הודעה לעיתונות שהופצה ביום חמישי בלילה בישרה על מותה הסופי של חברת Languageware.net.
רק בקריאה נוספת התברר, כי מדובר בחברה עם "עבר" ישראלי, שבשלב מסויים בחייה
אף יכלה להתגאות בשליטה בנתח נכבד משוק עליו השתלטה לאחר מכן מייקרוסופט. ההקשר
יהיה מובן יותר אם ניזכר כי אי שם ב-1989 נקראה החברה לעיל "כיוון", ופעלה
מירושלים.
רוברט (בוב) רוזנשיין, אחד ממייסדי כיוון, הוא יהודי יליד ארצות הברית שעלה
לארץ בשנות ה-70. רוזנשיין עבד במשך תקופה מסויימת בחברת אשטון-טייט, יצרנית
בסיסי הנתונים Dbase, כאשר מנכ"ל החברה, שעימו היה מיודד, זימן אותו ב-1984
לפגישה עם "חנון" ממושקף שענה לשם ביל גייטס.
גייטס הציג בפני החברה את הפיתוח החדש של מייקרוסופט, חלונות 1.0. (רוזנשיין
מוכן להישבע שהוא שמע את גייטס אומר "נפתח את מערכת ההפעלה של המקינטוש לפלטפורמה
של אינטל", הצהרה שגייטס הכחיש במשך שנים רבות). "זו הייתה מערכת הפעלה מגעילה,
עם ממשק גרפי בלתי אפשרי, שרצה על שני דיסקטים, ועדיין זזה באיטיות", אומר
רוזנשיין.
ובכל זאת, רוזנשיין הבין שהנה מתרקמת לה מהפכה בתחום תוכנות וכשחזר לארץ החל
להפיץ את הבשורה, כשנה וחצי לפני השקת מערכת ההפעלה. ב-1988 הקים ביחד עם אחיו
ג'ף ועם מאיר דורון את כיוון, שפיתחה את מעבד התמלילים העברי הראשון לחלונות,
"דגש", בתקופה שבה שלטו בארץ מעבדי התמלילים לדוס, של וורדמיל ו-"א-ב". את
המימון לפיתוח התוכנה השיגו השותפים באמצעות הלוואות שניתנו על-סמך ערבונות
אישיים. בחודש יוני 1991 מנתה החברה 8 עובדים.
החברה הקטנה עוררה את תשומת ליבה של מייקרוסופט, וב-1991 נקראו אנשי כיוון
לרדמונד לסייע בשילוב העברית והערבית במערכת ההפעלה (שהגיעה אז לגירסה 3.0).
"הגענו לבושים במיטב מחלצותינו, חליפות ועניבות. האנשים שפגשנו שם, כולם בטי-שירט
ומכנסיים קצרים, הסבירו לנו שכך הם מזהים את הזרים", מספר רוזנשיין. לאחר 8
חודשי עבודה סיימו את הפרוייקט, וזכו לתשבחות מאנשי מייקרוסופט, שטענו כי מעורבותם
סייעה "לגלח" כשנה וחצי מזמן הפיתוח המתוכנן. בחודש נובמבר 1992 הושקה הגירסא
הראשונה של "דגש", ובכיוון עבדו אז 16 עובדים.
החברה הבינה, כי הכסף הגדול מצוי בשוק הבינלאומי. רוזנשיין נזכר בערגה בנאיביות
של החברה, עת הציגה בתערוכת סביט ב-1994. "מיהרנו לגבש לעצמנו את 'תאוריית
השיווק הסינית', שאמרה 'תסתכלו כמה סינים יש בעולם, אם נצליח למכור רק לחלקיק
מהם, נצליח בגדול'".
"זו היתה טעות" אומר רוזנשיין, "היינו צריכים להבין שאם מנסים למכור מוצר,
צריך לשאוף להיות מובילים בשוק, או לפחות מספר 2". "כיוון" הפכה לאקסנט , החלה
לפתח ולשווק "פתרונות תרגום" שלא התמקדו רק בשוק מעבדי התמלילים, והעסיקה,
בסוף 1994 45 עובדים. ב-1995 החליטה אקסנט להנפיק. בדיעבד, מודה רוזנשיין,
היה עדיף לגייס כסף ממשקיעים פרטיים. "חברה מונפקת חייבת בדיווח תמידי לבעלי
המניות, מה גם שמחיר המניה מעניין אותם הרבה יותר ממצב החברה בפועל". המניה
הנפיקה בשער של 8 דולר למניה והגיעה בסופו של אותו יום ל-11 דולר. התקשורת
הישראלית והעולמית התעניינה בחברה הירושלמית ובסוף אותה שנה הגיע מספר העובדים
ל-110.
ב-1996 המשיכה המניה להמריא והחברה העסיקה כבר 155 עובדים. ביולי 1996 התחילה
המניה לצנוח ועימה מספר המועסקים בחברה. רוזנשיין תולה את הנפילה לאו דווקא
בדומיננטיות של מייקרוסופט ו-"וורד" הרב לשוני שלה, אלא באחד משלל ה"תיקונים"
שהבורסה האמריקנית נוהגת לחוות מדי פעם.
"חברות היי-טק סופגות מכות, חברות האינטרנט מקבלות מכה יותר רצינית, אבל על
החברות הקטנות התיקונים הללו משפיעים הרבה יותר". החברה דחתה את גיוס ההון
השני, וביצעה אותו במועד הגרוע ביותר, בעת שהמניה בדרכה לתחתית, והצליחה בכל
זאת לגייס כ-8 מיליון דולר.
אקסנט עוד ניסתה להציל את המצב עם מינויו של מנכ"ל אמריקאי חדש אבל הבינה שהיא
איחרה את הרכבת ונאלצה להמשיך בקיצוצים. בסוף 1997 עמדה מצבת העובדים על 50
בלבד. ב-9 באפריל 1998 פיטרה החברה את רוב צוותה (כולל רוזנשיין) ובנובמבר
של אותה שנה היא סגרה את הסניף הישראלי. בסוף השנה הגיע מחיר המניה ל-20 סנט
בלבד. החברה שינתה שוב את שמה והופכת ל-LanguageWare.net, ועברה להיסחר בחלומו
הרע של כל משקיע - ה-OTC (שוק מניות מעבר לדלפק).
החברה ה"מחודשת" המשיכה להציג הפסדים, למרות רכישת חברה סינגפורית העוסקת בתחום
בתחילת שנת 2000. בספטמבר 2000 היא פיטרה את המנכ"ל, טוד סת', שביחד עם אסתר
דייסון, ג'ון אוניל והרולד קוברט, נטשו את מועצת המנהלים.
בסוף השבוע האחרון הודיעה החברה כי הגישה בקשה להכרזתה כפושטת רגל, לאחר שלא
נמצאו משקיעים נוספים והחברה נכשלה במציאת קונה.
רוזנשיין, שהספיק מאז להקים את אטומיקה (לשעבר גורו-נט), שהצליחה לגייס מ-AOL,
גולדמן זאקס ואחרים סכום של 28.5 מיליון דולר, אומר שאפשר להתאושש מכשלונות.
"אני לא מפחד מתחרות, להיפך, אם אין תחרות יתכן שאנחנו מפתחים מוצר שאינו נדרש".
רוזנשיין טוען שלא ה-וורד חיסל את "דגש", ולראייה, המוצר, ומוצרים אחרים של
החברה (כמו וורדפוינט) עדיין נמכרים באמצעות בעלי זכויות. "זה היה שילוב של
תכנון לא מספק, נסיון להסתפק בחלק מהשוק, ללא שאיפות גדולות יותר, ותנאי הבורסה
המתנדנדים. אסור היה לנו להכריח את המשתמשים לחשוב כמונו - אנחנו היינו בטוחים
שכולם יתנפלו על תוכנה רב לשונית. בדיעבד הסתבר שרוב האנשים פועלים עם שתי
שפות לכל היותר".
gilad-n@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
