הידיים ידי פרסיי, הקול קול הדובר

את טכנולוגיית זיהוי הדובר הטלפוני פיתחו בקומברס לשימוש במערכות צבאיות, אבל אז גילו את הפוטנציאל הגדול בשוק האזרחי (מבנקים ועד עדויות מוקלטות בביהמ"ש) והקימו את פרסיי - סטרט-אפ עם אמא תומכת. ובפרסיי בוודאי לא יהססו לנצל את המותג הקומברסאי לפריצה לשווקי ארה"ב ואירופה

ונפתח בקלישאה: כמה פעמים איבדתם את הסיסמא שלכם? כמה פעמים הזהירו אתכם שלא לכתוב אותה על פתקית צהובה שעלולה להגיע לידיים חורשות רעה? פרסיי (PERSAY), סטארט-אפ בן כשנה מבית היוצר של קומברס, מתכוון לאפשר לנו להיפטר מאמצעי הזיהוי המיושנים ופשוט להתחיל לדבר.

תחום הזיהוי הקולי מתחלק לשתי קטגוריות: זיהוי דיבור (Recognition Speech) וזיהוי דובר (Speaker Recognition). הקטגוריה הראשונה נועדה לאפשר ממשק אינטואיטיבי בין בן האנוש למכשירים השונים, באמצעות הפיכת הפקודות הקוליות שלו בשפת המקור ל"שפת מחשב". קטגוריית זיהוי הדובר מתחלקת, שמעט כמו בצבא, לשני תחומים: זיהוי דובר יחיד מתוך קבוצה, לדוגמא בדיונים בהם משתתפים דוברים רבים ויש צורך להתאים את פס הקול המתקבל לדוברו המקורי. התחום השני, שבו עוסקת פרסיי, הוא אימות הדובר, כלומר אישור זהותו בפני ספק המידע.

רננה פרס, מנכ"לית פרסיי, היא פיזיקאית בהשכלתה. לקומברס היא הגיעה לפני כחמש שנים, במהלך שתוכנן להימשך רק כשנה, בעת שהחליפה את אחד העובדים, וכמו שאומרים "תראו איפה היא היום". בקומברס פיתחו את הטכנולוגיה לשימוש במערכות צבאיות, אך עם הזמן התחוור למפתחים כי קיים פוטנציאל גדול גם בשוק האזרחי. אז למה לא לפתוח סטארט-אפ ולהמשיך את הפיתוח בחברה עצמה? פרס מסבירה כי סביבת העבודה של ארגון בתצורת סטארט-אפ מאפשרת לו להתמקד בהשגת המטרה ביעילות רבה יותר מאשר בארגון גדול, על-אף שלטענתה אין הדבר בא לרמז על המערכת הביורוקרטית השולטת בקומברס.

החיבוק האוהב מאמא קומברס בוודאי שלא יכול להזיק, ובפרסיי ינצלו את המותג הקומברסאי לפריצה לשווקי ארה"ב ואירופה, שם כבר מתבצעות במהלך חצי השנה האחרונה מכירות בסכומים שהחברה אינה מוכנה לחשוף.

קיימות מספר חברות סטארט-אפ העוסקות בתחום הזיהוי הקולי, וחלקן אף בישראל, אולם פרס טוענת כי אותן חברות בחרו להתמקד בטכנולוגיות ה-Recognition ולא ב-Authentication - בחירה שמהווה, לדעתה, ביזבוז משווע של משאבים. "זיהוי קול תלוי בשפת הדיבור של המשתמש ולכן צריך להעסיק צוות שלם של בלשנים שייעצו בנושא", אומרת פרס. "אני משערת שברגע שאנחנו נהיה מוכרים יותר בעולם, אותן חברות ייזכרו שגם הן יכולות להיכנס לתחום, ואז תחל התחרות האמיתית. כרגע אנחנו משתדלים לחטוף כמה שיותר נתח שוק, שהוא כמובן עצום".

למעשה, פרס מקווה שיקומו מתחרים, שאם לא כן, יתכן ומדובר בתחום שאינו רצוי כלל. פרסיי משווקת מוצר מוגמר, הניתן להתקנה על-גבי מערכת ניהול השיחות של המוסד שרוכש אותה, ללא צורך בשימוש ביכולות Voice Over IP, ומתומחר בהתאם לכמות הלקוחות של אותו מוסד, שיזוהו על-ידי המערכת.

מערכת מיתולוגית הטכנולוגיה מתבססת על אלגוריתמים המנתחים את התנודות בקולו של הדובר, מידע השונה מאדם לאדם, ואפילו אם ינסה אחד מהם לשחק אותה טוביה צפיר. היישומים של הטכנולוגיה מתרכזים בשני ענפים: שוק ספקי המידע, שאינו מוגדר בהכרח כמידע-תוכן. מוסד פיננסי, כמו בנק או סוכנות השקעות, נדרש לאמת את זהותו של המבקש מידע או המבצע עסקה - לפי השיטה של פרסיי הזיהוי מתבצע במהלך שיחה חופשית בין הלקוח לבין המוקדן, כאשר קולו של הלקוח מושווה עם מאגר המידע שנוצר לגביו בהתבסס על השיחות הקודמות.

המערכת אף מבצעת ניתוח מחודש גם בשיחות עתידיות, בכדי להגיע לרמת דיוק גבוהה יותר ולאמת את זהותו של הדובר גם במצבים בהם נימת קולו משתנה, כמו בעת מחלה, שיחה מטלפון סלולרי, וכדומה. בחברה טוענים כי דיוק הזיהוי עולה על 90%, אולם למשוואה זו נכנס גם גורם המחיר - בקשה לפירוט שיחות ממפעיל סלולרי, שעלולה לשמש את המבקש לצורך דיונים משפטיים (לדוגמא במקרה של התחקות של בעל אחר אשתו הנואפת), דורשת מהמפעיל אבטחה והבטחה של זהות בצורה מקסימלית. מאידך, ניתן להסיק כי בירור יתרה בחשבון בנק יוכל להסתפק ברמת זיהוי מדויקת פחות, ולפיכך גם תתומחר בהתאם. החברה מתמקדת בתחילה בשוק המידע הפיננסי, כיוון שבשוק זה אימות מקבל המידע הוא קריטי, ובנוסף, כל לקוח בתחום זה משמש כמעין "תו תקן" כאשר החברה מנסה למכור את המוצר לכלל המצויים בשוק.

הענף השני הוא תחום המסחר האלקטרוני הנייד שעתיד להסתער עלינו בשנתיים הקרובות. בעת ביצוע הקנייה יתבקש הלקוח לאשר את זהותו באמצעות אמירת מילה שלגביה סוכם מראש עם המוכר בעת הרישום, במקום להקיש סיסמא, או להסתמך על זיהוי מקור השיחה כמו הטלפון הסלולרי שלו (שהרי אם הטלפון נגנב ממנו, יכול הגנב להתחזות אליו). הבעיה המרכזית בתחום זה מצויה בתהליך הרישום עצמו; אם הלקוח מעוניין להחליף את הסיסמא הקולית - זו עדיין הגישה היחידה לאפשרויות רבות - הדבר יתבצע באמצעות הקשת סיסמא, והנה חזרנו לנקודת ההתחלה. הבעיה הזו אינה נחלתה של פרסיי בלבד, והיא מעסיקה את כל ענף הזיהוי הביומטרי (הכולל גם זיהוי על-פי קרנית או רשתית העין, טביעת אצבעות וכדומה).

המערכת של פרסיי היא מיתולוגית, ולא רק כשם תואר ליכולותיה: המוצר עצמו נקרא אורפיאוס, על-שם הגיבור היווני בעל קול הזמיר. מערך הכרטיסים הדיגיטליים ומערך הדיסקים הקשיחים המוטמע במערכת מכונים HARP (על-שם הנבל ששימש את הזמיר) וצרברוס, הכלב מרובה הראשים השומר על שערי השאול.

בחברה אף הקפידו למזער כמה שניתן את המערך, במטרה לחסוך מקום אצל הלקוחות, בתקופה שבה מחירי הנדל"ן ההיי-טקי מתרוממים. בכלל, בפרסיי מדגישים שהפיתוח והשיווק שלהם מתבצע "עם הלקוח בראש". "וזו לא רק סיסמה", מדגישה פרס, "אנחנו גם מתדרכים את המוקדנים כיצד לטפל במקרים בהם המערכת שלנו טוענת שהדובר אינו מי שהוא מתיימר להיות. טעויות תמיד יכולות לקרות".