אורבניזציה מואצת בסין הביאה לשפל בהיצע הדירות להשכרה

על פי הסטטיסטיקה הרשמית, כ-35% מהאוכלוסייה תהיה עירונית בשנת 2005, ותכלול למעלה מ-470 מיליון נפש. אוכלוסיית הערים גדלה מדי שנה ב-9.5 מיליון נפש, וכ-2.7 מיליון זוגות נישאים מדי שנה. בסין מתגוררים רווקים עם בני משפחתם, ורק לאחר נישואיהם מחפשים דירה. רבים מהם לא יכולים לרכוש דירה, אלא נאלצים לשוכרן.

מהגרים רבים גם הם זורמים מדי שנה אל הערים. למעלה מ-40 מיליון איש (כאוכלוסיית ספרד) קיבלו "אישור זמני למגורים בעיר" ב-1998 לבדה, רובם ככולם מבקשים להשכיר דירות. מכיוון ששוק הדירות להשכרה נמצא בחיתוליו, היצע הדירות רחוק מלספק את הביקושים האדירים. התוצאה היא עליית מחירים.

מספר סיבות הציע השבועון להיצע המוגבל:

* נהלים שיושמו על ידי משרד הבינוי לא פישטו בירוקרטיות מסובכות ואת תהליך העיסקה.

* מיסים ואגרות גבוהים למדי: מוטל מס של 30% על הכנסה משכר דירה, המקטין את כדאיות ההשכרה.

* סדרת קיצוצים בריבית בשנים האחרונות נועדה להפוך את ההשקעה בנדל"ן לכדאית יותר, אך שוק השכרה בלתי בשל, נהלים מסורבלים והיטלים מוגזמים - דיכאו את התלהבות היזמים, שמנעה את התרחבות השוק.

ההצעות שמעלה השבועון לשיפור המצב:

* פתיחת שוק הדירות בשיווק ממשלתי בכל רחבי המדינה.

* אם דירות אלו לא יכנסו לשוק ההשכרה, ישנה אפשרות סבירה שרבים ישארו חסרי בית, בעוד דירות עומדות ריקות. בעלי בתים עלולים להשכיר באופן בלתי חוקי, דבר שיקפיא את התרחבות השוק.

* הפחתה נכרת במיסים ובאגרות.

* שיתוף פעולה הדוק יותר בין הגופים המעורבים בחוזי שכירות: המחלקות לביטחון הציבור, לנדל"ן, למיסוי ולתכנון משפחה.

השבועון מציין, כי בשל המיסים הכבדים מעדיפים בעלי הנכסים להשכיר דירות בשוק הפרטי, שאינו נתון לפיקוח הממשלה. מכיוון שדירות רבות מושכרות בצורה זו בשוק ה"שחור", בסיס המס מצטמק והכנסות עצומות אובדות.

לפי סקר שערכה חברת הוריזון מבייג'ין, כ-12 אלף יחידות דיור מושכרות בניגוד לחוק. לפי שכר דירה חודשי ממוצע של 1,500 יואן (180 דולר), אובדן ההכנסה השנתי מסתכם ב-26 מיליון יואן (3.13 מיליון דולר).

השבועון מסכם ואומר, כי ברגע שיפושטו הליכים ותוזל עלות ביצוע העיסקה, מספר רב של משקיעים קטנים יקנו דירות להשקעה במטרה להשכירן. גם יזמי נדל"ן עשויים ליטול חלק בשוק ההשכרה - בתנאי, כמובן, שהדבר ישתלם להם.