לבנקאים הישראלים של ימינו יש כל מיני תכונות חיוביות - כושר ניהול, מיומנות
עיסקית, היכרות עם העולם - אבל כתיבה עיתונאית או ספרותית אינה נמנית בדרך
כלל בין תכונות אלו. מסתבר, שפעם המצב היה שונה.
ד"ר איתן בורשטיין מבנק לאומי מפנה את תשומת הלב לתופעה מעניינת: ריבויים של
סופרים בהנהלה הבכירה של הבנק בשנותיו הראשונות, בהן נשא את השם "אנגלו-פלשתיין
קומפני" (אפ"ק). בורשטיין פירסם מאמר בנושא בגיליון החדש של "קשר" - בטאון
המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית באוניברסיטת תל-אביב.
קודם כל, הוא מזכיר, מייסד הבנק היה סופר ועיתונאי ידוע: בנימין זאב הרצל.
הרצל הוא שהקים את אוצר התיישבות היהודים, חברת-האם של אפ"ק, ודיוקנו התנוסס
על המניות למוכ"ז שמכרה החברה לאחר הקמתה בתחילת המאה ה-20. אגב: עצם שמה של
החברה בא ממאמר פובליציסטי שפירסם הרצל בנובמבר 1897 בבטאון התנועה הציונית,
"די ולט".
היו"ר הראשון של אפ"ק היה יעקובוס הנריקוס קאהן, יליד הולנד, אשר שימש בתפקיד
בשנים 1923-1904. במקביל לתפקידו זה, פירסם קאהן ב-1909 ספר חשוב בשם "ארץ
ישראל - הארץ היהודית". היה זה תיאור של הארץ בעקבות ביקור שערך בה קאהן, והוא
גדוש מידע עליה.
את סניפי אפ"ק בארץ ובסוריה ניהל באותן שנים זלמן דוד לבונטין, אשר היה מנהיג
ציוני בולט ומחברם של עשרות מאמרים בנושאי חברה וכלכלה. מפעלו הספרותי הידוע
ביותר היה "לארץ אבותינו" - ספר אוטוביוגרפי בן ארבעה כרכים (רק שלושה מהם
פורסמו), אשר סיכם עשרות שנות פעילות ומהווה תעודה חשובה לחקר התקופה.
בורשטיין מציין, שלבונטין היה קנאי ללשון העברית, למרות שהבנק נרשם באנגליה
ומנהליו דיברו שפות אירופיות, ואילו שפת התנועה הציונית היתה גרמנית. במסגרת
זו, חידש לבונטין שורה של מונחים בנקאיים מקצועיים, שחלקם משמשים אותנו עד
היום: אשראי וערבות הם שני הבולטים שבהם.
אחד מאנשי אמונו של לבונטין היה אליהו ספיר, נכדו של הנוסע-החוקר יעקב ספיר
(מחבר הספר "אבן ספיר"). הוא היה מנהל הסניף בירושלים, סגן מנהל הסניף ביפו
ולאחר מכן מנהלו. ספיר חיבר את הספר "הארץ" - הלכסיקון היחיד באותה עת של שמות
יישובים בארץ ישראל. ספר נוסף שלו, אשר יצא לאור ממש ביום מותו ב-1911, היה
"ארץ ישראל וסוריה". רק מעטים יודעים זאת, אבל גם המלונאי הנודע יהודה גרזובסקי-גור
היה עובד אפ"ק. הוא פירסם מאות מאמרים בעיתוני ארץ ישראל, ובמקביל עבד בסניפי
אפ"ק בביירות ובתל-אביב. גור חיבר עשרות ספרי לימוד ומקראות בלשון, חשבון,
טבע, גיאוגרפיה של א"י, היסטוריה תנ"ך וזימרה. מפעלו המפורסם ביותר הוא "מילון
השפה העברית", אותו פירסם ב-1935, כאשר כבר היה בגמלאות מעבודתו בבנק.
סופרים אחרים היו גם הם פקידים באפ"ק. ביניהם מונה בורשטיין את ישעיהו קרניאל,
אשר תירגם לעברית חלקים מיצירותיו של שלום עליכם ולאחר מכן היה העורך הראשי
של "דואר היום", עיתונו של איתמר בן-אב"י. יהושע ברזילי (אייזנשטאט), אשר כתב
מאמרים בעיתונות הארץ-ישראלית, דווקא פוטר מאפ"ק משום שהעניק אשראי ללקוחות
בניגוד לכללי הזהירות המקובלים ותוך העדפת שיקולים ציוניים על פני שיקולים
מסחריים.
לבסוף מציין בורשטיין את ד"ר אהרון ברט, שהיה מנכ"ל הבנק בעת הקמת המדינה והוא
חתום על שטרות הכסף שהנפיקה אפ"ק עבור משרד האוצר הישראלי. ברט שומר המצוות
נודע בעיקר בספרו "דורנו מול שאלות הנצח", אותו כתב לאחר שהחלים ממחלה קשה,
ובו הוא מנתח שאלות מרכזיות בחשיבה היהודית בלשון מודרנית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
