לגעת ברייטינג

ההצלחה של "לגעת באושר" עלתה לערוץ 2 בלא מעט נקודות רייטינג. הנפגעת העיקרית היתה מהדורת החדשות

ירידתה של הטלנובלה "לגעת באושר" באמצע חודש יולי גרמה, מן הסתם, צער גדול לעשרות-אלפי צופיה הנאמנים. הסדרה שעלתה לאוויר בינואר השנה ברצועה יומית, הפכה לסדרת הדגל של ערוץ ויוה, ונהייתה עוגן עבור לא מעט צופים, ולפקטור שיש להתחשב בו בשיבוץ תוכניות אצל הערוצים המתחרים.

"לגעת באושר" שינתה את מפת הצפייה בטלוויזיה בישראל, וחידדה את מגמת הנדידה לנישות, שתפסה תאוצה עם כניסת חברת YES. "ויוה", שהיתה גם קודם לכן ערוץ חשוב לקהל יעד נשי, הפכה לערוץ השלישי (!) בגודלו בישראל, במונחי נתח צפייה, אחרי ערוץ 2 וערוץ 1, כך לפי נתוני חברת תסקיר על מנויי הכבלים עבור חברת ICP.

עוד לפני "לגעת באושר" היתה זו הטלנובלה "בובה פראית" שרשמה רייטינג-שיא של 9%-8%, עבור תוכנית בערוץ נישה, אולם יתרון הבית של "לגעת באושר" (היא דוברת עברית) איפשר לקהל נוסף להצטרף לסדרה (ילדות בנות 10-6 למשל, שהתקשו לעקוב אחרי הכתוביות בטלנובלות העבר), והפך את הסדרה לתופעה עם רייטינג ממוצע של 11% לפרק שהוקרן כל יום בפריים (21:00-20:15), ופרק שיא שרשם 13%.

"הנהייה ל"לגעת באושר" היתה עצומה, והצפייה בפרקי הסדרה היתה כפולה מהצפייה בערוץ לפני הסדרה. לפי נתוני תסקיר, בימי ג' בחודש מאי רשם ערוץ ויוה נתח של 14.7% ורייטינג של 5.2% בין השעות 20:30-20:00, אולם בסיכום של חצי השעה שלאחר מכן (21:00-20:30), ככל שהפרק היומי של "לגעת באושר" הלך והתעבה - הגיע הנתח לכדי 24.4% (רבע מכלל צופי הטלוויזיה באותה שעה!), והרייטינג עלה ל-9.9%. תופעה דומה ניתן היה למצוא בכל אחד מימי השבוע.

את עיקר הנזק עשתה "לגעת באושר" לערוץ 2, שהיה עד עלייתה המטאורית ערוץ משפחתי, שריכז בשעות הפריים את ממוצע הצופים הרחב ביותר, שהוא נשי ברובו - כתמיד בטלוויזיה. מעבר גורף של צופים: נשים וילדים, ואף גברים ל"ויוה", היה בין השאר, אחד הגורמים לצניחת הרייטינג של "חדשות-2", יחד עם ירידת הרייטינג הכללית בערוץ זה. במקביל, חיזקה הסדרה את "מבט" בערוץ 1 שרשם עלייה ברייטינג עקב מיקומו בשעה 21:00, דבר ששירת יפה את חלק מצופי "לגעת באושר" שלא יכלו לוותר על עדכון האקטואליה בימי סערה בטחונית אלה.

לפי נתוני הפיפל-מיטר רשמה "חדשות-2" בינואר-יוני השנה ירידה של יותר מ-30% ברייטינג, לעומת אותם חודשים בשנה שעברה, מ-24.6% ל-17.9%. גם בנתח הצפייה של מהדורת החדשות של ערוץ 2 נרשמה ירידה משמעותית מ-41% ל-33%, אם כי ראוי לציין שסך הצפייה בטלוויזיה ירד גם הוא מ-59% ל-54.3%. הרייטינג של ערוץ 1 באותה חצי שעה (20:30-20:00), לא השתנה מהותית (9.2% בינואר-יוני בשנה שעברה לעומת 9.7% בינואר-יוני השנה).

"מבט" לעומת זאת, שמשודרת ב-21:00, רשמה באותם חודשים עלייה, למרות ירידה בסך הצפייה. מרייטינג של 15.7% בינואר-יוני 2000 עלתה מהדרות החדשות של רוממה לממוצע של 17.1% באותם חודשים השנה - עלייה של כ-10%, וגם זאת על רקע של ירידה בסך הצפייה מ-66% בשנה שעברה ל-60.8% השנה.

ב"ויוה", היו מודעים לצרכי הצופים, ושיבצו בכוונה את הסדרה בשעה 20:15, כדי לאפשר לצופיהם, שמגיעים ברובם מערוץ 2, לצפות בתחילת החדשות, 'לחטוף' מעט כותרות, ולדעת שלא קרה דבר קריטי שמחייב אותם לוותר מיידית על הסדרה.

האם עתה עם ירידתה של הסדרה יוכלו אנשי חברת החדשות לגעת גם הם באושר? מנכ"ל חברת החדשות, שלום קיטל, ספקני, למרות שבשבוע האחרון רשמה המהדורה היומית עלייה נאה של כ-3% ברייטינג הממוצע, ועברה אפילו את "מבט", מה שלא קרה לה מזה שבועות.

קיטל: "מבחינתי מוקדם לעשות הערכות מצב. קהל הצופים בערוץ 2 הוא צעיר ומובילי, ובכל שנה מאמצע יוני עד אמצע אוגוסט יש ירידה משמעותית בצפייה שנובעת מעונת הקיץ. אני מתחיל לבדוק מגמות רק באוגוסטספטמבר. העלייה שראינו השבוע אינה עדיין דבר שאני בודק".

"גלובס": עד כמה נפגעתם מ"לגעת באושר"?

קיטל: "בוודאי שהרגשנו בהשפעה של הסדרה. העובדה שיש תוכנית כל-כך פופולרית שבימים מסויימים עשתה מעל ל-10% רייטינג היא משמעותית, אבל עיקר ההשפעה בכל זאת היא בקיץ, וזו השפעה חזקה יותר מהשפעת הטלנובלה. השעה 20:00, שהיא בעיני האופטימלית לחדשות, הופכת במשך שלושה-ארבעה חודשי אביב-קיץ לשעת אור, כשהשעון זז, וזה בעיני אפקט חשוב יותר מ'לגעת באושר'".

פרקי "לגעת באושר" שודרו מספר פעמים בכל יום. השידור הראשון היה בכל ערב בפריים (21:00-20:15), עם רייטינג של כ-11%, שידור שני היה בבוקר למחרת (08:15), עם רייטינג של כ-1%, שידור שלישי אחה"צ עם -3% 4%, ושידור רביעי של רצף פרקי השבוע בצהרי שבת (16:00-12:15), שהפך ל'מוסד' עבור קבוצות של צופים, עם רייטינג של כ-5% לכל פרק. בסך הכל, בניכוי חפיפות הגיעה הסדרה לרייטינג של כ-20%.

"לגעת באושר" תפסה כבר בתחילתה. לעומת "בובה פראית" שהחלה מייד עם רייטינג של 9%-8%, אבל לא קפצה מאז, "לגעת באושר" רשמה די מהר זינוק לרייטינג של 17%-16% שהלך והתמתן, אך שמר על רמת צפייה גבוהה, שניזונה לא מעט מההתלהבות של התקשורת. זו הפכה את הסדרה ל'תופעה', עם כמות בלתי נדלית של כתבות, תמונות ואזכורים. השחקנים בסדרה הפכו לכוכבי-על, וכיסו שערים של עיתוני טלוויזיה, ובעיקר של המגזינים הייעודיים, שכיסו נתח נכבד מחייהם של השחקנים בתוך ומחוץ לסדרה.

לכך, למשל, ניתן לייחס את העלייה הממוצעת של הסדרה בחודש יוני (8.7% בממוצע של כל השעה 21:00-20:00), ל"הייפ" עונתי שהיה בעתונות במהלך חודש מאי על כוכבי הסדרה.

גם מבחינה דמוגרפית חוללה "לגעת באושר" הסטוריה מסויימת, כשהצליחה לרשום הצערה משמעותית של הצופים. הסדרה זכתה לצפייה משותפת של הורים וילדים, בעיקר של בנות 10-6, שכאמור, לא צפו בשיאנית הקודמת של הערוץ "בובה פראית". זאת, בנוסף לקהל הקבוע של הערוץ: נשים בכל פלחי הגיל, למעט בנות 24-18. גם גברים חדשים נוספו מכל הקהלים, מבני 25 ומעלה, שהצעירו את קהל הגברים צופי ויוה, ברובם בני 60 ומעלה.

סימן נוסף לפופולריות הגדולה של הסדרה היא כמות פריטי המרצ'נדייזינג שהופקו סביבה. מסתבר שמפיקי הסדרה, חברת דר-סט - חברת ההפקות של דני פארן וחברת דר מולטימדיה של ליאורה ניר ויאיר דורי - מכרו זכיון להפקת מחברות ויומנים לבית-הספר בלבד. כל שאר המוצרים שמסתובבים בשוק - פיג'מות, בגדים, חולצות טי, כובעים, מנורות ומה לא - הם מוצרים פיראטיים, מה שלא מפריע כמובן למכירתם הערה.

"לגעת באושר" הופקה במסגרת חובת הפקת המקור (1.6 מיליון דולר בשנה) שהוטלה על ערוץ "ויוה" כשעלה לאוויר על-ידי המועצה לשידורי כבלים ולוויין (כמו על נשיונל גיאוגרפיק ישראל). "לגעת באושר" מתוקצבת למשך 3 שנים, ועלותה כ-3.3 מיליון דולר. עלות כל פרק בסדרה מגיעה ל-28-30 אלף דולר, והופקו ושודרו 119 פרקים.

את זכויות השידור להקרנה חוזרת של העונה הראשונה מכרו מפיקי הסדרה לישראל 10, זכיינית הערוץ השלישי. על העונה השנייה, שטרם הוחלט אם תהיה, מנוהל מו"מ מקביל עם YES ועם חלק מזכייני ערוץ 2 (אולי עבור רצועת הרוחב המתוכננת). כמו כן, מנהלת דווקא הפקות מו"מ מתקדם עם חברת התוכן של הכבלים ICP, להפקת טלנובלה עבורה, שתשודר ברצועת רוחב של הפרה-פריים (19:45), בערוץ 3.

צרו איתנו קשר *5988