מצפה ומצפה שיקרה כבר משהו

מצפה רמון הוקמה בשנת 1956 כיישוב קואופרטיבי הנשען על הפקת מחצבי הטבע ממכתש רמון. במשך השנים, במסגרת פיזור האוכלוסין ברחבי המדינה וכחלק מתוכנית כוללת ליישוב הנגב, הופנו למקום עולים והושקע מאמץ רב בביסוסה של מצפה רמון על ענפי הכרייה, החציבה והתעשייה. חרף המאמץ שהושקע בפיתוח הענפים הללו קפא פיתוח היישוב שנים רבות. בשנים האחרונות החל היישוב להתפתח בתחומי האמנות, החינוך והטבע, ואוכלוסייתו הוכפלה כמעט.

בנגב טמון פוטנציאל תיירותי נרחב, ומצפה רמון, המצויה בטבורו של הנגב, מהווה מרכז טבעי לנושאי תיירות, נופש, אמנות ומדע. סביבת המדבר הייחודית העוטרת את מצפה רמון הולכת ומתגלה כמנוף חשוב לפיתוח.

ראש מועצת מצפה רמון, דרור דבש, סבור כי מצפה רמון עדיין אינה מצליחה לנצל את היתרונות היחסיים שיש לה. דבש: "החוכמה היא לא להמציא את הגלגל מחדש, אלא להפיק את מירב התועלת ממה שקיים. במשך עשרות שנים הגיעו לכאן מפעלים שונים, שקיבלו מענקים מהממשלה, ובכל זאת לא הצליחו להתחרות במפעלים מהמרכז, וכתוצאה מכך השאירו כאן שוקת שבורה ואנשים ללא פרנסה".

גלובס: אני יזם שרוצה להשקיע כסף, מה אתה יכול להציע לי?

דבש: "דבר ראשון, יש לנו נוף מדהים, אקלים נהדר, ובניגוד למה שחושבים, מזג האוויר כאן איננו כמו באילת ולא כמו בתל אביב. האיזור כולו מבורך במרבצי שיש אדירים, שהם פוטנציאל עסקי עצום. אבן השיש שנמצאת פה מבוקשת בכל רחבי העולם. אני רוצה להפוך את מצפה רמון לבית שאנשים יאהבו לחזור אליו. למשל, ברגע שייבנה פה שדה התעופה, אני לא רואה כל מניעה שאדם העובד באיזור המרכז לא יעלה על מטוס ובתוך חצי שעה יגיע הביתה, בדיוק כמו המגמה שמסתמנת בצפון".

מצפה רמון סבלה שנים רבות מגירעונות תקציביים וממצב תכנוני ירוד, לא היו תוכניות מתאר או בינוי, לא היה רישוי עסקים - מעין אנרכיה בלב המדבר. התוכניות שכן היו, היו מנוגדות לתב"ע קיימות. לדוגמה, איזור הצבוע במפה כאיזור למגורים נהפך לתחנת ממסר של אנטנות סלולריות, מבלי להתייחס כלל לסכנות הבריאותיות הנובעות מכך.

עם כניסתו של דבש לתפקיד הוכרזה מלחמה בכאוס ששרר ביישוב. אחרי שנתיים בתפקיד - תקציב המועצה מאוזן, והממשלה הכלילה את מצפה רמון בתוכנית הטיפול הנקודתי ביישובים (תוכנית אופק). הפתרון למצפה רמון אינו מתאים ליישוב אחר: פתרון שיתאים לירוחם או לשלומי - לא יתאים למצפה רמון, והסיבה העיקרית לכך היא המרחק.

מבחינה תכנונית, עבר היישוב מטמורפוזה. שונה ייעודו של איזור תעשייה נטוש מצפון ליישוב, הנמצא בבעלות מבני תעשייה, והתב"ע החדשה שאושרה מייעדת את המקום למרכז מסחרי עם מלון דרכים, ממש על ציר התנועה המרכזי.

- אם יש תוכניות, מדוע הדברים מתנהלים בעצלתיים?

דבש: "לצערי, הוועדה המחוזית דרום, שהיא החותמת האחרונה לפני הוצאת תוכניות אל הפועל, משמשת כגורם מעכב לקידום תוכניות. פניתי לשר הפנים, חיים רמון, וטענתי, שאם הוא רוצה להניע את מצפה רמון קדימה, הוא צריך לשמן מעט את גלגלי הוועדות. אני לא מתכוון לשמן במובן השלילי של המילה אלא במובן של עבודה אינטנסיבית יותר, ולא כזאת שאופיינית לביורוקרטיה של משרד הפנים.

"יש לנו תוכניות נהדרות, בתי מלון, מרכזי תעשייה ומסחר, והדבר היחיד שמעכב אותן זו הוועדה המחוזית. לפני כשנה ביקר פה ראש הממשלה, אהוד ברק, והניח אבן פינה למלון גדול. היזם מוכן לצאת לדרך ולהתחיל לבנות, אבל הביורוקרטיה מעכבת אותו. לכולם יש זמן לשביתות, להעברת קווים בצבעים שונים על המפה - רק לא להזיז דברים קדימה".

- על מה תבסס את פיתוח היישוב?

"התיירות היא הנושא המרכזי שעל הפרק. בשל כך אנו שמים את מרב מרצנו על פרוייקט מנחת התעופה, שעלותו הכוללת מסתכמת בכ-30 מיליון שקל. זה מה שיגרום למצפה רמון להפוך מעיר בקצה העולם לעיר כמו שאנו רוצים. החוכמה היא לא רק להביא לכאן את האנשים אלא גם שיהיה להם מה לעשות.

"מצפה רמון התברכה בתנאי ראות מעולים, קיים פה מצפה כוכבים אוניברסיטאי ואנו עומדים לפני הקמתו של מצפה כוכבים תיירותי בהשקעה של 12 מיליון שקל, ששותפים לה משרדי ממשלה והסוכנות. מובן שאנו מחפשים יזמים פרטיים כדי להגדיל את נפח הפרוייקט - אנחנו רוצים להפוך את המרכז החדש לאטרקציה תיירותית בקנה מידה עולמי, ולא רק להביט בכוכבים, את זה יכול כל אדם לעשות מביתו בטלסקופ".

- בשביל מצפה כוכבים תיירים ייסעו שעתיים?

"מי שיבוא למצפה הכוכבים יצרוך תיירות מעבר לכך. סביר להניח שהוא יישאר כאן, הוא עשוי ללון כאן, לאכול, לתדלק - לכך אנו מצפים. אנחנו רוצים שאנשים המחליטים לנסוע לאילת יעדיפו לעשות זאת דרך מצפה רמון וירצו אף לבלות פה לילה. אנחנו כבר נספק להם את כל מה שהם צריכים.

"פרוייקט נוסף שאנו מקדמים בימים אלו הוא איצטדיון הכדורגל שלנו. כיום כל טקסי הסיום של בה"ד 1 מתקיימים בבסיס עצמו. המטרה שלנו היא להעתיק את טקסי הסיום לעיר, על כל המשתמע מכך. פעם בחודש וחצי יגיעו 2,500 אורחים, שלדעתי נמנים עם המשפחות האיכותיות ביותר בארץ, ואנו נחשוף לפניהם את היישוב. ההורים יגיעו בבוקר, ועד הטקס אנחנו נעסיק אותם: טיולים של החברה להגנת הטבע, ספורט אתגרי, מצפה כוכבים וכדומה. הדבר יביא לכך שכל חודש וחצי מצפה רמון תזכה לפסטיבל גדול מאוד. אני בטוח שמתוך כל המשפחות הללו יימצאו כמה שיראו את היתרונות שאנחנו ראינו ויגיעו להשתקע כאן".

- מה לגבי פרוייקטים נדל"ניים שיכולים למשוך לכאן את הכסף הגדול, ובראשם הקזינו?

"על קיר המכתש, שנמצא ממש בכניסה ליישוב, על אם הדרך, עם תצפית מדהימה למכתש, אנחנו מתכננים ביחד עם המינהל פרוייקט שיאפשר מכירת מגרשים בשטח של 20 דונם עם אחוזי בנייה גבוהים מאוד. המינהל נתן הסכמה עקרונית שהתשלום יתבצע על פי הבנייה בפועל, ולא לפי אחוזי הבנייה, דבר שיוזיל עלויות ויקל על היזמים. בנוסף, מחיר המגרש יעמוד על 30% ממחיר השמאות שלו.

"לגבי שאלת הקזינו, אנחנו בדילמה קשה. ברור לנו לגמרי, כי אם מישהו ממקבלי ההחלטות יהיה אמיץ דיו ויאשר הקמת קזינו בעיר, הדבר ישפיע רבות. המליאה אישרה עקרונית את רעיון הקזינו בעיר, אך אנו נצטרך לבחון את הסוגיה לגופה לכשתהיה רלוונטית. מה שכן, ברור כי הדבר יהיה משותף לנו ולמועצה האיזורית רמת נגב, כדי שכולם יוכלו להינות מזה. בתוך היישוב עצמו - אנחנו לא נרצה להקים קזינו, אך בקרבתו - הרעיון מאוד מעניין".

- מה לגבי הפוטנציאל של מחצבי האיזור?

מהנדס המועצה, אלכס דור-און: "יש כיום שש מחצבות הפעילות 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. אבנים יוצאות מכאן לחברון, למעלה אדומים, לחיפה ועוד. למצפה רמון לא יוצא מזה כלום, כי הפועלים רובם מהשטחים או פועלים זרים. בכוונתנו להעביר את מפעלי העיבוד למצפה רמון. הסתבר כי כל המחצבות פועלות מתוקף אישורים ארכאיים ולא עדכניים, וכולן פועלות בשימוש חורג. אף אחד לא ישקיע 6 מיליון דולר במפעל עיבוד, אם אין לו תוכניות לטווח ארוך.

"גם כאן, אנו פועלים בשיתוף עם המינהל כדי להביא לתכנון מסודר של המחצבות. כרגע, הוועדה המחוזית מטפלת בעניין, וכמו שנאמר קודם - בעצלתיים".

דבש: "חשוב לי לציין: מספיק שמפעל עיבוד אחד יוקם - מייד בעיית האבטלה ביישוב (12%) מצטמצמת דרסטית. מדובר בלפחות 70 מקומות עבודה, ביישוב של 5,500 תושבים בסך הכול. זאת, פרט להשפעות שמעבר לכך, כמו גביית ארנונה, שבעבר כמעט שלא שולמה, וכיום היא מעודכנת לפי צווי הארנונה העדכניים. אני רוצה להדגיש: למרות המצב שלנו, אנחנו לא נאפשר לכל יזם שרוצה לגזור קופון לעשות זאת על הגב שלנו, לבוא ולקבל מענק, ואחרי שנתיים להשאיר שוקת שבורה. אני אבדוק כל יזם היטב לפני שנאפשר לו לבוא".

- מלבד מחצבים רואים כאן כרמים חדשים.

"מצפה רמון, הודות לתנאי הקרקע, האקלים, הגובה והפרשי הטמפרטורות מהווה בסיס נהדר לגידול ענבים. יקבי ברקן שתלו 120 דונם גפנים, והתוצאות שלהם בבציר האחרון היו נהדרות. בטיפול הנקודתי אנו לפני השקעה גדולה, של 15 מיליון שקל, במכון טיהור עם מערכת השבה לאיזורי הכרמים. אנו מאמינים שנגיע לכ-1,500 דונם כרמים, ויקבי ברקן כבר הביעו נכונות להקמת יקב במקום. תוך שלוש שנים, לדעתי, העסק יוצא אל הפועל. בנוסף, היה ורמת הגולן תשנה את מעמדה המדיני - אני רואה את מצפה רמון כאלטרנטיבה נהדרת".

- מדוע אין השקעות היי-טק בעיירה?

"אנחנו מתחילים לעניין כל מיני גורמים בהיי-טק, אבל צריך להבין: חברות היי-טק לא מתעניינות במענק אלא בפטור ממס. בהרצליה ובמצפה רמון מקבלים אותו פטור, עובדה קצת תמוהה בעיניי, אם רוצים לקדם יישובים חלשים. צריך לעשות משהו אחר - אולי במקום 10 שנים פטור ביישוב כמו מצפה רמון - ייתנו 20 שנה, ואז בעלי הממון ישקלו אם כדאי להם להשקיע גם כאן. אני לא מבין מדוע שר האוצר, אברהם שוחט, מתנגד לזה, בעיקר בהיותו איש הנגב. ההיי-טק יוכל להגיע רק על ידי שילוב של קצת ציונות והרבה הטבות.

"שוחחתי עם בעל חברת סטארט-אפ המפתחת סיבים אופטיים, שחלק ממטרות החברה היה לתרום ליישובי פריפריה. הם באו לכאן והתעניינו. שאלתי את מנכ"ל החברה: מה אתה צריך כדי להביא את הפיזיקאים שלך למצפה רמון? הוא ענה לי: כביש מהיר, חינוך טוב, ואם כבר אני בא כבר לגור, תאפשר לי לבנות לא על חצי דונם אלא על 2.5 דונם, הרי מקום לא חסר.

"צריך לגרות אותם על ידי איכות חיים גבוהה, בדיוק כמו שבצפון יוצאים לעבוד בבוקר בתל אביב וחוזרים בערב לחווה. אני לא רואה שום סיבה שזה לא יתרחש גם כאן. בימים אלה אנו פועלים להכשיר קרקעות ל"בנה ביתך" בדיוק למטרה זו".

- מדוע לא מנוצל פוטנציאל השטח העצום לבנייה למגורים?

"קיים קושי עצום עם משרד השיכון. בעבר, מצפה רמון נשענה על בנייה תקציבית. היום הדבר כבר לא קיים. אנו עומדים לפני תוכנית "בנה דירתך". על סמך ניסיון העבר, ברגע שהיה היצע - אנשים רכשו. אין היום דירת צמודת קרקע אחת במצפה רמון שאינה מאוכלסת, ואני מאמין כי אם יהיו עוד, הם לא ייוותרו ריקות. אני יכול לשווק 200 יח"ד בקלות, ועם עלות קרקע אפס, אני בטוח שזה יזוז קדימה. היום, על חצי דונם קרקע, שעלותו 80 אלף שקל לפני המענקים מתקציב המדינה, ניתן לבנות ב-500 דולר למ"ר. לעומת הבנייה במרכז, ההבדל הוא תהומי - אבל ההבדל הוא לא רק במחיר אלא גם באיכות החיים ובפוטנציאל".