספר תיכון בשלומי, בגלל שאין ארבע כיתות לימוד. בשל כך נאלצים התלמידים לנדוד ליישובי הסביבה. כל עוד לא נגדיל את היישוב, לא נצליח להגיע למספר התלמידים הדרוש.

"המקום מבחינה אסטרטגית קיים, יש פוטנציאל גדול, ומה שבעיקר חסר לנו זה מסגרות ממשלתיות שיאמינו בסופו של דבר שהכסף שיושקע כאן לא ילך לאיבוד. יש מספיק נקודות בהם ניתן להוכיח זאת".

- איך תצליח לשכנע יזמים לבוא לשלומי?

נעמן: "לצערי, מאוד קשה לי לפתות יזמים. הקלות בארנונה זה לא מה שיביא לפה יזם. מדובר בסכומי עתק, שהארנונה היא רק אחוז קטן מאוד ממנו. אני יכול להציע את כל ההקלות של יישוב קו עימות, קרקע חינם, הנחות ארנונה וכד'. ברור כי רוב היזמים פונים לאיזור המרכז, ומי שנותר אלו בעצם היזמים ה"ציוניים", שרוצים לבוא ולהשקיע באיזור קו העימות. מספיק להביא לכאן עוגן אחד שיתפוס, ואחריו יבואו כבר האחרים.

"היום האיזור נקרא קו עימות, אבל בעתיד המקום יקרא הגבול הצפוני של המדינה, ויהווה בעצם צומת דרכים לכל האיזור. בזמן שלום אני רואה את שלומי כמרכז ולא כצפון. כל אדם בעל חזון עסקי יבין, כי השלום חייב להגיע, ומי שיהיה מוכן ברגע הזה הוא זה שירוויח. תפיסת העולם של היזמים הגדולים עדיין באיזור המרכז למרות ההטבות. המדינה מעניקה מענק של 30% עבור השקעות, הכשרה פנים מפעלית, שדרוג הון אנושי על חשבון משרד התמ"ס, אבל מה שבאמת צריך זה רצון".

- איך תשכנע תושבים חדשים להגיע לשלומי?

נעמן: "כרגע יש מצב של אי ודאות. האנשים במצב של המתנה לעתיד להתרחש. הלחץ אומנם עבר לרצועת עזה ולגדה המערבית, אך עדיין הקונים ממתינים. כרגע אין בשלומי דירות פנויות להשכרה, ולו היו לי עוד 100 דירות - הייתי משכיר אותן מייד.

"כיום ניתן להשכיר דירת 3 חדרים תמורת 400 דולר לחודש. יחידות הדיור לרכישה נמכרו כמעט כולן. היום ניתן לרכוש בשלומי דירה צמודת קרקע בשטח בנוי של 130 עד 150 מ"ר וקרקע בשטח של 300 מ"ר, במחיר של 130 עד 150 אלף דולר, מחירי מציאה בכל קנה מידה. בנוסף לכך, קיימות כל ההטבות של יישוב קו עימות הניתנות לתושבים".

- מה הבעיה המרכזית של שלומי כיום מבחינה תכנונית?

נעמן: "אחד הנושאים הקשים במדינה פוגע גם בשלומי, וזו הבירוקרטיה. עבור טופס קטן צריך להפוך עולמות. למשל, הגיע לשלומי יזם שמוכן להשקיע בפרוייקט תיירותי 13 מיליון דולר. במקום לבוא לקראתו ולהקל עליו, כולם פתאום בודקים בציציות, כולם הופכים ל"ירוקים" ומערימים קשיים. שלא ישתמע שאני נגד שמירה על הטבע, אבל לא צריך להשתגע. לא צריך לעצור את התפתחותם של היישובים העירוניים על כל פסיק".

מנהל מחלקת ההנדסה של שלומי, יוסי ויצמן מוסיף: "היזם מוכן להשקיע את הכסף, התוכניות מוכנות, והרשויות מנהלות נגדו מאבקים בירוקרטיים. כרגע ניתנו לו 12 דונם במקום ה-30 שהוא מבקש, וזה בגלל הבירוקרטיה. אין בעיית ייעוד, הבעיה היא בירוקרטית לאישור המשבצת. שנה אנו מנסים להגיע להסכמים עם משרד התיירות, וכלום לא זז. לא כל יום בונים בית מלון של 400 חדרים בשלומי. כרגע מציעים לו שיבנה רק 150 חדרים וירחיב לפי הביקוש, זה הרי אבסורד".

נעמן: "בשורה תחתונה, הבעיה שלנו מול יזמים ומפעלים עתירי ידע היא, שהם אינם מחפשים מענקים אלא הטבות מס. אם הם מקבלים את אותן הטבות מס במרכז הארץ, מדוע שיגעו לכאן? מה שהמדינה צריכה לעשות, זה להגדיל את משך זמן הטבות המס מעבר ל-10 שנים, ולעזור לנו במציאת העוגן המתאים ולדאוג להשאיר אותו כאן. הכי חשוב, שיפשטו את הבירוקרטיה ויתנו יותר תשומת לב".

צרו איתנו קשר *5988