כשהעין אדומה

תלונה על אודם בעיניים נפוצה מאוד. ברוב המקרים מדובר במצבים קלים, שכיחים, שלעתים קרובות עוברים ללא טיפול. אבל לפעמים זה עלול להיות סימן למחלת עיניים קשה

אודם בעין נגרם על ידי גודש של כלי הדם בלחמית (מעטפת העין החיצונית העוטפת את לובן העין). העין נוטה להאדים בהרבה מצבים נורמליים, כגון עייפות, חשיפה לרוח, לאבק, לזיהומים באוויר ובמצבים של תגובות רגשיות. ככלל, כל מצב של אודם בעין, שאיננו חולף מעצמו תוך ימים ספורים, מצריך בדיקה של רופא. אנו מבדילים בין שני מצבים של "עין אדומה": מצב של "עין אדומה חריפה" (הנמשך שעות עד ימים); ומצב של "עין אדומה כרונית" (הנמשך שבועות עד חודשים). מהם המצבים השכיחים יותר הגורמים ל"עין אדומה חריפה"?

דלקת זיהומית של הלחמית

יש שני סוגי דלקות זיהומיות של הלחמית (העין החיצונית): אלו הנגרמות על ידי חיידקים ואלו הנגרמות על ידי וירוסים. דלקת וירלית - מתאפיינת במיפתח עין קטן, הפרשות ריריות בכמות בינונית, ואי נוחות קלה, למרות שהעין עשויה להיראות מודלקת מאוד. במקרים רבים שתי העיניים מודלקות, אך לרוב עין אחת היא במצב קשה יותר. חום כללי, יחד עם נפיחות בבלוטות סביב האוזניים, עשויים להקדים את דלקת העיניים. הראייה מושפעת מהדלקת במידה קלה בלבד. המחלה מדבקת מאוד ועוברת לזולת במהירות רבה דרך הפרשות העין. היא נפוצה מאוד בילדים, ומקור ההדבקה הוא, במקרים רבים, גני הילדים ובתי-הספר היסודיים. בבית יש להקפיד על בידוד החולה משאר בני הבית על ידי הפרדת מגבות, כלי מיטה, הימנות ממגע פנים אל פנים ושטיפות ידיים מרובות. הדלקת עוברת לרוב לאחר עשרה ימים עד שבועיים. לעיתים רחוקות, מתפתח תהליך העשוי להימשך חודשים רבים עד להחלמה מלאה. ברוב המקרים, די בטיפול בתכשירים (טיפות) לשטיפת העין. במקרים קיצוניים מוסיפים טיפול בטיפות המכילות סטרואידים נוגדי דלקת, המביאים להקלה סימפטומטית אך עשויים להאריך את משך ההחלמה. טיפות המכילות סטרואידים ניתנות רק בהשגחת רופא מחשש לסיבוכים. דלקת חיידקית - מתאפיינת בעין אדומה מאוד, כאבים קשים ובעיקר הפרשות סמיכות, לעתים בעלות ריח לא נעים. גם דלקת חיידקית עשויה לחלוף ללא כל טיפול, אולם הסיכויים לסיבוכים הרסניים במקרה זה (בעיקר פגיעה בקרנית) גבוהים יותר. הדלקת החיידקית הרבה פחות שכיחה בסביבה השומרת על כללי ההיגיינה, דוגמת ישראל. הטיפול הוא על ידי טיפות ומשחות אנטיביוטיות.

דלקת אלרגית

התגובה האלרגית מתאפיינת בהופעת דלקת בכל מקרה בו נחשף אדם לחומר מסוים (אלרגן) אליו הוא רגיש. אנשים שונים רגישים לחומרים שונים (בעיקר אבק הבית, אבקת פרחים וחלקיקים מיקרוסקופיים מעולם הצומח). לרוב אין חשיבות לביצוע תבחינים למציאת האלרגן המדויק הגורם לתגובה האלרגית בעין. רוב האלרגנים הגורמים לדלקת עיניים שכיחים מאוד בסביבה הביתית וקשה מאוד להימנע מלהיחשף להם. דלקת אלרגית של העין תוקפת בעיקר ילדים ובוגרים צעירים, בדרגות חומרה שונות: מקלה ועד קשה מאוד. במקרים רבים נזלת אלרגית משתתפת בתהליך. התלונה האופיינית ביותר היא הגרד והרגישות לאור. במקרים קיצוניים מתקשה החולה לפתוח את עיניו בשמש, עד כדי הפרעה ממשית בראייה. הגירוד הקשה גורם להחמרת הדלקת ואי הנוחות הנגרמת בעטיה. על פי רוב, הדלקות האלרגיות קלות וחולפות בעזרת טיפול מינימלי (טיפות לשטיפה, קומפרסים וחומרים נוגדי גרד - "אנטי היסטמינים"). במיעוטם של המקרים המחלה עלולה להיות קשה ביותר ולגרום נזקים לעין החיצונית. במקרים הקשים יש לטפל בחומרים נוגדי דלקת, הן בטיפול מקומי והן דרך הפה (בעיקר סטרואידים). הטיפול בסטרואידים מחייב מעקב רופא מחשש לתופעות הלוואי הנגרמות כתוצאה מטיפול ממושך. האבחנה הנכונה של דלקת אלרגית חשובה מאוד, כיוון שהטיפול בה (גם במקרים קלים) שונה מהטיפול בדלקות אחרות ודורש התערבות מומחה במקרים הקשים יותר.

עדשות מגע

עדשות מגע גורמות לעיתים קרובות לאודם בעין, לדמעות ולאי נוחות. כל אדם המרכיב עדשות מגע חייב להיות עירני לגבי אי נוחות בעיניו. עדשות מגע עלולות לפגוע בקרנית העין בגלל חוסר התאמה מבני בין העדשה לקרנית. הן גם מגדילות במידה רבה את שכיחותם של זיהומים התוקפים את הקרנית ואפילו גורמות לתגובות אלרגיות. שמירה נכונה על העדשות, הימנעות מוחלטת משינה איתן, ושמירה קפדנית על תמיסות ניקוי שלא פג תוקפן, ימנעו את רוב הסיבוכים.

גוף זר בעין

גופים זרים חודרים בקלות לעיניים ועלולים להיתקע בקרנית או מתחת לעפעפיים. תופעה שכיחה היא חדירת גופים זרים אל מתחת לעפעף העליון, במיוחד כשנושבת רוח. גופים זרים מסכנים במיוחד עובדים בסביבת עבודה של שבבים העפים במהירות גבוהה, כגון נתזים של אבן משחזת, מסורי דיסק וכדומה. שבב העף במהירות גבוהה, עלול להיתקע בקלות בקירות העין (הקרנית השקופה או הלובן) ובמקרים קיצוניים אף לחדור אל גלגל העין. גוף זר בעין גורם אי נוחות קיצונית ומריץ את הנפגע אל הרופא תוך זמן קצר. ברוב המקרים אין שינויים קיצוניים בראייה, אך יתכן שיופיעו הפרשות ברמה בינונית.

כלי דם גדושים

אחת הסיבות השכיחות לעין אדומה הם כלי דם גדושים בלחמית. מדובר בכלי דם גדולים מהרגיל, גדושים בדם, ועקב כך בולטים מאוד ומפריעים מבחינה אסתטית למטופל. לא מדובר במחלה אלא בתופעה נורמלית של כלי הדם בלחמית. כלי דם אלו אינם מגיבים לכל טיפול (פרט לחומרים מכווצים כלי דם), ולכן על המטופלים להימנע ככל הניתן מגירוי העיניים, כולל חשיפה לרוח ואבק, המחמירים את התופעה.

תמרורי אזהרה

בכל מקרה של עין אדומה יש להתחשב בתלונות המלוות את התופעה, כגון אובדן ראייה, כאבים והפרשות. אובדן ראייה וכאבים קשים יכולים להעיד על מחלות המסכנות את העין והראייה ודורשים בדיקה מיידית של רופא. כל ירידה בראייה, המלווה בתופעה של עין אדומה, דורשת בדיקה דחופה של רופא. הסיבות לכך רבות מאוד ולא נוכל לפרטן במאמר זה. אבל חשוב לזכור, כי במקרים רבים, ירידה בראייה ניתנת לטיפול מיידי ועלולה להחמיר ללא טיפול מתאים. מדהים להיווכח, עד כמה אנשים אינם ערים לירידה בראייה באחת מעיניהם, כאשר העין השנייה בריאה. מסיבה זו מומלץ בכל מקרה של עין אדומה לבצע בדיקה עצמית של הראייה, על ידי סגירת כל עין לחוד מול מטרה ברורה, ולהשוות את איכות הראייה בין שתי העיניים (מרכיבי משקפיים יבדקו עצמם עם המשקפיים). כאבים המתלווים לעין אדומה נחלקים לכאבים בעלי אופי פנימי, המערבים את אזור הרקה, הפנים והראש סביב העין, לעומת כאבים שטחיים, לרוב נקודתיים, הניתנים למיקום מדויק. המטופלים מדווחים בדרך-כלל על צריבות, תחושת גוף זר, גרד או כאב בלתי מוגדר. כאבים פנימיים אפשר שיהיו פחות מטרידים לגבי המטופל, אך לעתים הם סימן למחלות משמעותיות הדורשות בירור אבחנתי וטיפול. מובן שעוצמת הכאבים מהווה מדד בפני עצמו: ככל שהכאב גדול יותר, עולה דחיפות הבירור. במקרה של כאבי עיניים אצל ילדים, עלינו להחמיר בהערכה. זאת, כיוון שקשה להעריך את מידת הכאב אצל הילד ואין להסתמך על תלונת הכאב שלו כמדד לחומרת המקרה.

צרו איתנו קשר *5988