אגרידב היא חברה לפיתוח חקלאי, ופעילותה התמקדה בהקמה וניהול פרוייקטים חקלאיים
במדינות שישראל רצתה להעמיק את קשריה עימן. חלק מפעילותה של אגרידב היה ביוזמת
האגף לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ (מש"ב).
בתחילת דרכה היתה החברה בשליטת מקורות, אך בשנת 1982 החליטה הממשלה שאגרידב
תפעל על בסיס עסקי. משנת 1997 החלו הכנסות החברה לרדת, והיא החלה לצבור הפסדים
של מאות אלפי שקלים מדי שנה. על-פי הדיווח שנמסר למבקר, גם בשנת 2000 צברה
החברה הפסדים.
המבקר ממליץ, כי לנוכח השינויים בסביבה העיסקית בה פועלת אגרידב, יש לקיים
ללא דיחוי דיון מקיף בעתידה של החברה ובהמשך פעילותה. רשות החברות הודיעה למבקר,
כי בכוונתה להביא לוועת השרים להפרטה הצעת החלטה למכירת כל אחזקות המדינה באגרידב,
אך עד לסיום הביקורת לא הובאה הצעה כזו לדיון.
במצב העיסקי הבעייתי של החברה, סביר היה שימונה לחברה מנהל בעל כישורים מתאימים,
אבל השר דאז רפאל איתן החליט דווקא למנות את מקורביו. כל זה החל לאחר שביולי
1996 הגיש המנכ"ל עמרם אולמרט את התפטרותו, והדירקטוריון הקים צוות כדי לאתר
מועמדים לתפקיד. הפרשה עליה מדווח המבקר נחשפה בזמנו ב"גלובס", והביקורת מאששת
את הדברים שנכתבו.
איתן ומנכ"ל משרדו, דני קריצ'מן, הפעילו את השפעתם כדי שהדירקטוריון יבחר במועמד
של איתן, נתן שונרי, מקורבו של איתן מתקופת השירות בצנחנים, שהיה חסר כישורים
מתאימים והשכלה נאותה לתפקיד.
המבקר קובע: "מעורבותם של שר החקלאות ומנכ"ל משרדו בתהליך הבחירה של מנכ"ל
אגרידב ולחציהם על דירקטורין החברה בניסיון להביא מינוי מועמד שהעדיפו, כל
זאת חרף עמדתה של הוועדה לבדיקת מינויים שקבעה כי המועמד אינו מתאים לדרישות
חוק החברות הממשלתיות - היא פסולה ויש לראותם בחומרה רבה".
בדיקת פעילות הדירקטוריון של אגרידב העלתה גם קיומם של סידורים שונים שנועדו
לשלם גמול ליו"ר החברה. מדובר ביו"ר שהיה סמנכ"ל בכיר לאמרכלות במשרד החקלאות.
לצורך התיגמול הקים הדירקטוריון ועדת פרויקטים, בעבורה שילמה גמול ליו"ר. זו
היתה למעשה ועדה של איש אחד, והמבקר מציין, כי "מסקנה זו מתחזקת נוכח העודה
שהדירקטור הנוסף בוועדה לא היה שותף בדיוניה".
בנושא העסקת מומחים מחו"ל קובע המבקר: "באגרידב אין נתונים על הוצאות שנגרמו
לה מהגיבוי הניהולי והמקצועי שנתנה למומחים בפרויקטים שניהלה בחו"ל. לנתונים
אלה חשיבות רבה לצורך בחינת הכדאיות של השתתפות אגרידב בפרויקטים אלה".
המבקר מצא אי סדרים בחברה בנושא רכש ציוד ותשומות, והוא קובע, כי עניינים כאלו
נעשו שלא כדין. בין היתר נמצא, כי אין לחברה ועדת מכרזים, וכך למשל נרכשו חממות
עבור פרוייקט בהודו ללא מכרז. מהנדס-יועץ שהחברה העסיקה בתכנון המיפרט של הפרויקט
ובדיקת ההצעות למערכת השקייה, ניהל את עסקיו ממשרדים ששכר הקיבוץ, שהוא הבעלים
של הספק שזכה באספקת מערכת ההשקייה.
אי סדרים דומים התגלו גם בפרויקטים אחרים, ובהם הקמת חוות הדגמה לצאן באיזור
כראך בירדן בו נרכש מכון חליבה ללא מכרז.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
