אשראי כנגד תרומה

חלום עליית מחירי הנדל"ן בגרמניה, בשילוב של פוליטיקאים המעורבים בניהול בנק גדול, הולידו שערוריית בנקאות ונדל"ן חדשה

לפני שבוע, אחרי תקופה ארוכה של שמועות על חקירה ממשלתית, הודה אחד המנהלים שהתפטרו מ-Bankgesellschaft ברלין, שקיבל מחברת בנייה גרמנית תרומה פוליטית, אחרי שאישר לה הלוואה בסך 306.8 מיליון אירו. חמישה מנהלים פינו בשבועיים האחרונים את כיסאותיהם מהתפקידים הבכירים שמילאו בבנק ובחטיבותיו, וזאת כפי הנראה רק תחילתה של שערורייה שמעורבים בה הרבה נדל"ן, הרבה הלוואות מסוכנות, והרבה מאוד פוליטיקה.

דוברים מטעמו של הפיקוח על הבנקים בגרמניה (BaKred), שפתח לפני זמן מה בחקירה, אמרו בימים האחרונים, כי יש חשד בנוגע לאמינות של כמה מנהלים בבנק וסימני שאלה שנוגעים לדבקות של הבנק בכללי הדיווח המקובלים. אנליסטים הזהירו את המשקיעים להתרחק ממניות Bankgesellschaft, שרשמו את השער הנמוך ביותר מאז 1992: מתחילת השנה ירד שערן של המניות ב-34%, מהם עשרים אחוזי ירידה שנרשמו בשבועיים האחרונים בלבד.

את ההתפטרות של חמשת המנהלים בבנק וחטיבותיו הקדימו גלים של שמועות, לפיהן צפוי מהפך ניהולי בבנק, ששקע בבעיות עמוקות בעקבות הלוואות הנדל"ן המסוכנות שנתן בעשור האחרון. בעיקר מדובר בהלוואות שניתנו למימון בנייה חדשה ושיפוצים של מבנים ישנים בגרמניה המזרחית בכלל ובברלין בפרט. בהיבט הזה, Bankgesellschaft ברלין, איננו שונה מבנקים רבים אחרים הפועלים בגרמניה. דרזדנר בנק, depfa בנק, ואפילו היפוברנסבנק, בנק המשכנתאות השני בגודלו באירופה, הסתבכו ב'חלום' הרווחים שייצרה פריחת מחירי הנדל"ן בערים גדולות בגרמניה המזרחית.

עד עתה נתפס היפוברנסבנק כבנק המסובך ביותר, אחרי שבאוקטובר 1999 נאלץ מנהלו הבכיר ביותר להתפטר, בעקבות ריבוי החובות האבודים שצבר. כעת לוחצת הקהילייה העיסקית בגרמניה על וולפגנג רפף, יו"ר Bankgesellschaft, להתפטר, אולם לפי שעה נדמה כי יש בכוונתו למלא את תפקידו עד למועד פקיעת החוזה, כלומר, לפחות עד שנת 2005. רפף, צריך להדגיש, שנכנס לתפקידו בשנת 1997, שעה שכבר היה ברור ש-2.2 מיליארד מארק שחילק הבנק בהלוואות מסוכנות לנדל"ן עלולות להפוך לחובות מסופקים או אבודים, איננו חשוד בעבירות כלשהן.

הקשר בין התרומות והעסקים איננו זר לאוזני אזרחי גרמניה, אבל הרכילות העיסקית על היחסים המורכבים שבין אנשי נדל"ן ופוליטיקאים, קושרת בדרך כלל בין בנייה ואחזקה של דיור ציבורי (שהוא חלק מתוכנית הרווחה הגרמנית), ובין העיריות, שאחראיות על ניהולו. בפרשות הללו בדרך כלל לא מעורבים בנקים ו-Bankgesellschaft ברלין, יוצא דופן, שכן הוא יציר כלאיים של בנקים ממשלתיים ובנק פרטי שהתמזגו בשנת 1994. זהו הבנק היחיד בגרמניה שהבעלות בו מעורבת (עיריית ברלין מחזיקה ב-57% מהבנק, ורק היתרה מצויה בידיים פרטיות). מסיבה זו התאפשר בבנק מינוי של מנהלים שעיסוקם העיקרי הוא פוליטיקה, ומכאן הדרך להסתבכות היתה כנראה רק שאלה של זמן.

קלאוס צרוידיגר לנדווסקי, שהודה בקבלת התרומה, היה מנהל חטיבת המשכנתאות של הבנק. לנדווסקי הוא אחד מאנשי המפתח במנגנון המפלגה הקונסרבטיבית נוצרית דמוקרטית בברלין, וגם אחד האישים המקורבים לראש עיריית ברלין. החשדות העיקריים, מתברר, מתייחסים בעיקר למנהלים בחטיבת המשכנתאות של הבנק, שעסקה במתן הלוואות לעסקי נדל"ן. אבל שניים מחמשת המנהלים שהתפטרו אינם שייכים לחטיבה זו, וההערכות הן שהם הקלו על לקוחות בלי לקבל את אישור הממונים, למרות שהתבקשו בצורה מפורשת לנהוג כך.

בשבוע שעבר הודיע הבנק על דחייה של כינוס אסיפת בעלי המניות שלו, שהיתה אמורה להתקיים בחודש מאי, ועל דחיית הגשת הדו"חות הכספיים לשנת 2000. הבנק הסביר, כי אינו יכול לעמוד בשתי ההתחייבויות, מאחר שהחוקרים עוסקים כעת בבדיקת המסמכים.