מבצע כיבוש אום רשרש והנגב הדרומי, המבצע האחרון במלחמת העצמאות, מסמל את התעוזה
הצבאית והמדינית של מדינה בהקמה, ואת היכולת לראות את הנגב כקרש קפיצה להתיישבות
ולקשר עם המדינות השכנות. המדינה הצעירה הפגינה יכולת אסטרטגית בראותה בהתיישבות
על חופי ים סוף כמאחז וראש גשר.
אום רשרש הינו האתר המרכזי לשימור בעיר אילת, עיר צעירה יחסית. עלות תוכנית
השימור ואתר המבקרים היא 4.5 מיליון שקל, כל הכספים מקורם בתרומות. עד כה נאספו
כ-2 מיליון שקל - כך נמסר מעיריית אילת. האתר צפוי להוות מוקד משיכה למבקרים
רבים.
מבצע "עובדה" - שחרור אילת והנגב, מארס 1949
אלוף (מיל.) מאיר עמית, מי שהיה מפקד גדוד 19 בחטיבת גולני בזמן המבצע, מספר:
"בשלהי שנת 1948, עם סיומו של מבצע חורב, שוחרר למעשה רוב שטחו של הנגב הצפוני.
הנגב הדרומי - המשולש המצוי בין עין-חוצוב (היום חצבה), מכתש רמון ואום רשרש
(אילת) - היה בשליטת הלגיון הערבי הירדני. רוב שטחו של הנגב הדרומי היה ריק
מתושבים, ופרט למספר שבטי בדואים נודדים, לא היתה לאיש אחיזה במקום.
על פי החלטת החלוקה של האו"ם מנובמבר 1947, חולקה הארץ לשתי מדינות, כאשר כל
הנגב, עד אילת, נכלל בתחום המדינה היהודית. למרות הסכמי שביתת הנשק שנחתמו
בפברואר 1949, לא שלטו הישראלים בשטח שליטה מעשית, אך כבר בסוף 1948 החלו ההכנות
לכלול את הנגב הדרומי בתחומי המדינה.
בראשית 1949 החלו ההכנות המעשיות למבצע עובדה. הוחלט שחטיבת הנגב תנוע בציר
מרכז הנגב, תוך שילוב של כוחות ממונעים ומטוסים, ואילו חטיבת גולני תנוע מעין
חוצוב דרומה, דרך הערבה דרומה עד אום רשרש. מבצע עובדה תוכנן לראשית חודש מארס
1949, אך בשל המפגש שהתקיים ברודוס באותה עת, ודן בהפסקת אש ושביתת נשק, הורשו
הכוחות לנוע רק בתוך שטח המנדט הבריטי.
ב-5 במארס יצאו הכוחות לפעולה. חטיבת הנגב התמודדה בעיקר עם קשיי המעבר בשטח,
וחטיבת גולני היתה צריכה לעמוד גם מול כוחות של הלגיון, שהציבו חסימות לאורך
ציר התנועה בערבה.
לאחר שלושה ימי לחימה, ניתנה הוראה לצבא ירדן לסגת אל עקבה. הדרך להשתלטות
על אום רשרש נפתחה. יחידת ג'יפים של הפלמ"ח הגיעה ראשונה למקום, וכשעתיים לאחר
מכן הגיעו לאילת גם כוחות גולני, אשר נשאו בעיקר המשימה של התכתשות עם הלגיון
הערבי. כיבוש אום רשרש מסמל את שחרורה של אילת ומהווה למעשה את סיום המלחמה.
משחררי אילת הגיעו למשטרה הבריטית אום רשרש, ששכנה בחמש בקתות חימר - והניפו
את דגל המדינה.
מבקתות אלה, שהיו הבסיס הראשון ליישוב במקום, נותרה אחת בלבד. המקום הוכרז
אתר היסטורי-לאומי, והוא המקום המתאים לספר בו, בתצוגה ובתוכנית אור-קולית,
את סיפור מבצע עובדה וימיה הראשונים של אילת. חשיבות אילת למדינת ישראל, ההחלטה
האמיצה של קברניטי המדינה בימים ההם להגיע אל גדות ים סוף, המסע חסר התקדים
לנוע בשני ראשים אל מחוזות נעלמים ובלתי ידועים, העימות עם הלגיון הערבי ועוד
- הם הסיפור האמיתי, שטרם סופר".
תוכנית השימור באתר
התוכנית להסבת אתר אום רשרש לאתר לאומי אושרה כבר באוקטובר 1987. מאז ועד היום
נמצאת תוכנית שימור האתר ופיתוחו על סדר היום של עיריית אילת והמועצה לשימור
אתרים. האתר הוכרז כאחד מ-50 אתרי התיישבות, מורשת ותקומה, הפרושים על פני
כל הארץ, ומייצגים את העשייה הרבה שהובילה לקראת הקמת המדינה. לצד המועצה והעירייה
פועלים משחררי אילת ומייסדיה, אשר קצרה רוחם לראות את החייאת האתר כמוקד מידע
להולדת העיר, שחרורה ופיתוחה.
אתר אום רשרש ממוקם ליד הכיכר המרכזית של העיר אילת, ליד חוף הים. כיום מצוי
באתר פסלו של הפסל דניאל כפרי - "הנפת דגל הדיו". גובה הפסל 6 מטרים, והוא
עשוי ברונזה. באתר נבנתה רחבה מרוצפת, עליה נערכים טקסים, ביניהם טקס יום שחרור
אילת, ב-ט' באדר. במקום גינון ושילוט הכולל רקע היסטורי.
התכנון האדריכלי של המשך פרוייקט שימור אום רשרש נעשה על ידי אדריכל גבריאל
קרטס, שמתאר את התוכנית:
"אתרים המיועדים לשימור נבחרים במטרה לשלב את האלמנט הפיזי - המבנה, עם האירוע
ההיסטורי. יש ולמבנה וסביבתו משקל סגולי רב בתמהיל האלמנטים היוצרים 'אתר',
ויש שהסיפור ההיסטורי והאירועים שהתרחשו במקום מהווים את הרציונל להכרזתו של
מקום כאתר לאומי. באילת נאלצנו להתמודד עם שימורו של שריד פעוט - מבנה בודד
שנותר מחצר אום רשרש, המהווה את העוגן לסיפור שחרורה של אילת וימיה הראשונים.
עד כה, נעשו בהדרגה עבודות פיתוח שכללו את ביצוע הרחבה המונמכת בחזית ובצידי
האתר. על ידי כך קיבל המבנה נוכחות "מונומנטלית", והופרד מסביבתו. בחזיתו יצרנו
כיכר מרוצפת לאירועים, המגיעה אל הטיילת, ובצידה מושבים מדורגים המאפשרים ישיבה
בצל האשלים. ליד המבנה הקים הפסל דני כפרי פסל פיגורטיבי, המנציח את מעמד שחרור
אילת והנפת דגל הדיו.
במהלך התכנוני הנוכחי נשלים את פיתוח האתר, אשר תכניו גובשו בקפידה על ידי
המועצה לשימור אתרים, משחררי אילת ומייסדיה.
המבנה שיוקם יהיה תת-קרקעי, ובכך ישמור על ייחודו של השריד היחיד לבקתות החימר
שיצרו את חצר אום רשרש ההיסטורית. בתוך המבנה מתוכנן חלל מבואה, שבו יסופר
על ימיה הראשונים של העיר אילת, ולצידו חדר לוותיקי אילת. באולם האור-קולי
ייערך מיצג אשר יציג את נתיב הכוחות שנטלו חלק במבצע עובדה. ביציאה יחלוף המבקר
על הרחבה, כשפניו אל אנדרטת דגל הדיו.
הוצע לנצל את הרחבה לסיפורי האתר עצמו, הרעיונות, ניסיונות ההתיישבות שקדמו
לשחרור אילת ב-1949, ומאבקם של אנשי אילת לשימורו".
רחבת אום רשרש 1. רחבה לאירועים, טקסים וביקורים. כ-200 מקומות ישיבה מדורגים
קבועים באגף הצפוני והדרומי. ניתן להוסיף עוד כ-200 מושבים ניידים ולרכז אל
מול בקתת אום רשרש כ-500 איש.
2. הנמכת הרחבה יוצרת נוכחות לבקתה ולסביבתה הקרובה, וחוצצת בין קהל המבקרים
ושרידי האתר. בתוכנית הפיתוח מוצעים אלמנטים נוספים, אשר ימנעו גישה ופגיעה
במבנה ובאנדרטה, על ידי יצירת הפרדה לצד מערב וחסימת המעבר מצד דרום.
3. תאורת הרחבה והמבנה: השלמת התאורה באיזור המבנה, האנדרטה והדקלים.
מרכז המבקרים אולם תת קרקעי, אליו מובילה המבואה המשולבת בחדר ותיקי אילת;
כניסה מוגדרת וברורה. עיצוב החללים התת-קרקעיים נעשה על ידי אלמנטים זהים לאלה
שנעשו בכיכר: קירות גרניט אשר בחלקם בולטים מעל פני השטח ויוצרים את המיסוך
ממגרש החנייה שבמערב.
האולם האור-קולי האולם יעוצב באופן שתיווצר תחושה של התכנסות בחצר אום רשרש;
בקיר הצפוני ישוחזרו קטעי חזית של 3 ה"חושות" והחומה. הקיר הנגדי ייצור את
תחושת המרחב של החצר. בתקרת האולם ייעשה שימוש בחומרים אשר ידמו את שמי הלילה.
ברקע מסך ההקרנה - צילום 1:1 של נוף הרי אדום, עקבה והמפרץ.
המיצג יימשך 10-8 דקות, ויספר את סיפור מבצע עובדה, שחרור אום רשרש והנפת דגל
הדיו, וישחזר את סיפור חטיבת הנגב וחטיבת גולני בשחרור אילת.
עם סיום המיצג יחלוף הקהל בחלל היציאה. בחלל זה יוצגו שמות כל לוחמי שתי החטיבות
על פי תיעוד משנת 1949. הקהל מנותב לרמפה נוחה המובילה אל מול פסל מעמד דגל
הדיו.
תפעול המקום יבוצע בשיתוף עם עמותת ותיקי אילת ובאחריות עיריית אילת.
מבואת הכניסה מבנה תצוגה והמחשה תת-קרקעי: אולם למיצג אור-קולי בקיבולת של
100 מושבים, מבואת כניסה ותצוגה, משרד ושירותים בשטח כולל של 380 מ"ר.
לאורך קירות האבן של מבואת הכניסה יוצגו תחנות בהתפתחותה של אילת ב"הילוך חוזר":
בסמוך לכניסת הקהל - אילת של היום (בתי מלון, שכונות חדשות). וככל שהקהל מתקדם
ויורד אל המפלס התת-קרקעי - רצף תמונות, שצבען דהה, עד תחילתה של אילת (עולים
חדשים 1957, שדה התעופה 1951, אנשי שח"ל 1950) - עד לכניסה לאולם המיצג.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
