אם תרצו, הדו"חות של חברת ח. מר, הפועלת בעיקר בענף התקשורת, מגלמים בזעיר
אנפין את המתרחש בשווקים הגלובליים ובראשם, כמובן, הנאסד"ק - התרסקות מניות
הטלקומוניקציה והסכנה המוחשית המרחפת מעל המשך קיומן בשל המינוף העצום בו הן
פועלות.
ח. מר, למרות שהיא בעיקר ספקית "הברזלים" לעיסקי התקשורת (עבודות תשתית בתחום
ההנדסה), עברה ברבעון הרביעי של שנת 2000 להפסד גדול, דווקא בגלל זיקתה למיזמים
טכנולוגיים בתחום - צניחה במחירי מניות חברת קונקסנט האמריקנית, אותם קיבלה
בעיסקת מכירת הסטרט-אפ נובנט. מכירה שבוצעה בעיקרה בעיסקת החלפת מניות.
לא פחות חמורה מכך היא אזהרת רווח שמגניבה החברה של חיים מר בסוף דו"ח הדירקטוריון
שלה, ונצטט: "החברה מעריכה, כי המשבר בשוקי הכספים בעולם יקטין את יכולת המימון
של מפעילים וספקי ציוד בתחום התקשורת, עובדה זו עלולה להשפיע על היקף מכירות
החברה השנה, למרות שלפי שעה לא ניכרת האטה בביקושים לשירותי החברה".
אגב, חברת הדירוג מודי'ס הודיעה אתמול שהיא שוקלת להוריד שוב את דירוג האשראי
של חברות הטלפוניה האירופיות. הורדה שכזו תקשה על החברות לגייס כספים במטרה
להקים את תשתיות הדור השלישי של הסלולר - שוק עליו בנו, ככל הידוע, בח. מר.
עדיין ברבעון הרביעי, רשמה מר הפחתה כואבת של 43 מיליון שקל, על רקע הפיחות
החד במחירן של מניות קונקסנט (CONEXANT) האמריקנית, אחת מהיצרניות הגדולות
בעולם לרכיבי תקשורת, הנסחרות בנאסד"ק. ביולי אשתקד רכשה חברה זו את נובנט
תמורת 150 מיליון דולר - 115 מיליון דולר בעיסקת החלפת מניות ו-35 מיליון דולר
במזומן, שקבלתם מותנית בעמידה באבני דרך.
נובנט מרעננה, שנוסדה בשנת 98' על ידי אבישי נועם, מתמחה בפיתוח רכיבים מהירים
לתשתיות האינטרנט ולרשת הטלפוניה. העיסקה אמורה היתה לאפשר לקונקסנט להרחיב
ולהאיץ את פיתוחם של רכיבים מסוג זה, ובפרט רכיב המאפשר קצב של 2.5 ג'יגה ביט
בשנייה על גבי רשתות תמסורת בטכנולוגיות SONET/SD.
רשתות אלו הן התשתית לרשת האינטרנט ומשמשות בעיקר להעברת נתונים למרחקים בינוניים
וארוכים. ערוצי תקשורת בקצב של 2.5 ג'יגה ביט, בשילוב טכנולוגיית ה-DWDM נחשבים
כשילוב האופטימלי.
בעלי המניות בנובנט, ערב ביצוע העיסקה, היו נובקום (57%), אריקסון (40%) וח.
מר, שהחזיקה כ-3% מהמניות ישירות בנובנט, כאשר בנובקום מחזיקה ח. מר (38%),
אבישי נועם (כ-37%), אלי בורובסקי (23%) והעובדים (כ-1%). כלומר, לח. מר היתה
אחזקה ישירה ועקיפה של כ-24% ממניות נובנט.
ביום דיווח העיסקה עמד מחירן של מניות קונקסנט על 49 דולר למניה וחיים מר,
בעל השליטה בח. מר, הביע אז משאלה: "אני מקווה שהמניות יעלו חזק ויגיעו לשווי
של PMC SIERRA (הפועלת באותו תחום - בעלת שווי שוק של כ-30 מיליארד דולר ערב
העיסקה לעומת שווי של כ-10.6 מיליארד לקונקסנט דאז - צ.ר)".
משאלתו של מר התגשמה לפרק זמן קצר. מחירן של מניות קונקסנט טיפס בכ-20%, אלא
שאלוהי השווקים לא שעו לאורך זמן לתפילותיו ולאחר דשדוש לא ארוך הצטרפה קונקסנט
לחבורת מניות הטכנולוגיה המתרסקות וירדה בכ-90% לאזור ה-7 דולרים למניה.
ח. מר, שרשמה בדו"חות הכספיים לרבעון השלישי רווח הון של כ-60 מיליון שקל בגין
העיסקה (על פי שוויין של מניות קונקסנט), נאלצה להפחית ברבעון הרביעי כ-70%
מרווח זה.
עניין אחר אותו תצטרך ח. מר לפתור הוא סוגיית תשלום המס בגין רווח ההון ממכירת
מניות קונקסנט. בינתיים, בח. מר קיבלו פרה-רולינג מרשויות המס לפיו רווח ההון
יידחה עד למימוש בפועל של מניות קונקסנט או עד לתום שנתיים ממועד ביצוע העיסקה,
קרי יולי 2002 - הקרוב מבין השניים.
סמנכ"ל הכספים של ח. מר, איתן מתוקי, אמר ל"גלובס", כי צריך להסתכל על התמונה
באופן כללי, ובסופה של שנת 2000 רשמה ח.מר רווח הון נטו של 14 מיליון שקל:
"השקענו בנובנט כ-1.5 מיליון דולר ורווח ההון יקבע לפי מחירה המגולם ביום מכירת
מניות קונקסנט או עד יולי 2002, הקרוב מביניהם.
"בכל מקרה, העניין העקרוני בספרים הוא שרשות ניירות ערך חייבה אותנו, למרות
רצוננו, לרשום את העיסקה בדו"חות ספטמבר כרווח מלא. מספטמבר יכלנו להתייחס
למניות כהפסד בגין בטוחות סחירות וזה מה שעשינו. יותר מזה, חישבנו את הכל לפי
מחיר מניות קונקסנט סמוך לסגירת הספרים, קרי מארס 2001, שהיה נמוך מאוד - 9.75
דולרים, והפכנו את הכל להשקעת קבע משום שבמחירים שכאלו לא נראה לנו שנמכור
את מניות קונקסנט מהר כל כך".
לצד המחיקה הגדולה שרשמה ח. מר ברבעון הרביעי, היא מציגה תוצאות תפעוליות יפות
בשנה החולפת. הרווח מפעולות רגילות ממשיך לגדול והסתכם ב-17 מיליון שקל ברבעון
הרביעי וב-52 מיליון שקל בשנת 2000. גידול שנתי מרשים לעומת 29 מיליון שקל
בשנת 99'.
סך כל המכירות בשנת 2000 הסתכמו ב-396 מיליון שקל, גידול של 60% לעומת שנת
99'. הסיבה עיקרית לגידול בהכנסות נובעת מהתחלת פעילות במרכז אמריקה במארס
2000.
במקביל, גדלה עלות המכירות ב-75% והסתכמה אשתקד ב-263 מיליון שקל. שינוי זה
גרר ירידה בשיעור הרווח הגולמי של החברה לשנת 2000 שהסתכם ב-33.4% לעומת 39.3%
ב-99'.
הסיבות העיקריות לירידה בשיעור הרווח הגולמי הן יציאתה מאיחוד של החברה הבת
MTS, שפעילותה מתאפיינת בשיעור רווח גולמי גדול יחסית; ותחילת פעילות בתחום
תשתיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, מה שגרר הוצאות חד פעמיות גדולות
בגין לימוד התחום. בשורה התחתונה, בעקבות הפסדי הרבעון הרביעי, הסתכם הרווח
הנקי בשנת 2000 ב-35 מיליון שקל בלבד.
מבחינת תחומי הפעילויות, המשיך תחום תשתיות התקשורת האלחוטית להוות תחום מרכזי
בפעילותה של מר ומרבית ההכנסות הגיעו מפעילות זו בחו"ל. בשנת 2000, הגדילה
החברה את כושר ייצור המגדלים והמבנים לתקשורת (SHELTERS) בישראל ובעיקר בדרום
ובמרכז אמריקה, בברזיל ובמקסיקו.
במר מעריכים, שפתיחת שוק התקשורת בישראל כמו גם השינויים הצפויים במיקום עמודי
התקשורת, בשל שינוי שיטות השידור והיערכות החברות לדור השלישי של התקשורת הסלולרית,
מגבירים את הצורך בפריסה מהירה של תשתיות תקשורת אלחוטית. בכל מקרה, במר בונים
על דריסת רגל בתחום כשבמקביל משקיעה החברה בשיווק וחדירה לשוק אחר, שוק תשתית
ה-(IP (פרוטוקול אינטרנט), שתוקם כמקבילה או כמתחרה בשירותים שמספקת היום בזק.
בנוסף לפעילות הארצית, נושאת מר את עיניה לשמיים. ליתר דיוק לחלל. בדצמבר 2000
רכשה החברה 26% ממניות חברת מ.מ לוויינות ותקשורת תמורת 1.5 מיליון שקל (ישולמו
במהלך 4 שנים). לאחר הרכישה מחזיקה החברה במלוא הבעלות במ.מ. לוויינות, שכבר
בסוף דצמבר 2000 הגדילה את השקעתה בחברת חלל תקשורת באמצעות השקעה של 2.5 מיליון
דולר. בכוונת חברת חלל לשגר את לוויין התקשורת עמוס 2 במהלך שנת 2003.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
