סיעת יהדות התורה עשויה לקבל את ראשות ועדת הכספים בממשלה צרה בראשות שרון

בממשלת אחדות עשוי התפקיד להישאר בידי העבודה, וח"כ אלי גולדשמידט אמור להמשיך לכהן בו.

גולדשמידט כבר הודיע שיתפטר, אם שרון יזכה בבחירות ולא תקום ממשלת אחדות, כך שאין משמעות מעשית לסעיף בתוכנית 100 הימים, שהוגשה אמש (א') לשרון, בנוגע להחלפת יו"ר ועדת הכספים.

עם זאת, שרון סירב להתחייב ליהדות התורה בכתב ליישום ההבנות אם ייבחר, כולל נושא דחיית הגיוס של תלמידי הישיבות. לכן פירסמו הרבנים אתמול קריאה מסויגת, שלא נקבה במפורש בשמו של שרון, אלא רמזה עליו כ"ברירת מחדל", כאדם שישמור על האינטרסים של הציבור החרדי. היא גם לא היתה בגדר צו המחייב את הציבור החרדי האשכנזי להצביע בבחירות, אבל הספיקה לעורר אותו ללכת לקלפיות.

מקור בכיר בליכוד אמר ל"גלובס", כי מקובל על התנועה להחזיר ליהדות התורה את ראשות ועדת הכספים, שבעבר היתה כמסורת בידיה, לצד תפקיד של סגן שר הכפוף ישירות לרה"מ. המקור מקווה, כי התפקיד יחזור לח"כ אברהם רביץ, שהחזיק בו בתקופת ממשלת נתניהו, כשח"כ מאיר פרוש, ראש הסיעה, כיהן כסגן שר השיכון במעמד של שר.

אולם איוש התפקידים לא נכלל בין ההבנות ונותר להכרעת הסיעה, ולכן צפויה שם התמודדות קשה, בעיקר על ראשות ועדת הכספים, בין הפלגים שמרכיבים את הסיעה - אגודת ישראל ודגל התורה. פרוש שייך לאגודת ישראל, אך לא נמנה על הצמרת שלה. רביץ שייך לדגל התורה, ונחשב נאמן לצמרת. אם אגודת ישראל תתבע לעצמה את ראשות הוועדה, ההתמודדות תהיה בין פרוש לח"כ יעקב ליצמן, מקורבו של הרבי מגור.

ליצמן נמנה היום עם חברי הוועדה, אך לא משתף פעולה עם פרוש, שהוא הנציג הרשמי של הסיעה. ליצמן קיבל את מקומו על חשבון מכסת העבודה, יחד עם ח"כ משה גפני מדגל התורה, בתמורה להצטרפות יהדות התורה לקואליציה של ברק, לאחר שראשות הוועדה כבר נמסרה לגולדשמידט. הסיעה החרדית היתה הראשונה לפרוש מהקואליציה בעקבות מסע המשחן של חברת החשמל בשבת, אבל ליצמן המשיך לשמור אמונים לגולדשמידט. הוא סייע לו לא אחת להעביר החלטות בניגוד לעמדת פרוש, וגם לעקוף את התנגדויות ש"ס, למרות שותפותה בקואליציה, כמו בהעברת תקציב 2000.